המגיד

העיתון העברי הראשון (1856 – 1903). יצא לאור בפרוסיה (גרמניה) והיה ביטאונה של היהדות הדתית המתונה. רוב קוראיו היו יהודי רוסיה. תמך ביישוב הארץ, בהרצל ובתנועה הציונית.

< 1 דקות

"המגיד" (1856 – 1903) היה העיתון העברי הראשון,1 שתחילתו בשנת תרט"ז – 1856 בפרוסיה (גרמניה) ולאחר מכן יצא לאור בפולין (בקרקוב) ובאוסטריה (וינה). מייסד העיתון ועורכו הראשון היה אליעזר ליפמן זילברמן, יחד עם דוד גורדון. אחריו היו דוד גורדון ובנו דוב עורכי העיתון, ולאחריהם – יעקב שמואל פוקס, שהיה לבעליו של העיתון והעניק לו את השם "המגיד החדש", ולאחר מכן – "המגיד לישראל".
מייסד "המגיד" ועורכו הראשון, אליעזר ליפמן זילברמן, הבטיח לקוראי העיתון מידע מעודכן על "קורות העולם מכל חלקי התבל"2וכן על "מנהגי אחינו בני ישראל" וידיעות "מכל ענייני מסחר וקניין" לצד מידע על "המצאות נפלאות" וספרים חדשים. זילברמן גם הדגיש את חשיבותה של העברית כשפה לאומית ואמצעי תקשורת בין היהודים.

עיקר חשיבותו של המגיד – בתקופה העריכה המשותפת של זילברמן וגורדון, שנמשכה 24 שנים ובה היה המגיד "הביטאון המרכזי של היהודית הדתית המתונה"3 שנועד לכל קהילות היהודים, אך מרבית קוראיו היו יהודי רוסיה.4 בתקופה זו של העיתון עסקו העורכים בשאלת היחס לתנועת הרפורמה – ובנושא ההתיישבות בארץ ישראל.

למרות מתינותו נקט העיתון עמדה שלילית ותקיפה נגד הרפורמה, ובעניין יישוב הארץ היה המגיד "חלוץ עיתונים שתמכו בגלוי ברעיון" ואף הטיף לו.5 בעיתון השתתפו עשרות כותבים מרחבי אירופה, והתפרסמו בו מאמרי פובלציסטיקה, מאמרים מדעיים וגם שירים.6

בשש השנים שבהם ערכו דוד גורדון ובנו את העיתון התרחב העיסוק בנושא הלאומי – יישוב הארץ, ונוסף מדור חדש – "ליישוב ארץ ישראל" (תרמ"ב – 1882), שהביא ידיעות שבועיות על ההתיישבות בארץ. בתקופה זו של העיתון השתתף בכתיבתו גם אליעזר בן יהודה.

כמה שנים לאחר מותו של דוד גורדון עבר העיתון לעריכתו (ולאחר מכן – לבעלותו) של יעקב שמואל פוקס, שהצהיר על המשך העמדה הפשרנית – "לא להחסידות הקנאית… ולא להשכלה המזויפת ואוהבת ה'תיקונים' בדת קודשנו".

פוקס הביע עמדה פשרנית גם בנושא ארץ ישראל והציונות, ולא הסתייג מן הרעיון של הקמת התיישבות יהודית מחוץ לארץ ישראל (כגון: ארגנטינה) כפתרון ליהודים במצוקה. עם זאת, "המגיד" המשיך בתמיכתו ברעיון הציוני, גילה אהדה להרצל ונתן במה לקונגרסים הציוניים – הוא פרסם נאומים, מאמרים וידיעות על מהלכם.
בשנת תרס"א – 1901 עברה מערכת העיתון לווינה, שהייתה באותם ימים מרכז התנועה הציונית. משבר עסקי הביא לפשיטת רגל של יעקב שמואל פוקס, ולאחר 47 שנות פעילות נסגר העיתון "כי נסתם מעיין הכנסותיו לגמרי" (תרס"ג – 1903).