179 תוצאות

סידור תוצאות לפי

דרכים שונות לציון בת מצווה ובר מצווה

מפגש משותף בין שתי כיתות: איך כל אחד וכל אחת חוגגים ומציינים את בת המצווה ובר המצווה שלהם? למה מציינים דווקא את ההיבטים האישיים בגיל המצוות ומה זה אומר להיות בת מצווה ובר מצווה בימינו ובעבר?

קהילה מהי?

מערך שיעור המזמן לתלמיד היכרות עם המושג "קהילה" ויבין את היבטיו השונים.

ירמיהו, אישיותו ותורתו : נביא התפילה

לתפילה אצל ירמיהו יש מקום חשוב, גם בסיפורים הביוגרפיים שלו וגם בתפיסתו התיאולוגית. ירמיהו יוצא נגד מעשיים דתיים חיצוניים , התפילה לעומת זאת, היא מעשה הנובע מהלב. כך גם מכין ירמיהו את העם לגלות, בה לעבודת האל יהיה אופי מופשט יותר והיא תתרכז סביב לבית הכנסת.

"מעשה בשתי אחיות"

קריאה בסיפור מדרש האגדה, "מעשה בשתי אחיות". בהשתתפות: השחקן משה איבגי והתסריטאית אסתי נמדר.

למה לא להתחתן דרך הרבנות?

סרט קצר המסביר את הבעיה בחתונה דרך הרבנות ואת המענה של הטקסים הדתיים שלא דרכה.

טעמי שמיטה - מערך שיעור

בשיעור זה יכירו התלמידים עמדות שונות בנוגע לטעמי השמיטה ויבינו כיצד השמיטה יכולה להביא לידי ביטוי רעיונות הרלוונטיים לחיינו כיום.

שבע שבתות של נחמה

על שבע שבתות של נחמה, על הפטרות הנחמה מספר ישעיהו, על סגנון ותוכן הפטרות אלה ועוד.

שמחת הבת

האירוע שנעשה לקהילה ולמשפחה לאחר לידת בת.

שמיטה - מה זה?

בפריט זה נלמד מהי השמיטה ומה מרכיביה

שמיטת כספים

חוק השמיטה המקראית דומה לנוהג ה"מישרום" המסופוטמי , אך דווקא הדמיון מחדד את ההבדל העקרוני בין השניים. ה"מישרום" הוא חוק חד פעמי ואילו השמיטה התקיימה במחזוריות קבועה אחת לשבע שנים.

שנת השמיטה

מצוות שמיטת הקרקעות נועדה לא רק לשם דאגה לעניים אלא גם לשם מנוחת הקרקע. המאמר דן במשמעות מנוחת הקרקע וטוען כי היא באה כדי לסמן לאדם את גבולות ריבונותו על הארץ. כמו כן דן המאמר גם בשמיטת הכספים ובמטרתו המוצהרת לתת אפשרות לאדם העני להיחלץ מעוניו בשנה השביעית. מכיוון שחוק זה היה בעייתי מאוד למימוש מבחינת המלווה, מציעה התורה מספר טיעונים שיכולים לשכנע את המלווה לשמוט את כספו.

תפילה: אתה

הברכות נפתחות ב"ברוך אתה השם", ברכות על הקונקרטי (לחם) וברכות על הנשגב מבינת אדם (בריאת העולם). את הברכות ניסחו אנשי כנסת הגדולה, וכל מי שמשנה את נוסח אנשי כנסת הגדולה "ידו על התחתונה". אדם ברוך בוחן שני רכיבים לשוניים בברכה: "ברוך" ו"אתה".

תפילין

על התפילין, על הנשים במצוות התפילין ועל התפילין מקומראן.

קדיש - מאמר על מקורות תפילת הקדיש

אביגדור שנאן במאמרו " יתגדל ויתקדש" מפרט את הידוע במחקר לגבי מקורות התפילה, שכנראה נאמרה בתחילה מחוץ לבתי כנסת וכתפילה ספונטנית. עם הזמן הקדיש נאמר בהקשר והתבסס כמנהג בעת קבורתו של אדם קרוב ובזמן האבל ובאופן זה התפילה היא המוכרת ביותר.

קדיש אלטרנטיבי

בקרב יהודים חילונים נוצר צורך באמירת טקסט חלופי לקדיש בזמן הלוויה. מספר נוסחים חילוניים נכתבו לתפילה זו.

קווים אופייניים למעגל החיים במדינת ישראל

מאמר של מוקי צור על גיבוש עולם הטקסים והמשמעויות סביב מחזור החיים במשפחות החילוניות בישראל מהקמתה ועד ימינו.

קוים לתולדות שנת השמיטה: בתקופת המקרא

המאמר סוקר את הכתובים המקראיים בנוגע לחוק השמיטה ודן בשאלה האם היתה שמיטה בפועל בימי הבית הראשון. נראה שדיני שמיטה ויובל היו ידועים בעם אך לא קוימו.

קריאת התורה והדרשה

הקריאה בתורה ובנביאים נמנית עם המוסדות הליטורגיים הקדומים ביותר, ולא עוד אלא שייתכן מאוד שהקריאה בכתבי הקודש היא שגרמה לכינוסים הראשונים של העדה לתפילה. המאמר בוחן את הגלגולים שעברו על מוסד הקריאה בתורה.

פצועי תפילה: תפילה לאחר "מות האל" / אבי שגיא

האם אפשר להתפלל מבלי להאמין באלהים? בספרו החדש טוען פרופ' אבי שגיא שבהחלט כן. הספר מקבץ ממרחבי הספרות העברית מבעי תפילה רבים שאינם מניחים את קיומו של אלהים, ופורס טיפולוגיה מרתקת של סוגי התפילה השונים. שרגא בר און מתחקה אחר התובנות העמוקות הטמונות בספר - אודות האדם, המודרנה והתפילה.

פרוזבול

חוק שמיטת כספים המקראי קובע שבכל שנת שמיטה, מתבטלות ההלוואות ונשמטים החובות. כאשר הכלכלה בחברה היהודית הפכה להיות מבוססת יותר ויותר על כסף, היה קושי רב לקיים חוק זה ולכן תיקן התנא הלל הזקן את תקנת הפרוזבול.

צדק וצדקה – בין חברת צדק לחברה צודקת

בדיון בפרשת "וירא" ובפרקי אבות בוחן נתן רובין את מושגי הצדק והצדקה בין הרובד הפרטיקולרי לאוניברסאלי ומצטט את דברי פרופ' איש שלום ופרופ' רוזנברג: "שאיפה זו להקים אומה באה דווקא מתוך מגמה אוניברסלית שמקורה במידת החסד אשר אפיינה את עולמו של אברהם אבינו, חסד שלא הצטמצם בהכנסת אורחים בלבד או בתחנונים על גורלם של אנשי סדום, אלא חסד שמגמתו להיטיב עם האנושות כולה."

עלייה לרגל ביהדות

על העלייה לרגל ביהדות - על מצוות העלייה לרגל, על מטרתה, על סוג העולים לרגל, על העלייה לרגל ומעמד ירושלים ועל אירוח העולים לרגל בירושלים.

פירושה של קריאת שמע המקראית

המאמר עוסק בקריאת שמע וברצף הפסוקים בהמשכה (דב' ו 9-4), המהווים היום חלק מרכזי מהתפילה היהודית. המאמר בוחן את האפשרויות השונות להבין את ההצהרה: 'ה' אלוהינו ה' אחד', ובהמשך את ההנחיה 'ואהבת את ה' אלוהיך בכל נפשך ובכל מאדך'. כמו כן נבדקים הרעיונות האחרים המופיעים ביחידת הפסוקים: הוראת השינון לבנים, הטוטפות, המזוזות. המאמר נעזר בפירושים מסורתיים ומודרניים ובמדרשי חז"ל. יחידת הפסוקים נבחנת גם בהשוואה לקובץ פסוקים אחר מספר דברים המכיל רעיונות כמעט זהים (דב' יא 20-18).

סדר התפילות היומי בשלוש הדתות

הטקסט עוסק בתפילות היומיות ביהדות בנצרות ובאסלאם. סדר התפילות, תוכני התפילות, ההכנות לתפילה, מהלך התפילה, והמוזיקה בתפילה. בצד התפילות קיימים נוסחי ברכות ותחינות הנאמרים בהזדמנויות שונות.

מי זוכר את החללים - אלוהים או עם ישראל?

המחלוקת סביב תפילת "יזכור" הוצתה מחדש, כשהורים שכולים תבעו את החזרת הנוסח המקורי של ברל כצנלסון "יזכור עם ישראל" במקום הנוסח הדתי "יזכור אלוהים". במאמר מתחקה המחבר אחר מקורותיה של תפילת "יזכור", טקסט מכונן שהסערה סביבו היא נייר הלקמוס של הציבוריות הישראלית.

לידה - טקסים וברכות

אירוע הלידה הביא את התרבות היהודית ליצור סביבה טקסים מגוונים חלקם קדומים מאוד וחלקם חדשים.

כיצד חוגגים בת מצווה במחנה ריכוז?

בלהה שפר נולדה בשנת 1932 בברלין, גרמניה. בעדותה היא מתארת את חגיגת בת המצווה שלה שחל ביום הגיעם למחנה ברגן-בלזן, ולאחר מכן את חגיגת בר המצווה של אחיה הקטן.

יופי של רועה. סודות השער

על מקומו של השער במחשבת חז"ל.

ט"ו בשבט בארץ ובגולה אז והיום

תשובת צוות אתר תרבות.il לשאלה של נורית - "בט"ו בשבט מהנהג הרווח הוא נטיעת עצים. כיצד חגגו אותו לפני הקמת המדינה וכיצד חוגגים אותו היום בחו"ל"?

טקס ברית המילה

טקס ברית המילה ממקורו במקרא והוא נמשך לאורך הדורות. ברית המילה הוא טקס המסמל את הברית בין אלוהים לבין אברהם וזרעו

חתונה

אירוע נישואין הוא אחד האירועים המשמחים ביותר בחיים. בתרבות היהודית אירוע זה נעשה בהדרגה ובנוי משלבים שונים שכולם מביאים לרגע השיא של הנישואין.

חובות שבין אדם לאלוהיו: דיני אכילה ושתייה

היהדות והאסלאם מטילות על המאמינים איסורי אכילה שונים: שתי הדתות אוסרות על אכילת בשר בעלי חיים שונים; היהדות אוסרת גם על עירוב מוצרי חלב במוצרי בשר באכילה ובבישול. לשתי הדתות גם דיני שחיטת בשר בעלי החיים המותרים לאכילה. הנצרות, לעומת זאת, אינה מטילה איסורי אכילה ואין בה דיני שחיטה.

חג הסיגד והמקרא

לחג הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה, שני מקורות מקראיים מרכזיים: מעמד הר סיני בתורה, ושיבת ציון, המתוארת בספר עזרא ונחמיה. מהו הקשר בין מקורות מקראיים אלו לרעיונותיו של החג?

התפתחות התפילה: מתפילה ספונטאנית לתפילה ממוסדת

התפילה היא פנייה אל האלוהים כדי לבקש ממנו בקשות וכדי להודות לו. בשלוש הדתות נקבעו לתפילות נוסחים וזמנים מוגדרים ביממה. על התפילות ביהדות, בנצרות ובאסלאם, ועל הזרמים השונים בשלוש הדתות.

התפילה בימי החול בשלושת הדתות המונותאיסטיות

התפילה תופסת מקום מרכזי בעבודת האל ביהדות, בנצרות ובאסלאם. בשלוש הדתות נקבע שהתפילה היא חובה דתית, ולתפילות יש תכנים מגוונים.

התפילה בשלוש הדתות

התפילה היא מרכיב מרכזי בעבודת האל ומבטאת את שאיפת המאמינים ליצור קשר עמו. הטקסט דן בחובת התפילה ביהדות, בנצרות ובאסלאם.

