תקופת הגאונים

המאות 7 – 11 ביהדות בבל, שהייתה באותה תקופה מרכז החיים היהודיים. ראשי שתי הישיבות הגדולות בבבל – ישיבת סורא וישיבת פומפדיתא – נקראו גאונים, ומכאן שֵם התקופה.

התואר גאון (שהוא קיצור של התפקיד – ראש ישיבת גאון ישראל) ציין את הצירוף של גדולה בתורה ומנהיגות רוחנית. מסוף המאה ה- 9, במשך כ- 200 שנה, ניתן תואר זה גם לראשי ישיבה בארץ ישראל.