ברכות השחר
ברכות הנאמרות בכל יום באותו הנוסח וקשורות להתעוררות ולקימה בבוקר. מביעות את תודת האדם על שנשמתו חזרה אליו וגופו מתפקד כתקנו.
ברכות הנאמרות בתפילת הבוקר, בכל יום מימות השנה בנוסח אחיד – בתפילות החול כמו גם בתפילות השבת, החגים והמועדים. ברכות השחר כוללות ברכות קצרות הקשורות לשלבי ההתעוררות וההתארגנות של האדם בבוקר, כגון: יקיצה, פקיחת העיניים ולבישת הבגדים. מקצת הברכות קשורות לתפיסה שבמהלך שנת הלילה נשמת האדם אינה מצויה בגופו, ולאדם אין שליטה על גופו. ברכות השחר מביעות אפוא את תודת האדם על שנשמתו חזרה אליו וגופו מתפקד כתקנו.1
ראשיתן של ברכות השחר – במקורות חז"ל, לא כחטיבה אחת הנאמרת בזמן התפילה אלא כברכות נפרדות, שכל אחת מהן נאמרת בזמן המתאים, לדוגמה: לפי התלמוד הבבלי, יש לומר את הברכה – "אשר נתן לַשֶׂכְוִי (=לתרנגול) בִּינָה להבדיל בין יום ובין לילה" – כאשר מתעוררים לקול קריאת התרנגול בהשכמת הבוקר.
שלוש הברכות שלאחר מכן – "שלא עשני גוי", "שלא עשני עבד", "שלא עשני אישה" – עוררו במהלך הדורות "התנגדות עזה ומובנת בקרב רבים".2 בימינו הועלו כמה פתרונות והצעות לשינויים: החל בהשמטת שלוש ברכות אלו, כפי שנהוג בקהילות לא אורתודוקסיות, ועד לשינויים בנוסח הברכות – לדוגמה: לבטל את הברכה "שלא עשני אישה" ובמקומה לאמץ את נוסח הברכה לאישה – "שעשני כרצונו". ובמקום הברכה "שלא עשני גוי" – לומר: "שעשני ישראלי / ישראלית."3 ברכות השחר כוללות שבח לאל בורא האדם והעולם והבוחר בעמו ישראל, לצד בקשה אישית של האדם להתגבר על יצר הרע ולדבוק ביצר הטוב ובמעשים טובים.