זהות אישית

שיעור פתיחה סביב עבודת שורשים וזהות

הסכמי קדם-נישואין קדומים

השימוש בהסכמי קדם-נישואין שמטרתם להגן על זכויותיה המשפטיות של האישה נתפס בדרך כלל כחידוש מודרני. אך למעשה, הסכמים כאלו היו נפוצים מאוד בקרב קהילות יהודיות לאורך הדורות, והם זכו ליחס חיובי מצד הפוסקים. ד"ר אילת סג"ל מתארת את הרקע שהוביל ליצירתם של הסכמים אלו, ואת השפעתם על המציאות המשפחתית והמשפטית של נשים יהודיות

הכנות לטקסי החתונה בעדות השונות

אירוע נישואין הוא אחד האירועים המשמחים ביותר בחיים. בתרבות היהודית התפתחו מנהגים שונים בכל עדה איך להתכונן לטקס

החופה

אחד השיאים בטקס החתונה הוא החופה. מהי? מהיכן הגיע אלינו?

הזמרה בבית הכנסת

במקום אמירה פשוטה של התפילה באה במרוצת הזמן זמרה רבת-אמנות ורבת-גוונים. כיצד התחוללה תמורה זו ומה מקור הניגונים המשמשים בעבודת בית-הכנסת - אלו בעיות שחלוקות בהן הדעות. מאמר זה מבקש להציע תשובות אפשריות.

דרך הגיור בזרמים השונים ביהדות

שאלת הגיור הנתונה במחלוקת בין הזרמים השונים

בר ובת מצווה

תיאור והתפתחות טקס בר ובת המצווה

ברית המילה בהיסטוריה

טקס ברית המילה ממקורו במקרא והוא נמשך לאורך הדורות.

ברית המילה בשלוש הדתות המונותאיסטיות

המילה היא כריתת העורלה, המקיפה את איבר המין של הגבר. היהדות והאסלאם מצוות על המילה, ואילו בנצרות אין היא מצווה. המוהל הוא בעל תפקיד חשוב ביהדות, ואילו באסלאם אין תפקיד המוהל נושא אופי דתי.

ברית שלום / ברית מילים - ברית מילה אלטרנטיבית

בשנים האחרונות מתגבש טקס של ברית אלטרנטיבית. מהי? ומה המשמעות שלה בעייני העושים אותה?

בר המצווה ובת המצווה

ביהדות מתקיימים טקסים המציינים את כניסתם של הנערים והנערות לקהל המאמינים המבוגרים, הנושאים בעול החובות הדתיות. על טקסי בר המצווה ובת המצווה: משמעותם, ההכנות הנדרשות, והמנהגים והברכות הנלוות.

ארבעה מינים וגדילתם בארץ ישראל

מאמר בנושא ארבעת המינים.

בת תימן היהודייה

על חייהן של הנשים בקהילה היהודית בתימן.

בית הכנסת – "מקדש מעט"

בית הכנסת משמש כבית תפילה ביהדות. על השלבים בהתפתחותו של מבנה בית הכנסת, צורתו החיצונית ותכולתו, הטקסים הנערכים בו, ומקומן של הנשים.

בית הכנסת וכליו

בית הכנסת מהווה מקום מרכזי עבור קהילות יהודיות בכל העולם לאורך ההיסטוריה וגם בארץ עבור הקהילות המסורתיות והדתיות. במאמר זה ניתן ללמוד מעט על התפתחות בתי הכנסת כמקום התכנסות ותפילה והמסורות והמנהגים הקשורים במקום זה.

בית כנסת - הכניסה לנשים אסורה

הם זוג דתי מודרני שעבר את מסלול החניכה הנורמטיבי. צבא, טיול בדרום אמריקה, אוניברסיטה, חתונה, ילדים. הוא, מהנדס אלקטרוניקה והיא רופאת ילדים. במתחם הציבורי הם שווים מכל בחינה, אבל כשנכנסים לבית הכנסת, הוא שותף בכל המעשה הדתי - עולה לתורה, עובר לפני התיבה, פותח את ארון הקודש. והיא, נזרקת לפינה עלובה, פן חס וחלילה קולה יעורר את תאוות חבריו. פרופסור נועם ורד בודקת כיצד התקבע מעמדה של האישה כאזרח סוג ב' בקהילה הדתית-ציונית, תוך סקירה מעמיקה של השתלשלות מעמד האישה בהלכה מתקופת התלמוד ועד ימינו.

נשואים לרבנות?

4 פרקים סביב המורכבות בנישואים דרך הרבנות והפיתרונות השונים שיש במדינת ישראל בתחום זה.

למה צריך מניין?

רכזנו מספר סרטונים ובהם תשובות לשאלה "מדוע צריך עשרה יהודים בשביל לומר קדיש?"

טקסי בגרות בתרבויות שונות

בתרבויות רבות חוגגים טקס מעבר בגיל ההתבגרות - האם יש דברים שנוכל להבין בטקס ההתבגרות שלנו (בר/בת המצוה) לאור טקסים אלו?

הבר מצווה שלי לא?

גל עומד לקראת הבר מצווה שלו ולא יודע מה לעשות בה.

הגניזה הקהירית - היכרות

מהי הגניזה הקהירית ומה ניתן ללמוד ממנה? פרופ' אפרים לב מאוניברסיטת חיפה חוקר את ההיסטוריה של הרפואה על פי כתבי הגניזה משוחח עם פרופ' סטפן רייף, שעמד בראש היחידה לחקר הגניזה הקהירית בקיימברידג' וחוקר תפילה אשר הגניזה משמשת לו כמקור עיקרי. בתוכנית יעלו שאלות הקשורות להיסטוריה של העם היהודי בכלל ובארצות האסלאם בפרט.

גלוית שנה טובה

אחד הדברים המיוחדים שנעלמו הם גלויות ראש השנה. בסרט קצר יש תיאור יפה של המעברים שעברו התכנים שבגלויות.

ברית מילה - היהודים באים

סרטם של היהודים באים על ברית המילה - שאלות רבות בדרך מיוחדת

ברית מילה - לעשות או לא לעשות

סרט דקומנטרי על זוג ישראלי ששואל את השאלה הקשה האם לעשות את הברית לילד או לא. ואם כן למה?

ברית מילה האם צריך לעשות או לא? שיח

שיח בין תומר שרון לשמעון ריקלין האם לעשות ברית מילה ומה המשמעות של אי עשיית ברית מילה ביחס לילד ולעם היהודי

תפילת הקדיש

שיחה עם המשורר חיים גורי ופרופ' אסא כשר על תפילת הקדיש.

