שומרון
עיר הבירה של ממלכת ישראל מהמאה ה-9 לפני הספירה.
שומרון הייתה עיר על הר שומרון, עיר הבירה של ממלכת ישראל וכיום מזוהה עם הכפר סבסטיה, כ-10 קילומטרים מצפון מערב לשכם. העיר שכנה באזור חקלאי פורה ובמיקום אסטרטגי, ששלט על הדרכים המובילות לאזור מן החוף שבמערב, מן הירדן במזרח, מירושלים בדרום ומעמק יזרעאל שבצפון. תכונות טופוגרפיות ואסטרטגיות אלו הניעו ככל הנראה את עמרי (מָלַךְ בשנים 882 – 871 לפני הספירה) להחליף את תרצה, בירתו הראשונה, ולקבוע את שומרון כבירת ממלכתו.
למרות קביעתה במקרא כעיר בירה לא נתקדשה שומרון ולא נעשתה מרכז פולחני. לפי המסופר בספר מלכים א, טז 24 קנה עומרי המלך את הר שומרון מידי איש בשם שמר. על ההר הוא בנה עיר וקרא לה שומרון "עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן".
כשכבשה ממלכת אשור את שומרון בשנת 720 לפני הספירה, הוגלו תושביה, והאשורים הושיבו בשומרון בני ארצות כבושות אחרות. חפירות ארכיאולוגיות באתר חשפו אקרופוליס, שהיה כנראה ארמון מלכי ישראל, וכן עיר תחתונה ובה מערכת ביצורים. במקום נתגלו גם חרסים ולוחות שנהב מתקופת מלכי ישראל.
שומרון הוא לא רק שם של עיר (והר) אלא גם שמו של אזור בארץ ישראל, הנזכר במקרא כנחלתם של שבט אפרים וחצי שבט מנשה. בעקבות התפלגות הממלכה סופח הגליל לאזור השומרון, שהיה בשליטת ממלכת ישראל.