שיר הקטר

בשנת 2015 נחנך בבאר שבע "מתחם הקטר" – מתחם תרבות ותיירות בסמוך לעיר העתיקה, השוכן בתחנת הרכבת שהוקמה ב-1915 על ידי הטורקים (בתקופת האימפריה העות'מאנית). במשך השנים הופיעו בבאר שבע מגוון אמנים ידועים מאוד כפרנק סינטרה, בוב דילן, ליאונרד כהן, ז'אק ברל ועוד רבים אחרים, אך האטרקציה המרכזית של "מתחם הקטר" הייתה הבאתו של כוכב ענק, מבין הגדולים ביותר שאי פעם הגיעו לארץ ישראל. עלות הבאתו ארצה של הכוכב הענק הייתה אמנם גבוהה במיוחד, אולם מתוך תחושת המחויבות הגדולה למתחם, הצליחו פרנסי העיר באר שבע להביא אותו כל הדרך מטורקיה, דרך אנגליה. הכוכב הענק הוא לא עוד כוכב פופ אלא דווקא קטר רכבת – "קטר 70414" שהיה בשימוש רכבת ישראל בשנות ה-50 והתפרסם בזכות השיר שנכתב אודותיו.

הסיפור של השיר על אותו קטר מפורסם החל ב-1958. רכבת ישראל חגגה אז עשור לקיומה וביקשה לציין זאת על ידי יצירת סרט תדמית המספר את סיפור "התחלפות הדורות" ברכבת – קרי המעבר מקטרים מיושנים המונעים על ידי מנוע קיטור לקטרים חדישים המונעים על ידי מנוע דיזל. במאי הסרט, חיים חפר, הפך את קטר הקיטור לכוכב הראשי של הסרט על ידי תהליך של האנשה (כלומר הפיכתו לדמות אנושית), והקטר מוצג כקטר "ותיק וישיש" המפנה את מקומות לטובת קטר דיזל "צעיר ובריא". הסרט, שאורכו כ-12 דקות, נבנה באמצעות שיר המספר את סיפורו של הקטר ומלווה את הסרט לכל אורכו – "שיר הקטר". את השיר הלחין יוחנן זראי וביצע אריק לביא. עם השנים נשכח הסרט, אך "שיר הקטר" המשיך להדהד ברחבי התודעה הישראלית.

קטר כזה ישן שחור ומלוכלך
איך ארבעה קרונות עם הנוסעים הוא עוד משך
עבד הוא כמו סוס כל בורג הוא אימץ
ולבבו כמעט וכבר חשב להתפוצץ

הקטר מתואר כ"ישן שחור ומלוכלך" (כלומר כחפץ שעבר זמנו וכבר אין משקיעים בשימורו ובטיפוחו), אבל למרות זאת הוא עדיין מושך 'ארבעה קרונות עם נוסעים'. הקטר מושווה בשורה הבאה לסוס, כשבפועל הקטר (והרכבת) הוא כלי התחבורה שהחליף את השימוש בסוסים. ההשוואה גם מרמזת לכך שקטר הקיטור, כמו הסוס, יכול לעבוד עד קצה המאמץ, עד שלבו חושב להתפוצץ, אך הטכנולוגיה החדשה תחליף את קטר הקיטור כמו שקטר הקיטור החליף את הטכנולוגיה הישנה – הסוס. 

כן, גבירותיי ורבותיי…
ככה זה כשמזדקנים, קשה לסחוב…
זה לא מה שהיה פעם
בקיצור דור הולך ודור בא
והצעירים נרתמים וסוחבים
ואז איזה דיזל בריא אומר לקטר הקיטור:
שמע, תפסיק לספר לי סיפורים על המנדט ועל האנגלים
ועל הנסיעות שעשית מביירות ועד קנטרה, זה לא מעניין אף אחד היום!
אנחנו שישה עשר הדיזלים הגדולים
עושים יותר ממאה קטרי קיטור
אז זוז, זוז, זוז, זוז
זוז הצידה ותן לצאת לדרך!