קידוש ליל שבת - תכנית שניה

קריאה בקידוש של ליל שבת. בהשתתפות: המומחה לפילוסופיה של הדת דר' יוסי שוורץ והסופר והעיתונאי אדם ברוך.

קידוש ליל שבת - תכנית ראשונה

קריאה בקידוש ליל שבת. בהשתתפות: איש התקשורת והתאטרון ג'קי לוי, העיתונאית שרה בלהאו והעורך ושדרן הטלוויזיה דני קושמורו.

סיפור ר' חייא בר אשי וחרותא

קריאה בסיפור אגדה בתלמוד הבבלי בו יצר הרע מתחפש לזונה.

פקיחת עינים וברכות השחר

איך החיים נראים מתוך ברכות השחר?

שש הצצות על קריאת שמע

קריאת שמע היא אולי הטקסט הכי נקרא בעם ישראל. מה יש בו שהפך אותו להיות כזה משמעותי? דניאל שרשבסקי משיב על שאלות אלו בסרט קצר

מקורן ומשמעותן של שבת, שמיטה ויובל

השבת, השמיטה והיובל הם מוסדות קדומים של השבתת פעילות מבוססת מועדים שנהגו כבר בימי הבית הראשון

ברכת לְבָנָה – קידוש לְבָנָה (=ירח)

טקס המתקיים בחצר בית הכנסת במוצאי השבת הראשונה בתחילת כל חודש, אחרי מולד הלבנה. במהלך הדורות קיבל הטקס משמעות סמלית של התחדשות העולם וגאולת ישראל.

לימוד תורה של נשים

לימוד תורה נזכר במקרא כחובת האב לבניו, אך הסוגיה של לימוד תורה לבנות עלתה כבר בתקופת המשנה. שינוי ראשוני החל בארה"ב במאה ה-20, אך רק בסופה של מאה זו במדינת ישראל התרחש מפנה של ממש בלימוד תורה של נשים.

תרומות

לפי התורה, חובה על כל חקלאי בארץ ישראל להפריש לכוהנים מיבולי השדה והכרם ומגז הצאן הראשון. התורה אינה מגדירה את התרומה, אך במשנה יש כמה הגדרות, לפי יכולתו ונדיבות לבו של החקלאי.

תפילות החול

התפילות בימי חול מתקיימות בשלושה זמנים: בשחר (בבוקר) – תפילת שחרית, באמצע היום – תפילת מִנְחָה, ובערב (בלילה) – תפילת ערבית.

תפילת העמידה

התפילה המרכזית בסידור התפילה - ובכל אחת משלוש תפילות הקבע היומיות - בחול ובשבת, בחג ובמועד. היא נקראת בשם זה משום שהיא נאמרת בעמידה.

תפילין

תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, מניחים תפילין בעיקר בתפילת השחרית. התפילין נחשבים למצווה חשובה שמקורה בתורה.

שמיטה

השנה השביעית במחזור של חמישים שנה (יובל) היא שנת שמיטה, והיא כוללת, לפי התורה, שמיטה חקלאית (השבתת עבודות באדמת הארץ) - ושמיטת כספים (ביטול חובות).

שְׁמַע

הקטע הראשון של קריאת שמע ובו חמישה פסוקי תורה העוסקים באמונה בה'. הפסוק הפותח הוא הצהרה בייחודו של האל: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד".

שלום זכר ושמירת הבן

טקס שמירה על הבן הנולד שמתקיים לפי המסורת בשבת הראשונה לאחר הולדתו ובלילה שלפני ברית המילה. בימינו חידשו מנהג דומה לבת - "שלום בת".

שבת חתן ושבת כלה

השבת שלפני החתונה או אחריה, המיועדת לשמחת החתן והכלה, ובה מוזמן החתן לקריאת התורה בבית הכנסת.

רחיצה וסיכה

השמירה על גוף נקי מופיעה במסורת היהודית במקומות מגוונים.

צידוק הדין

תפילה שהאבלים נוהגים לומר בבית הקברות לאחר טקס הקבורה, ובה הם מצדיקים את רוע הגזירה, את האובדן, ואת הדין.

ציצית

פתיל של ארבעה חוטים כפולים השזורים יחד ומחוברים לכל אחת מארבע פינות הבגד. מצוות ציצית נזכרת בתורה. בימינו הכוונה לבגד שנקרא "טלית קטן".

צער בעלי חיים

התורה מאפשרת לאדם להשתמש בבעלי החיים לתועלתו, אך דורשת יחס של רחמים והתחשבות ומחייבת הגנה גם על בהמות הבית (תוך פירוט איסורים וחיובים) וגם על חיות הבר.

קדיש

תפילה עתיקה, רובה בארמית, מתקופת התלמוד. באשכנז (מאה 13-12) הפכה ל"קדיש יתום". המסר המרכזי - פסוק מקראי (בארמית), "יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבֹרָךְ לְעָלָם וּלְעַלְמֵי עָלְמָיָא" (יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים). בתפילה משובצים עוד נוסחים של הקדיש, שאינם קשורים לאבלות.

פדיון הבן

מצווה מן התורה שהיא ביטוי של הודיה לה' על הצלת בכורי בני ישראל בזמן יציאת מצרים. טקס הפדיון מתקיים במלאות 31 יום להולדת הבן הבכור, ובו פודים את הבן באמצעות תשלום סמלי לכוהן.

פאה נוכרית

שערות מלאכותיות או טבעיות שנארגות לכיסוי לשערו של האדם, במאות השנים האחרונות נהגו חלק מהנשים להשתמש בפאה ככסוי ראש.

חופה

הטקס המרכזי בחתונה יהודית, המצרף שני טקסים: אירוסין ונישואין. צורת החופה בימינו - יריעה (טלית או בד מהודר) שמתחתיה נערך הטקס הכולל שבע ברכות, שבירת הכוס על ידי החתן, וליווי החתן והכלה בשירה, בנגינה ובריקודים.

סעודה

מרכיביה של הסעודה במסורת ישראל כוללים לחם (חלה), בשר, דגים ויין. לסעודה מקום מרכזי באירועים ובמועדים הקשורים גם למעגל השנה וגם לטקסי החיים, והיא מלווה בשירה ופיוטים.

