מתוך נאומו של מנחם בגין, מיום 3 בספטמבר 1947– בעקבות פרסום המלצות הרוב של חברי ועדת אונסקו"פ

"בימי מבוכה אלה, לאור ההמלצות של ועדת האו"ם ולאור התגובה של מוסדות הכניעה ואנשי התבוסה, צריך לחזור ולהזכיר אמיתות פשוטות, עובדות-יסוד היסטוריות, עובדות פוליטיות שאינן ניתנות לערעור:
א. ארץ ישראל היא מולדתו של עם ישראל. גבולותיה נקבעו על ידי אלוהים וההיסטוריה. שטחה משתרע מן הים הגדול עד המדבר אשר מעבר לירדן מזרחה ומדן ועדי באר שבע.
ב. ירושלים הייתה ותהיה בירתה הנצחית של המולדת העברית.
ג. עם ישראל לא השלים ולעולם לא ישלים עם כריתת שטח כלשהו מגופה של המולדת.
ד. כל חלוקה של ארץ ישראל – בין זו שהביאה לידי הפקעת עבר הירדן מזרחה ובין זו המוצעת עתה – היא בלתי חוקית…
ה. כל מוסד יהודי שיסכים לביתור הארץ לא ייצג את עם ישראל.
ו. החתימה של מוסדות או יחידים יהודיים על חוזה החלוקה בטלה ומבוטלת. ממילא יש לראות כל חוזה חלוקה למשולל יסוד חוקי.
ז. הפתרון לבעיה היהודית בעולם קשור קשר בל יינתק בפתרון צודק לבעיית ארץ ישראל. פתרון כזה משמעו: החזרת המולדת העברית לבעליה החוקיים, ומתן זכות חוקית ואפשרות מעשית לכל יהודי שירצה בכך לחזור למולדתו.
ח. "פתרון" החלוקה, המבוסס על הפקעת 85% משטחה של ארצנו, שולל מאת כל בני עמנו את זכותם החוקית לחזור לשטחים המופקעים, שהם חלק בלתי נפרד של מולדתם, ושולל מאת 97% של גולי עמנו את האפשרות המעשית לחזור למולדת בכלל…
– – – – –
בשים לב לעובדות הללו, ברור לכל מי שאינו מוכן למכור למען חיי שעה עלובים את מולדתו – ולהפקיר למען שלוותו החולפת את עמו, כי "פתרון" החלוקה, אם יבוצע, כמוהו כשואה לאומית היסטורית.
העם היהודי ייקרא למנוע את השואה הזאת.
הארגון הצבאי הלאומי קורא לכל נאמני העם ולכל נאמני המולדת, להקים גוף על-מפלגתי, שינהל את המלחמה – הן בשדה המדיניות הבין-לאומית והן בשדה הקרב – להצלת המולדת מסכנת הביתור ולהצלת העם מפיזור ומכליה.
ציון כולה שלנו. עם ישראל על מיליוני בניו ישוב ציונה. דגל החירות העברי יתנוסס על ירושלים ועל רבת-עמון.