אבל ביאליק

‏"להגיד לך מה היה לך ביאליק – זאת אומרת להגיד מה לך עַמְּךָ, ‏
מה לך השפה העברית, מה לך תנועת העבודה והארץ…‏
מתוך החרדה, אשר אחזה את הנפש מאז הגיעה הידיעה על מותו, ‏
קם גל חדש של נאמנות לסופר העברי…‏
‏…………………………………..‏
הסופר העברי המקורי השיב לנו גם את הדיבור העברי…‏
מחנכים עברים רבים היו לדורנו. ועד בוא ביאליק לארץ
היה הוא לנו, לאלפי קוראי ספריו, אולי רק הגדול שבשורה.‏
אבל בעשר השנים האלה שחי אתנו, התהלך ברחובותינו, דיבר באסיפותינו,‏
ביקר בבתינו – נתגלה לנו האדם. אז הבינונו, כי "שר האומה" פירושו האדם,‏
הנושא בחובו לא רק את הניגודים, ההתלבטויות והכאבים של עמו -‏
כי אם גם את ההרמוניה שבעמו, את אורו.‏
‏……. ‏
לנו היה ביאליק מדובב העבר, ‏
המתרגם הגדול של שפת כל חולייה בשרשרת אלפי שנות תולדות עמו -‏
לשפת דורנו…‏
לנו… לאכולי מרירות ויחס של ביקורת לנכסי העבר וההווה של העם -‏
הביא עצם קיומו של ביאליק את הפיוס הגדול…‏

רחל כצנלסון-שזר, על אדמת העברית, הוצאת עם עובד, תשכ"ו – 1966, עמ' 249 – 250.