נישואין - חתונה

לפי המסורת היהודית - מיסוד חוקי והלכתי של הקשר בין בני הזוג בטקס החתונה, המאחד בימינו שני טקסים שהיו בעבר נפרדים: אירוסין ונישואין. חגיגות החתונה במנהגי העדות מתחילות לפני החתונה ונמשכות שבעה ימים לאחריה.

מתן שם לבן ולבת

לאחר הלידה ההורים נותנים את השם לבן או לבת: לפי המסורת, לבן ניתן השם בטקס ברית המילה, ולבת – בשבת שלאחר הלידה או בטקס זבד הבת.

מתנות עניים

מענקים שהחקלאי צריך לתת מיבולו למי שאין לו.

מַעֲשֵׂר

עשירית מן היבול השנתי ומן החי, שעל פי חוקי המקרא חייב החקלאי להפריש מדי שנה. חז"ל הנהיגו גם מַעֲשֵׂר כספים: הַפְרָשַׁת עשירית (10%) מן ההכנסה השנתית לצדקה, לנזקקים.

מצוות התלויות בארץ

שם שהעניקו חז"ל למצוות שאפשר לקיים רק בארץ ישראל והן קשורות לאדמת הארץ, לעבודת האדמה וליבוליה. מצוות אלו מעוגנות ברעיון, שאין לעם ישראל אדנות על הארץ.

מניין

10 גברים יהודים שהופכים להיות ציבור ומאפשרים לקיים טקסים שלא אפשרים בפורם מצומצם יותר.

לידה

"פרו ורבו" הוא הציווי הראשון בתורה, התשתית להמשכיות העם והמשפחה. סבל ההיריון והלידה נזכרים בתורה כעונש לאישה על חטאה בגן עדן. בעבר היה תהליך הלידה כרוך בסיכונים רבים, ומכאן הסגולות והטקסים שהתפתחו לשמירה על היולדת והרך הנולד.

כשרות

מערכת הדינים והכללים המגדירה את סוגי המזון הכשרים. ראשיתה בהיתר שקיבלו נח ובניו לאכול מבשר בעלי החיים, המשכו בחוקי התורה שהגדירו את האסור והמותר, ובהם איסור אכילת בשר וחלב, וסייגים שנוספו במהלך הדורות (כגון: כלים וכיורים נפרדים).

כיסוי ראש

תו היכר ליהודי אורתודוקסי ומסורתי (בעיקר בצורת כיפה), שאינו נזכר בתורה, אך הפך לחיוב הלכתי ומעיד על אורח חיים דתי. דווקא כיסוי הראש לאישה מעוגן בתורה, אך לפי ההלכה חל רק על נשים נשואות, ובימינו לא כל הנשים הדתיות הנשואות מכסות את ראשן.

יום השנה - יום הזיכרון

התאריך העברי שבו מציינים את יום הפטירה (ביידיש - "יאָרצייט", בפי עדות המזרח - נחלה). הטקס ליד קברו של הנפטר כולל קריאת פרקי תהלים, אמירת קדיש, הנחת אבן או זר על המצבה והדלקת נר.

והיה אם שָׁמוֹעַ

הקטע השני של קריאת שמע, ובו שמונה פסוקי תורה העוסקים ברעיון הגמול, השכר והעונש, בהיבט הלאומי (הקיום בארץ) ובהיבט החקלאי (מטר ויבול). בקטע נזכרות גם מצוות תפילין ומצוות מזוזה.

תספורת וגילוח

במסורת היהודית כללים בנוגע לתספורת וגילוח

"ואהבת לרעך כמוך" - כלל גדול בתורה

עיקרון הלכתי המבוסס על השוויון בין בני האדם, וממנו נגזרות מצוות וחובות של האדם כלפי זולתו.

כתובה

מסמך משפטי המעוגן בהלכה היהודית, ומפרט את ההתחייבויות של בני הזוג זה לזה - בעיקר את חובות האיש לאשתו גם במהלך נישואיהם וגם בסיומם. הכתובה נוסחה בימי חז"ל, וכדי להתאימה למציאות ימינו ולערכי השוויון נוספו עליה הסכמי קדם נישואין וממון.

מזוזה

הסמל המובהק ביותר של הבית היהודי, שאותו קובעים על הדופן הימני של פתח הבית. בתוך בית המזוזה – מגילת קלף קטנה, ועליה שני קטעים מן התורה, ובהם מצוות מזוזה ועיקרי יסוד באמונה.

צדקה

מחויבותו של כל יחיד בישראל לזולתו המעוגנת בתורה ומודגשת במקורות חז"ל ובפסיקתו של רמב"ם. היא מלווה את עם ישראל בכל הדורות והתפוצות - גם בימינו, במדינת ישראל.

הודיה לאחר הלידה

טקסים במסורת היהודית המציינים את הכרת התודה של ההורים על התוספת המשפחתית, וכוללים ברכות מיוחדות ובהן ברכת "שהחיינו". השינויים במעמד האישה בחברה הדתית (ובכלל) השפיעו גם על טקסי ההודיה ועל מקומה של האֵם בטקסים אלו.

ברכת שהחיינו

אָמֵן

מילה המביעה חיזוק והסכמה למה שנאמר לפניה, ומשמעה: הלוואי שהדברים שנאמרו אכן יקרו.

איסור עורלה ונֶטַע רְבָעִי

נטעת עץ, גידלת אותו - ואז עליך לחכות שלוש שנים, ורק בשנה הרביעית מותר לאכול ממנו. למה?

קריאת שמע

שלושה קטעים מן התורה המדגישים עקרונות יסוד ביהדות והם חלק קבוע מתפילות הבוקר והערב.

הפרשת חלה

אחת ממצוות התורה המיוחדות לנשים (אך לא רק): להפריש חלה – חלק מכל בצק – תרומה לכוהן. בימינו אי אפשר לקיים תרומות לכוהנים, ולכן נוהגים לשרוף את חלק הבצק (חלה) שהופרש – בצירוף ברכה.

הנישואין במדינת ישראל

הנישואין במדינת ישראל מתנהלים לפי הדין הדתי של אזרחי המדינה – יהודים, מוסלמים, נוצרים וכדומה. ובימינו גוברת הדרישה לאפשר בחירה בין נישואין דתיים לנישואים אזרחיים.

המשכן - אוהל מועד וכליו

המבנה הארעי שבו התקיים הפולחן עד לבניית בית המקדש בירושלים.

