יציאת מצרים

"יש חוקרים מודרניים שכופרים ביציאת מצרים משום שאין לה זכר בכתבי מצרים.
אבל אין אדם צריך להיות מאמין עיוור או כפוף למסורת הכתובה בשביל להבין, שיציאת מצרים היא עובדה היסטורית בלתי מפוקפקת דבר שנחרת כה עמוק בהכרת העם, ושהדיו נשמעים כמעט בכל ספרי הנביאים ובכמה מספרי הכתובים –
אין ספק שהוא מאורע היסטורי, ומאורע מרכזי בתולדותינו.
– – – – – –
תקומת ישראל ומלחמת הקוממיות האירו לי את התנ"ך באור חדש,
ולאחר שעיינתי בו לאור המציאות של מלחמת הקוממיות…
נתעוררו בי שאלות שמפרשי התנ"ך בישראל בכל הדורות
לא שמו אליהן לב במידה מספיקה, כי בשבילם היו המושגים
עם, שבטים, כיבוש, מלחמה, גיאוגרפיה, ארץ ישראל, התנחלות,
שפת העם – כמעט רק מושגים מופשטים…
השאלות האלה הביאו אותי למסקנות אחדות בדבר קדמות ישראל בארצו,
שתמציתן היא – שהעם העברי ישב בארץ כל השנים,
ורק משפחה אחת ממנו ירדה מצרימה.
הדור השלישי של יורדי מצרים, בהנהגת משה רבנו,
יצא ממצרים וחזר לארצו לאחר נדודים במדבר,
שבהם זיכך משה, על-ידי מתן תורה נַעֲלָה יותר,
את האמונה העתיקה של העברים באל אחד.
אבל שבטי ישראל ישבו בארץ כל השנים."

*דוד בן-גוריון, עיונים בתנ"ך, הוצאת עם עובד, החברה לחקר המקרא והחברה להפצת משנתו של דוד בן גוריון, תשל"ו – 1976, עמ' 243-244.
© כל הזכויות שמורות להוצאה.