ברית המילה בשלוש הדתות המונותאיסטיות

ביהדות

המילה היא כריתת העורלה, המקיפה את איבר המין הגברי. המילה היא המצווה הראשונה, שציווה אלוהים על אברהם ועל צאצאיו לקיים, והיא מסמלת את הברית בין עם ישראל לבין אלוהים. על-פי מצווה זו, על המילה להיערך בהיות התינוק בן שמונה ימים (זאת, אם אין לכך מניעה רפואית).

המוהל הינו בעל-תפקיד חשוב ביהדות. הוא נבחר בהתאם למיומנותו הטכנית בביצוע המילה, ועליו להיות גם בעל מידות טובות וירא שמיים. במדינת ישראל על המוהל להיות בעל רישיון מיוחד ממשרד הבריאות, כדי לוודא שהמילה מתבצעת על פי קריטריונים רפואיים ראויים.

בנצרות

הנצרות ביטלה את המילה וטענה, כי אין בה צורך. הנימוק הנוצרי נגד המילה היה שאלוהים בירך את אברהם, המונותיאיסט הראשון, לא משום שקיים את מצוות המילה, אלא בשל אמונתו האיתנה.

גורם תרבותי אחר שהשפיע על ביטול המילה בנצרות היה היחס אליה בתרבות היוונית, ששלטה באימפריה הרומית. היוונים ראו בכל פגיעה בגוף הגבר מעשה שלא ייעשה, והִשוו את המילה לסירוס. במאה ה-20 החלו נוצרים רבים, שאינם דתיים, למול את ילדיהם מטעמי בריאות.

באסלאם

תפקידו של המוהל באסלאם אינו נושא אופי דתי, זאת על-אף שמצווה על כל המוסלמים למול את בניהם לפני הגיעם לגיל 13. השורשים של מצוות המילה אינם מופיעים בקֻראן אלא בחדית'. על-פי מסורות המופיעות בחָדִית', נימול אברהם בהיותו בן 80 שנה, ואילו הנביא מֻחמד נולד נימול.

כל אדם היודע לבצע את המילה יכול לעסוק בתחום זה. בשנים האחרונות נימולים יותר ויותר מוסלמים בידי רופאים.