הכנסת אורחים

אחת המצוות במסורת היהודית המעוגנת במורשתו של אברהם אבינו, כמסופר בספר בראשית ובמדרשי חז"ל. בימינו הורחבה משמעות המצווה מקבלת אורחים לקבלת האחר, תוך הזדהות ופתיחת הלב.

החתונה במקרא ובמקורות חז"ל

במקרא אין תיאורים של טקס החתונה, אך יש מידע על תהליך הבחירה של בן או בת זוג, כגון בחירת בת זוג ליצחק אבינו. במקורות חז"ל עוצבו נוהלי האירוסין והנישואין וגם טקס החופה ומשתה החתונה.

החתונה במנהגי העדות

במסורת עדות ישראל קדמו ליום הנישואין טקסים כגון טקס החינה, הכנת הכלה והחתן ליום הנישואין וחילופי מתנות שהעניקו זה לזה החתן והכלה ומשפחותיהם.

זכויות העובד - במקרא ובהלכה

דיני העבודה שבתורה – שהם המקור להלכה היהודית – היו השראה לדורות מבחינת זכויות העובד ויחסי עובד-מעביד. כבר בתקופת חז"ל העניקה ההלכה לעובד מעמד חסר תקדים בהשוואה למערכת המשפט שהייתה נהוגה בעולם העתיק.

כרובים - במקרא

למלאכים המכונים במקרא כרובים יש תפקידים שונים במסורת היהודית.

יזכור

תפילה לזכר קרובים שנפטרו. ראשיתה כנראה בסוף המאה ה-11, בעקבות מסע הצלב הראשון ופרעות תתנ"ו (1096). תפילת יזכור מיוחדת נתחברה לזכר קורבנות השואה, ואחרי מלחמת העצמאות נוספה תפילת יזכור מיוחדת לחללי צה"ל, הכוללת היום גם את נפגעי פעולות הטרור.

ברכות

הברכות הן מרכיב יסודי בתפילה ומביעות שבח והודיה לאל, שבחסדו זָן ומקיים את בני האדם. הברכות נאמרות על מזון ומשקה, על שמחות ואסונות, על תופעות טבע (ועוד) - גם במהלך היום וגם באירועים מיוחדים, במעגל השנה ובחיי האדם.

ברכת כוהנים

טקס שבו הכוהנים מברכים את המתפללים בבית הכנסת בחלק מן התפילות בימי חול, בשבתות ובחגים. נוסח הברכה הוא מן התורה, ובזמן שבית המקדש היה קיים, היה הטקס מתקיים מדי יום ביומו.

בר מצווה ובת מצווה

גיל מצוות ניזכר כבר במשנה (לפני כאלפיים שנה), כנקודת מעבר בחיי אדם, שבה הנער והנערה מקבלים אחריות למעשיהם. טקס בר המצווה כולל הנחת תפילין ועלייה לתורה בבית הכנסת, ובימינו יש קהילות רבות (כולל אורתודוקסיות) שבהן גם נערות עולות לתורה.

הזכרת נשמות והודיה לשלום המשפחה

תפילת "יזכור" לנשמות בני המשפחה שנפטרו, נאמרת בבבית הכנסת בשלוש רגלים וביום הכיפורים (ועוד). תפילת ההודיה לשלום המשפחה חוברה בימינו עבור מתפללים שבני משפחותיהם הקרובים בחיים.

גניזה - וגניזת קהיר

המקום שבו נשמרים כתבי קודש לסוגיהם וחפצי קדושה (כגון תפילין) שהתבלו או נקרעו, שבגלל קדושתם אסור לזרוק אותם. הגניזה החשובה ביותר בתולדות ישראל היא גניזת קהיר, שבה נשמרו במשך אלף שנה כתבי יד בלויים: בהם ספרי קודש, יצירות ספרות, תעודות היסטוריות ועוד.

ארון הקודש

ארון מיוחד - "היכל" - ובו ספרי התורה שקוראים בהם בשבת, בראש חודש, בחג ועוד. נקרא על שם ארון הברית שהיה בבית המקדש, ומיקומו בקיר המזרחי של בית הכנסת.

מכירת חמץ

חובת ביעור חמץ נועדה להבטיח שלא יימצא חמץ בחג הפסח - בבית, בחנויות ובמחסנים. במהלך השנים התעוררה בעיה של נזק כלכלי והפסד כספי, ונמצא הפתרון של מכירת החמץ לנוכרי לפני החג. מכאן היתר מכירת חמץ בימינו.

תקיעות שופר בראש השנה

מצווה מן התורה המיוחדת לראש השנה, שהעניקה לו את השם "יוֹם תְּרוּעָה". את תקיעות השופר מבצע אדם מיומן, כשלצדו אדם המכריז באוזני התוקע והקהל על כל תקיעה.

תפילת נשים

לאוך ההיסטוריה נשים הודרו מהתפילה ורק במאות השנים האחרונות יש שילוב של נשים בתפילה בחלק מהקהילות.

תפילת טל

תפילה שנוהגים לומר ביום הראשון של חג הפסח עם תחילת האביב וסיום החורף. בהתאם לחילופי העונות מחליפים את הבקשה לגשם בתפילה לאביב וקיץ ברוכים בטל וביבולים.

תפילין של רש"י ותפילין של רבנו תם

אחת המחלוקות סביב הנחת תפילין שמיוחסת לסב ונכדו מהמאות 12-11 לספירה.

תפילות השבת

בתפילות השבת נמנעים מלהזכיר ענייני חולין. פותחים בקבלת שבת שעיקרה מזמורים ושירה, ועל שלוש התפילות של ימי החול מוסיפים תפילה – מוסף לשבת.

תפילות הימים הנוראים

תפילות הימים הנוראים כוללים את תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, ימי הדין וחתימת הדין של האדם והעולם. התפילות עוסקות בחשבון הנפש של האדם, וכוללות חרטה ובקשת סליחה. ייחודן של תפילות ראש השנה – בתקיעות השופר, ושל יום הכיפורים – בתפילות "כל נדרי" ו"נעילה".

תולדות התפילה

התפילה במסורת ישראל היא פנייה ישירה של האדם לאלוהים ומצווה יומיומית של היהודי. מאז חורבן הבית השני התגבשו בקהילות ישראל נוסחי תפילה קבועים, ובמהלך הדורות הם הועלו על הכתב בסידורי התפילה וקיבלו את מקומם הקבוע במהלך היום ובמעגל השנה.

שליח ציבור

הכינוי למוביל התפילה בציבור.

קריאת התורה

הטקס בו קוראים את פסוקי התורה מתוך מגילת הקלף.

ערי מקלט

שש ערים – שלוש בארץ ישראל ושלוש בעבר הירדן המזרחי – שהוקצו בתורה כערי מקלט, שאליהן נמלט רוצח בשגגה עד למשפטו.

מפטיר

העולה האחרון לתפילה בשבת בשחרית והוא שגם קורא את ההפטרה.

כיצד מרקדין לפני הכלה?

שיר מסורתי בטקס החתונה, המדגים את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי: מה ראוי לשיר לכלה על מנת לשמח אותה – "כלה נאה וחסודה" או "כלה כְּמוֹת שהיא"?

כיבוד הורים ומורים

הדיבר החמישי בעשרת הדיברות. הציוויים הקשורים לכיבוד הורים אינם נזכרים בתורה אלא במקורות חז"ל ובהלכה, ומדגישים במיוחד את החובה לכבד הורים בזקנתם, כשהתפקידים מתהפכים - וההורים זקוקים לילדיהם. חובת כיבוד מורים איננה מן התורה אלא ממקורות חז"ל.

רכילות ולשון הרע

שני איסורים הנזכרים בתורה ובתוכחות הנביאים. מקורות חז"ל מייחסים לחטא לשון הרע כמה אסונות לאומיים, ורמב"ם בפסיקתו הגדיר את שני האיסורים והבחין ביניהם, וגם הדגיש את השלכותיהם וחומרתם.

קידוש החודש

טקס בתקופת המשנה והתלמוד, שבו קבעו את ראש החודש - על פי שני עדים שראו את מולד הירח. אם עדותם הוכחה כאמינה, היה בית הדין מכריז על ראש חודש ומקדש אותו. עם קביעת לוח שנה (המאה ה-4 לספירה) נפסק קידוש החודש.

קדושה (בתפילה)

חלק מחזרת שליח הציבור בעת תפילת עמידה.

פדיון שבויים

אחת המצוות החשובות מן התורה, שנקבעה כהלכה בתקופת חז"ל והתמסדה לאורך הדורות כחובת הקהילה לחבריה שנפלו בשבי. מסורת זו נמשכת גם בימינו, באחריות המדינה ללוחמיה השבויים והנעדרים.

לשון נקייה

תופעה שראשיתה בלשון המקרא: צורת ביטוי הנמנעת מניסוחים בוטים וממירה אותם בביטויים מעודנים, כדי להימנע מניבול פה. דוגמאות ללשון נקייה נמצאות גם בעברית בת זמננו.

לא תעמוד על דם רעך

ציווי מן התורה האוסר על אדם להתעלם מזולתו הנמצא בסכנת חיים, ומחייבו לעשות הכול כדי להצילו. נקבע כחוק הכנסת (תשנ"ח – 1988) כדי לעגן את הערך המוסרי והחברתי של הצלת חיים בחקיקה הישראלית.

אורים ותומים

חלק מבגדי הכוהן הגדול, שבאמצעותם היה מַפְנֶה שאלות לה' ומקבל מענה.

הַלֵל

שם כולל לשישה מזמורי תהלים הכוללים דברי הלל ושבח לאל וחלקם פותחים במילה "הללויה". נוהגים לומר אותם בבוקר בחגים ובמועדים מיוחדים, ורק פעם בשנה בלילה: בליל הסדר.

תפילות החג

תפילות המיוחדות לשלושת החגים (שלושה רְגַלים) - פסח, שבועות וסוכות - המבטאות את המשמעות ההיסטורית הייחודית לכל חג לצד ההיבט החקלאי הנוגע לעונת השנה. במהלך השנים קובצו תפילות החגים לכרך נפרד ("מחזור לשלוש רְגַלים").

תענית דיבור

תענית שכוללת שתיקה שהאדם מקבל על עצמו כתהליך כפרה וחזרה בתשובה.

טלית

תשמיש קדושה יהודי מימי המשנה והתלמוד, שהיה תחילה בגד והפך ליריעת בד לבנה עם פסי תכלת, שבה מתעטפים בתפילה (בדרך כלל בתפילת הבוקר).הטלית שימשה מקור השראה לדגל התנועה הציונית, שנקבע גם כדגל המדינה.

חרם

נידוי אדם והרחקתו מן הקהילה כאמצעי לאכיפת סמכותה וערכיה. בימי הביניים ובתחילת העת החדשה היה לחרם תוקף ועוצמה בקהילות היהודיות, כמו החרם על ברוך שפינוזה. והיו גם מקרים של חרם על ספרים (כמו החרם על "מורה הנבוכים" של רמב"ם).

השבת אבידה

החובה להחזיר כל אבידה לבעליה, גם אם בעל האבידה הוא אויב או שונא של המוצֵא. המצווה כוללת את האיסור להתעלם מן האבידה, גם במקרה שהשבת האבידה כרוכה בטרחה.

הדרשה בציבור בתקופת חז"ל

בתחילת ימי הבית השני הייתה הדרשה חלק מהוראת התורה ומצוותיה. בהמשך, בעיקר לאחר חורבן הבית השני, קיבלה הדרשה אופי עממי ואגדי והייתה צמודה לקריאה בציבור של פרשת השבוע.

ברכת הגומל

ברכה הודיה שאומר מי שהיה בסכנה – ונחלץ בבריאות ובשלום.

"בל תשחית" - בבית ובסביבה

איסור הלכתי למניעת קלקול והשחתה של כל דבר שיש בו תועלת, ובכלל זה בגדים, מזון, וסביבת המגורים. האיסור בתורה חל על כריתת עצי פרי בזמן מלחמה, אך ההלכה הרחיבה אותו כדי למנוע השחתה ובזבוז.

גירושין

סיום חיי הנישואין לפי ההלכה באמצעות שטר גט שהבעל נותן לאשתו. מאז ימי חז"ל רשאית גם האישה לתבוע גירושין, ובמהלך הדורות השתנתה ההגדרה של עילת הגירושין, במטרה למנוע גירושין חפוזים ולהגן על מעמדה הכלכלי של האישה.

