שבת חתן ושבת כלה
השבת שלפני החתונה או אחריה, המיועדת לשמחת החתן והכלה, ובה מוזמן החתן לקריאת התורה בבית הכנסת.
שבת חתן היא השבת שבה החתן מוזמן בבית הכנסת לקריאת התורה לכבוד נישואיו. בעדות אשכנז עולה החתן לתורה בשבת שלפני החתונה, ובעדות המזרח – בשבת שאחריה.1 ראשיתו של מנהג זה – לפני כאלף שנים,2 והוא קיים גם בימינו בקהילות דתיות ומסורתיות.
בסיום הקריאה בתורה נוהגים לשיר לכבוד החתן, ובבתי כנסת רבים נוהגים לזרוק עליו ממתקים לסימן טוב ולברכה.3 ויש קהילות שבהן נהגו להוסיף לקריאת התורה של החתן את סיפורו של עבד אברהם היוצא לחפש אישה ליצחק (בראשית כד), ובקריאת ההפטרה הוסיפו את הפסוק: "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בּה'… כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ" (ישעיהו סא 10).
בתקופות קדומות נהגו לקיים את שמחת שבת החתן בליל שבת, אך בימינו נוהגים לעשות זאת בשבת, לאחר תפילת הבוקר. בקהילות אשכנז, שבהן חוגגים שבת חתן לפני החתונה, מצטרפת משפחת הכלה לשמחה – אך בלי הכלה: לפי המנהג האשכנזי, החתן והכלה אינם מתראים שבוע לפני החתונה, ולכן הכלה מבלה את השבת עם חברותיה בחגיגה שהיא מעין פְּרֵידָה מתקופת הרווקות – שבת כלה.
בקהילות המזרח נוהגים לחגוג שבת חתן אחרי החתונה, וכך גם הכלה יכולה להשתתף בשמחה. ובימינו אימצו רבים מבני אשכנז מנהג זה, ומציינים שבת חתן אחרי החתונה – ולא לפניה. בקהילות רבות, ביניהן קהילות לא אורתודוקסיות, כגון אלה של התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמית), יש המקיימים מנהג זה של שבת חתן ושבת כלה, בהתאם לרצון בני הזוג ולמסורת המשפחתית.