נלסון מנדלה

משטר ההפרדה הגזעית בדרום-אפריקה

נֶלְסוֹן (רוליהלאלה) מַנְדֶלָה נולד בשנת 1918 בדרום-אפריקה. בתקופה זאת דרום-אפריקה עוד לא קיבלה עצמאות, והיא הייתה בשליטה של בריטניה.

כעבור 30 שנה, בשנת 1948, החלו לשלוט במדינה האַפְרִיקָאנֶרִים (לבנים ממוצא הולנדי), על אף שרוב האזרחים היו שחורים. שלטון זה הנהיג משטר של הפרדה גזעית (אָפַּרְטְהַיְיד) בין השחורים לבין הלבנים, והִפְלָה לְרָעָה את השחורים.

האפליה של השחורים חלה בכל תחומי החיים:

1. אזורי המגורים, בתי-הספר, אמצעי התחבורה ושירותי הבריאות והתרבות
2. איסור נישואים בין שחורים ללבנים
3. שלילת זכויות האזרח של השחורים: רק לבנים יכלו לבחור ולהיבחר למוסדות השלטון
   וכך בדרום-אפריקה נדחקו השחורים לעבודות הקשות, אשר השכר שלהן מועט, והם סבלו מעוני ומרדיפת השלטונות.

נֶלְסוֹן מַנְדֶלָה – מנהיג הַקוֹנְגְרֶס הלאומי האפריקני

נֶלְסוֹן מַנְדֶלָה למד משפטים באוניברסיטה. הוא היה עורך הדין השחור הראשון בדרום-אפריקה, שהיה בבעלותו משרד עורכי-דין. בשנת 1942 הוא הצטרף לתנועת ההתנגדות של השחורים בדרום-אפריקה, שנקראה: "הקונגרס הלאומי האפריקני" (ANC). הודות לפעילותו גדלה התנועה מאוד ומשכה המונים. מנדלה היה לאחד ממנהיגיה הבולטים.

בשנת 1960 התחולל בדרום-אפריקה האירוע הקשה: טבח שָׁארְפֶּאוִויל. היה זה כאשר שחורים רבים יצאו להפגין נגד שלטון הלבנים הגִזְעָנִי, וכוחות המשטרה הרגו ופצעו רבים מהם. לאחר האירוע הזה החליט השלטון של הלבנים שתנועת הקונגרס הלאומי האפריקני אינה חוקית, והם עצרו את המנהיג – מַנְדֶלָה.

במאסר

בשנת 1961, לאחר שהשתחרר מן המאסר, יָרַד מנדלה לַמַחְתֶרֶת [הוא הסתתר], אך בשנת 1963 הצליחו לתפוס אותו, ושוב הוא נאסר. הפעם האשימו אותו בשתי האשמות: קשירת קשר נגד השלטון ופעילות חבלנית. השופטים הלבנים שלחו אותו למאסר עולם (מאסר לכל החיים) בכלא השמור, שנמצא באי רובן.

בתקופת המאסר הארוכה של מנדלה הוא היה סמל של המאבק במשטר ההפרדה הגזעית. במהלך המשפט שלו נשא מנדלה נאומים חשובים נגד האפרטהייד והגזענות. בסיום המשפט ולפני שנשלח למאסר עולם, אמר נלסון מנדלה:

לחמתי נגד שליטה של לבנים, ולחמתי נגד שליטה של שחורים. הרעיון שאני נאבק למענו, הוא של חברה דמוקרטית וחופשית. בחברה זאת כל בני האדם חיים ביחד בהרמוניה, בשוויון הזדמנויות. זהו רעיון שאני מקווה לחיות למענו ולהשיגו. אך, אם נדרש, אני מוכן גם למות למענו.

נלסון מנדלה – נשיא דרום-אפריקה

בשנת 1990, לאחר שנים רבות של מאבק בשלטון ההפרדה הגזעית של הלבנים, הודיע הנשיא הלבן של מדינת דרום-אפריקה (שמו: פרדריק וילם דה-קלרק), כי הוא מכיר בכך ש"המדיניות של ההפרדה הגזעית כָּשְׁלָה".

וכך, חוקי ההפרדה הגזעית בוטלו, ומעתה הייתה הפעילות של התנועה "הקונגרס הלאומי האפריקני" לפעילות חוקית.

ונלסון מנדלה? – לאחר 27 שנים של מאסר הוא יצא לחופשי, ונבחר לעמוד בראש התנועה.

שני האישים – מנדלה והנשיא הלבן, דה-קלרק – שיתפו פעולה זה עם זה. בשנת 1994 נערכו בחירות כלליות בדרום-אפריקה, והפעם, לראשונה, השתתפו גם השחורים. בבחירות אלה נבחר נלסון מנדלה לכהונת נשיא דרום-אפריקה.

אחת הפעולות הראשונות שעשה נשיא המדינה החדש, נלסון מנדלה, הייתה הקמה של ועדות האמת והפיוס. לוועדות אלה היו כמה מטרות:

1. לחקור את העבר הקשה של דרום-אפריקה
2. להוביל את המדינה אל שני יעדים חשובים:

• פיוס בין כל אזרחי המדינה, ובפרט בין השחורים ללבנים
• שוויון זכויות לכול
  אך המטרות החשובות ביותר של הוועדות האלה היו:

1. להוציא את האמת המרה אל האור
2. לתת חנינה לאנשים, אשר היו שותפים לפשעי ההפרדה הגזעית, אך התחרטו על כך.

נלסון מנדלה קיבל בשנת 1993 פרס נובל לשלום.

תמונה – נלסון מנדלה ודה קלארק לאחר קבלת פרס נובל לשלום, The Associated Press