ברכת החודש

טקס המתקיים בבית הכנסת בשבת שלפני ראש חודש, ובו מכריזים על ראש החודש ומברכים אותו.

ברכת הבנים והבנות

ברכת ההורים לילדיהם בטקס קבלת שבת, המבוססת על ברכת יעקב לנכדיו, בני יוסף, עם תוספת מתאימה לבנות. הנוהג לברך את הבנים רווח בסיפורי המקרא, וברכת הבנים והבנות הייתה למנהג בקהילות ישראל החל במאה ה-17.

ברית מילה וזבד הבת

אחת המצוות הראשונות בתורה: למול כל בן בגיל שמונה ימים, כאות לברית בין עם ישראל לאלוהיו. את הברית עורכים בטקס חגיגי, שבו מכריזים על שם הבן. כמקבילה לברית המילה יש הנוהגים לערוך לבת טקס הנקרא זֶבֶד הבת (שמחת הבת).

מסורבות גט ועגונות

מסורבות גט - נשים שתבעו גירושין, אך בעליהן מסרבים לתת להן גט או מעכבים אותו. עגונות - נשים נשואות, שבעליהן עזבו למקום לא ידוע והן אינן יכולות לתבוע גט, או שבעליהן אינם כשירים לתת גט. ובימינו יש גם גברים מסורבי גט או עגונים.

מגילה

כינוי לכל אחד מחמשת הספרים בתנ"ך השייכים לחלק הכתובים: מגילת רות, שיר השירים, קהלת, איכה ומגילת אסתר. מגילה היא גם צורה מיוחדת וקדומה של כתיבת ספרים על קלף שאותו גוללים. ספר התורה שקוראים בבית הכנסת עשוי קלף, כתוב ביד ומגולל כמגילה עתיקה.

כתובת קעקע

איסור לסרוט את העור ולצובעו.

תיקון ליל שבועות - מה זה הדבר הזה?

כולנו שמענו על תיקון ליל שבועות. אבל מהיכן התחיל מנהג זה מה היה עיצובו הראשון ומה הכיוון שהוא מתפתח בימים אלו?

תורה

המידע בדף זה עוסק בתורה ובשימוש שלה במסורת ישראל

עלייה לרגל לירושלים

המצווה לעלות לירושלים ולבית המקדש שלוש פעמים בשנה, בשלוש רגלים – פסח, שבועות וסוכות – כמתואר בספר תהלים ואחר כך – במקורות חז"ל ובחיבורים היטוריוגרפיים מימי בית המקדש השני. גם בימינו נוהגים לעלות לירושלים בשלוש רגלים.

קינות

שירי אבל על מותו של אדם או על פורעות לאומית. בתשעה באב – יום האבל המסורתי על החורבן הלאומי - נוהגים לקרוא קינות על הפורענויות שקרו לעם ישראל מאז חורבן בית המקדש ועד השואה.

קמחא דפסחא - מעות חיטים

מנהג קדום, לתת לנזקקים כסף או מצרכי מזון לקראת חג הפסח באמצעות מגביות מיוחדות שנערכו בין פורים לערב פסח. המנהג קיים עד היום בכל קהילות ישראל וגם במדינת ישראל.

טעמי המקרא

סימונים בפסוקי התנ"ך מעל האותיות או מתחתן, המציינים את ההברה המודגשת בכל מילה ומשמשים גם כסימני פיסוק בכל פסוק.
לטעמי המקרא יש גם משמעות מוזיקלית (הדומה למשמעותם של תווים).

חסד

מונח מקראי המציין מעשה של טוב לב ונדיבות. החסד במקרא מתאר גם את היחס בין ה' לעם ישראל. בתקופת חז"ל התפתח המושג "חסד" למערכת של מחויבות חברתית, שכללה מוסדות של גמילות חסדים (גמ"ח) לכל נזקק, הקיימים גם בימינו.

חלוקת התורה לפרשות

חלוקת המשנה של התורה והשימוש בה

התפילה בקהילות לא אורתודוקסיות

השינויים והחידושים בעולם התפילה הקונסרבטיבית והרפורמית

הפטרה

קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות ובמועדי ישראל.

החליצה במקרא

לפי חוקי התורה, כאשר אדם נפטר ללא בנים – חובה על אחיו לשאת את אלמנתו כדי להקים זרע והמשכיות למת. אם האח מסרב למלא חובה זו ולהתחתן עם אלמנת אחיו – מתקיים טקס חליצה.

ברכות השחר

ברכות הנאמרות בכל יום באותו הנוסח וקשורות להתעוררות ולקימה בבוקר. מביעות את תודת האדם על שנשמתו חזרה אליו וגופו מתפקד כתקנו.

אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות: האדר"ת והמאבק על השמיטה

על מאבקי השמיטה בין העולם החרדי והיישוב החדש.

ביקור חולים

מצוות ביקור חולים שייכת לתחום של צדקה וגמילות חסדים, והיא נזכרת לראשונה בתלמוד הבבלי כאחת משש מצוות, שאדם נהנה מפירותיהן בעולם הזה, והשָׂכָר שמור לו לעולם הבא.

תפילת הנשים בשלוש הדתות

חובות ומנהגי תפילה עבור נשים ביהדות, נצרות ואסלאם.

"אדון עולם"

פיוט הפותח את תפילת שחרית, נכתב כנראה בספרד במאה 13-12 ומתאר את מלכותו הנצחית של האל ואת יחידותו.

"ועשית מעקה לגגֶך ולא תשים דמים בביתֶך"

המאמר עוסק בחובתו של אדם להיזהר שלא ליצור סכנה לאדם אחר, וביחס בין חובת הזהירות לבין חובת ההצלה, במשפט העברי ובמשפט הישראלי.

אבלות

מצבו של האדם האָבֵל, שאחד מבני משפחתו הקרובים ביותר נפטר. פרקי הזמן של האבלות - שבוע ("שבעה"), שלושים יום ושנת אבל (על אב ואם בלבד) - נועדו לסייע למתאבל להשלים עם אובדנו ולחזור לחיים בהדרגה.