ירחי כלה

כינוי לכינוסי הלימוד ההמוניים בישיבות בבל שהתקיימו פעמיים בשנה – בחודשים אדר ואלול, שבהם העבודה החקלאית בבבל הייתה מעטה יחסית.
בשני חודשים אלו התכנסו בישיבות סורא ופומבדיתא רבבות לומדים מבבל ומחוצה לה ללימוד אינטנסיבי משותף של מסכת מן התלמוד הבבלי שנקבעה מראש: בסוף כל כינוס היה ראש הישיבה מוסר למשתתפים מהי המסכת שנקבעה ללימוד בכינוס הבא, וזאת כדי לאפשר למשתתפים ללמוד ולהתכונן לקראת הכינוס והלימוד. נוהג זה היה קיים בישיבות בבל בתקופת התלמוד.
במשך מאות שנים. התכנסויות אלו שימשו גם במה לבירור שאלות שהגיעו לישיבה – ומתן תשובות על שאלות אלו.¹ מקור השם "ירחי כלה" אינו ברור. יש הסבורים כי השם המקורי הוא "ירחי כלא" – ראשי תיבות של המילים: כנסת לומדי אורתייא (=תורה).
גם בימינו מתקיימות בחודשי הקיץ מסגרות לימוד המוניות לכלל הציבור – ובכלל זה נשים – תחת השם "ירחי כלה".