בדיאלוג שמופיע באמצע השיר בא לידי ביטוי הרעיון של יחס הדורות בין המבוגרים לבין הצעירים. הזִקנה מגיעה ו"קשה לסחוב", וקטר "דיזל בריא" וצעיר מתייחס בביטול לקטר הישן והוותיק ולהיסטוריה שהוא חווה – תקופת המנדט הבריטי והנסיעות הארוכות מלבנון שבצפון (ביירות) ועד במצרים שבדרום (קנטרה). גם היחס המספרי שבין העבר להווה משמעותי, שכן "שישה עשר הדיזלים הגדולים" (כלומר, קטרים של דיזל) "עושים יותר ממאה קטרי קיטור". 

הקטר גם לא חלם שזה עתיד לקרות
שאת עצמו יביא אי פעם אל בית הקברות
רעיו החלודים עמדו כאן ראש מול ראש
חמש מאות וחמישים ותשע מאות שלוש

כאן מתבהר לנו שמדובר בנסיעתו האחרונה של הקטר, הוא מביא את עצמו אל בית הקברות של הקטרים. "רעיו החלודים", קטרים 559 ו-903 (מספרים המחזקים שמספרו המקורי של הקטר היה 414), כבר עומדים בבית הקברות "ראש מול ראש" לאחר שסיימו את מסלול חייהם עוד לפניו. 

אז ברמן את צינור הדלק אט סגר
האש כבתה לאט והקיטור גם כן נגמר
וברמן למנהל בקול חנוק אמר
הנה שבעים ארבע מאות ארבעה עשר

בבית האחרון מתואר התהליך ההוצאה של הקטר מפעילות שוטפת. ברמן, מפעיל הקטר, סוגר את צינור הדלק, האש נכבית לאטה ובשל כך הקיטור נגמר. ההבעה הרגשית היחידה נרמזת בקולו של ברמן כשהוא אומר למנהל "בקול חנוק" (ככל הנראה מדמעות) – "הנה שבעים ארבע מאות ארבעה עשר".

היחס של נהג הקיטור אל הקטר ואל מנהל התחנה, מסמן את העובדה שההחלטה להוציא את הטכנולוגיה הישנה מהשירות באה מההנהלה כנראה מטעמי חיסכון, ולא בהכרח כצורך של העובדים עצמם. 

וצ'יף צ'יף צ'ף
הקטר כבר לא נשף
ותיק תיק תק
הגלגל לא דפק
ואז פס אחד לשני לחש
המלך מת יחי המלך החדש

הפזמון האחרון מתאר בשלילה את הפסקת השימוש בקטר הישן. הקטר 'כבר לא נושף ואינו דופק', והשורה החותמת מובאת בידי הפסים ש'לוחשים זה לזה', כמסמנים את סופו של עידן ותחילתו של אחר – "המלך מת, יחי המלך החדש".

אף שנוצר כפסקול לסרטון פרסומת והסברה, עם השנים הפך "שיר הקטר" להיות יותר מוכר מהסרט שעבורו הוא נוצר.

לאורך הקריירה שלו הקליט אריק לביא את השיר שלוש פעמים: הגרסה הראשונה, בת 12 דקות, הוקלטה לצורך הסרט המקורי ובליווי אקורדיון בלבד; הגרסה השנייה, גרסה קצרה יותר, הוקלטה במסגרת האלבום "אריה לביא" שהוציא לביא בשנת 1959 (אלבום שאף התהדר בעטיפה של צילום הקטר); הגרסה השלישית, השונה סגנונית משתי הגרסאות שקדמו לה, הוקלטה במסגרת האלבום "דיוקן" שהוציא לביא בשנת 1975. עם השנים הפך "שיר הקטר" לאחד השירים המזוהים עם לביא, והשיר אף בוצע על ידי לביא באופן קבוע בהופעותיו.

הביצוע המאוחר של אריק לביא מ-1975, בסגנון רוק רקיד וניסיוני:

צביקה פיק מבצע את השיר בסגנון להקות הקצב, ומטעין אותו באנרגיה כמדגיש את השיר בקונוטציות מיניות:

ביצוע רוק סוער של רפי גינת, עם כלי נשיפה:

להקת "אטרף" מבצעת את שיר הקטר בסגנון רוק-סלסה, במסגרת הפרויקט 'עבודה עברית – חמישים שנות יצירה עברית':

מקורות נוספים:

הסרט המקורי שביים חיים חפר ב-1958, עם הגרסה הראשונה שהקליט אריק לביא:

החקיין צדוק סביר מחקה את אריק לביא בשנות השישים: