הַשִּׁירִים
שושנת הרוחות
שְׁתִיקַת הַיָּם
שְׁתִיקַת הַיָּם.
אַתָּה תֵּלֵךְ וְלֹא תַּגִּיעַ.
לְעוֹלָם.
שְׁתִיקַת הַיָּם.
הַצּוֹלְלִים
חָזְרוּ רֵיקָם.
אֶל קַו־הַחוֹף
שָׁבוֹת סְפִינוֹת מְנֻצָּחוֹת
וְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בְּגַבָּן.
אֲנִי
וּשְׁנוֹת הָאוֹר
וּמַחְשְׁבוֹת הַיָּם.
לִבְסוֹף נָנוּחַ
וּפָנֵינוּ
עֵשֶׂב־יָם.
קוֹטִי הַקְּטַנָּה
1
יוֹם אֶחָד, לְאוֹר נוּרוֹת, בִּרְחוֹבוֹת דֶּצֶמְבֶּר אֲפֹרִים
סִפְּרָה לִי קוֹטִי הַקְּטַנָּה פְּרָטִים עַל הַמִּיתוֹת הַמְשֻׁנּוֹת.
יֶשְׁנָם נִסִּים, אָמַרְתִּי לָהּ, יֶשְׁנָם נִסִּים.
יִהְיֶה זֶה נֵס נוֹסָף,
אִם יַעֲלֶה הַבֹּקֶר עַל הַלַּיְלָה הַיּוֹרֵד.
סִפּוּרָהּ מַשְׁחִיר עַל שְׁמֵי הַמַּעֲרָב,
מֵעַל לִרְחוֹבוֹת שְׁלָגִים.
כַּמָּה נָשִׁים יָפוֹת כְּמוֹ קוֹטִי הַקְּטַנָּה נָחוֹת כָּעֵת
מִתַּחַת לַשְּׁלָגִים ?
2
כְּמוֹ סֵרוּב שׁוֹכְבִים גְּבָרִים מְסֻמָּנִים לָמוּת
בְּחֵיק נָשִׁים שֶׁלֹּא סֻמְּנוּ לִחְיוֹת.
הֶחֱזַקְתִּי נֵר.
בְּחֵיק נָשִׂים לֹא־נְשׂוּאוֹת וְלֹא מְקֻדָּשׁוֹת,
לְלֹא סְלִיחָה וּלְלֹא פְּרָחִים.
הֶחֱזַקְתִּי נֵר.
אֲבָל אֶת קוֹטִי, בְּבוֹא יוֹם, יוֹלִיכוּ לַחֻפָּה
וְהִיא בְּשִׂמְלָתָהּ וּבְצְעִיפָהּ.
הֶחֱזַקְתִּי נֵר.
3
רָאִיתִי עֲרָפֶל
עַל רְחוֹבוֹת, עַל מִגְדָּלִים, עַל צְלָבִים;
עָדִין, שָׁקוּף,
עַל צִיּוּרִים
מְלֵאֵי קְדוֹשִׁים שְׁקֵטִים.
הִבִּיטוּ בִּי פָּנִים הַשַּׁיָּכוֹת לְמֶרְחַקִּים שֶׁל אַלְכּוֹהוֹל.
אֲבָל אֶת קוֹטִי הַקְּטַנָּה יוֹלִיכוּ לַחֻפָּה
יָפָה וּלְבָנָה,
זְרוּעַת קוֹנְפֶטִי, מְלֻוָּה בְּמַרְשׁ הַחֲתֻנָּה.
4
חָזַרְתִּי אֶל מָלוֹן
מָלֵא שִׁעוּל וּמְדַבְּרִים מִתּוֹךְ שֵׁנָה.
חַדְרִי שָׁכַן בֵּין הָרוֹצְחִים וּבֵין הַנִּרְצָחִים.
מֵעֵבֶר לְקִירוֹת מְשֻׁקָּפִים
בְּרֶנְטְגֶן חֲלוֹמִי
רָאִיתִי:
זֵר פְּרָחִים לָבָן
נִשָּׂא לְאַט
עַל מַיִם אֲפֵלִים,
כְּמוֹ מוּאָר.
לְקוֹטִי הַקְּטַנָּה, לְיוֹם־כְּלוּלוֹת,
יַגִּישׁוּ זֵר וְרָדִים פְּקוּחִים־לְמֶחֱצָה.
אֲדֻמִּים.
5
כָּל הַמְּלָכִים מֵתִים.
רַק הַחוֹלְמִים עוֹשִׂים כַּטּוֹב בַּחֲלוֹמָם.
כִּמְעַט אָרַחְתִּי לְחֶבְרַת מֵתִים.
פַּעַם, בְּהִשָּׁבֵר דְּמָמָה שֶׁל לֵיל דֶּצֶמְבֶּר
בְּקוֹל אִשָּׁה צוֹחֶקֶת וּמְלֻטָּפָה,
אַחַר שְׁנִיָּה שֶׁל קֶרַח
רָאִיתִי עִיר פְּרָזוֹת שְׁטוּפַת חַמָּה.
גַּם קוֹטִי הַקְּטַנָּה תִּרְאֶה בַּנֶּחָמָה.
יִהְיֶה זֶה פֶּשַׁע אִם אֶגְזֹל מִמֶּנָּה
אֶת פְּרוּטָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה.
6
אַחַר סְפֵקוֹת עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ.
הַנְּהָרוֹת שָׁבִים לִזְרֹם.
עָרִים וֶאֱמוּנוֹת,
נָשִׂים מְכֻבָּדוֹת,
נֶעְצָרוֹת לְהִתְאַפֵּר וּלְתַקֵּן צָעִיף,
בְּשׁוּבָן מִלֵּיל־זְנוּנִים אָרֹךְ, נוֹשֵׁם.
גַּם הָאָבִיב חוֹזֵר מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל.
הִנֵּה נוֹפְלִים גִּשְׁמֵי הַקַּיִץ הַיָּפִים,
כְּמוֹ לִיזוֹל נִפְלָא.
סֶרְווּס, קוֹטִי, יִשְׁמְרֵךְ הַשֵּׁם!
מִלְחֶמֶת־אֶזְרָחִים
אֲנִי מִלְחֶמֶת־אֶזְרָחִים
וּמַחֲצִיתִי יוֹרָה אֶת אַחֲרוֹנֶיהָ
אֶל קִירוֹת הַמְנֻצָּחִים.
בֵּית־דִּין־שָׂדֶה,
הָעוֹבֵד בַּמִּשְׁמָרוֹת,
וְשָׁם אוֹרוֹת לֹא־דּוֹעֲכִים.
וְשָׁם הַצּוֹדְקִים יוֹרִים בְּיֶתֶר הַצּוֹדְקִים.
וְאַחַר־כָּךְ בָּא שֶׁקֶט
מְצֹרָף מֵעֲיֵפוּת וְחֲשֵׁכוֹת וְתַרְמִילִים רֵיקִים.
אֲנִי לַיְלָה בְּעִיר פְּרָזוֹת
לְכָל דִּכְפִין.
פִּיּוּט לְרֹאשׁ־הַשָּׁנָה
לְאַהֲרֹן מְאִירוֹבִיץ
הֲלֹא אֵין זוֹ דֶּרֶךְ שֶׁנִּצָּבִים לָהּ קַוֵּי הָאוֹיְבִים אוֹ הַשָּׂפוֹת הַזָּרוֹת
אוֹ הָאֵלֶם.
לֹא אֲנִי וְלֹא קוֹלִי אֵינֶנּוּ קְשׁוּרִים בְּהַסְכָּמַת הַמֶּרְחַקִּים הָאֵלֶּה.
אֲנִי הוֹלֵךְ וְאֵינֶנִּי נִרְצָח.
אֲנִי בָּא לִבְסוֹף אֶל בַּיִת. אֲנִי נֶעְצָר. אֲנִי דּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת.
כָּל הַסּוֹלְחִים אוֹמְרִים, מָה שֶׁהָיָה הָיָה. אֲנִי שָׁב וְחוֹזֵר.
כָּל הַסּוֹלְחוֹת נִצָּבוֹת עַל מִרְפָּסוֹת בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר.
יֵשׁ חַלּוֹן שֶׁאֵינֶנּוּ שָׁחֹר. יֵשׁ אִגֶּרֶת שֶׁאֵינֶנָּה אוֹבֶדֶת בַּדֶּרֶךְ.
וְאִם לֹא הִגִּיעָה אֶתְמוֹל וַדַּאי תַּגִּיעַ מָחָר.
כָּל הֶעָרִים פְּתוּחוֹת הַלַּיְלָה. אֵין נְצוּרָה וְאֵין חֲנוּטָה.
אוֹרְחִים יָבוֹאוּ הַלַּיְלָה וַאֲנִי אֶחָד מֵהֶם.
בְּכָל הַחַלּוֹנוֹת הוֹלְכִים וְנִפְתָּחִים אֶחָד אַחַר אֶחָד סְנִיפֵי הַחֲרָטָה.
מִלִּים רַבּוֹת עוֹלוֹת לְרֶגֶל מֵאַרְצוֹת דּוּמָה וְצַלְמוֹתָה.
הַוִּילוֹנוֹת פּוֹרְחִים וְהַדְּלָתוֹת נָעוֹת עַל צִירֵיהֶן.
חיים גורי, השירים (כרך א), מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד, תשנ"ח-1998
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם