יפה נוף

יְפֵה נוֹף, מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל, קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב, יפה נוף הוא כינוי להר ציון ולירושלים שהיא הקריה (העיר) של
המלך, האל.
לְךָ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעֲרָב! נפשי מתגעגעת לירושלים מן המערב, הלא היא ספרד.
הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם, אני חש צער כשאני נזכר בימי קדם.
כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרַב. בגלות העם ובחורבן המקדש, הוא הנוה שחרב.
וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, עַד
אַרְוֶה בְּדִמְעָתִי עֲפָרֵךְ וְיִתְעָרָב!
דְּרַשְׁתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ, וְאִם בִּמְקוֹם ביקשתיך וחיפשתיך, וגם אם מלכך, ה', עזבך…
צֳרִי גִּלְעֲדֵךְ – נָחָשׁ, שָׂרָף וְגַם עַקְרָב. צרי גלעד הוא חומר מְרַפֵּא ומנחם, אך במקומו יש בא"י
נחשים ועקרבים
הֲלֹא אֶת אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם המצויים במקום שומם וחרב. הדובר רוצה לשקם את החורבן,
וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעֱרָב! וכאשר ינשק את אדמת הארץ והעיר האהובות, טעם
האדמה יהיה
עָרֵב לו יותר מטעם הדבש.

יהודה לוי, דיוואן, מהדורת בראדי, ברלין תר"ץ- 1930, כרך ב עמ' 167; מהדורת זמורה, הוצאת מחברות לספרות, תשכ"ד – 1964, כרך 3 עמ' 17. פתיחת השיר מבוססת על פסוק מתהלים (מח 3): "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַרצִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב"