סיכום השנה החולפת ומבט קדימה לשנה החדשה

פעילות רפלקטיבית לסיכום השנה

מבוא

סוף השנה מזמן הזדמנות מצוינת לחשיבה רפלקטיבית של הכיתה כקבוצה, ושל כל אחד מהתלמידים, כאינדיבידואל. בשיעור שלהלן, נדגים לתלמידים כיצד ניתן לסכם שנה שלמה בכמה דקות, ולאחר מכן נסכם את השנה בפעילות כיתתית משותפת. לאחר מכן, נביט קדימה לעבר שנת הלימודים הבאה, ונבקש מכל תלמיד לנסח יעדים אישיים רלוונטיים וברי השגה. שיעור מהסוג הזה עשוי לתרום לתחושת הרציפות של התלמידים לאורך שנות הלימוד, ומצד שני יאפשר להם להתייחס לשנה החולפת כיחידת זמן נפרדת, שמתאפיינת באירועים, תהליכים ומגמות מתמשכות.

חלק א: איך מסכמים שנה

בסרט שלהלן נעשה ניסיון לסכם את שנת 2018. צפיה בסרט תמחיש לתלמידים את האופן שבו ניתן לסכם שנה שלמה במספר דקות בודד. לפני הצפיה בסרט, נשאל: כיצד ניתן לסכם שנה שלמה במספר דקות בלבד?

חלק ב: סיכום כיתתי של שנת הלימודים החולפת

כדי לסכם את שנת הלימודים החולפת, נטיל על התלמידים משימה שיתופית: נחלק את התלמידים לקבוצות של 2 – 3 תלמידים, ונבקש מכל קבוצה לחשוב על אירוע בלתי-נשכח שאירע במהלך השנה. האירוע יכול להיות מצחיק, עצוב, משמעותי או סתמי, כל עוד שמדובר במשהו שחשוב לזכור, לתפיסתם.

כל קבוצה תתבקש למלא תעודת זהות עבור האירוע שנבחר, על פי הקריטריונים הבאים:

• מתי התרחש האירוע?
• היכן התרחש האירוע?
• מי היה נוכח במקום?
• מה קרה (תיאור של כמה שורות)?
• מדוע בחרתם באירוע הזה דוקא?

המורה יאסוף לאחר מכן את כל האירועים, ויסדר אותם על פי סדר כרונולוגי. בשלב הזה יש להציג את שרשרת האירועים בפני הכיתה. לסיכום הפעילות הזו, מומלץ לדון במליאה בשאלה:

איזה מגמות אפיינו את הכיתה שלנו בשנה"ל החולפת, ומהם התהליכים המרכזיים שהתרחשו בה? כמובן שהתשובה לשאלה זו צריכה להתייחס לאירועים שאירעו ולקשר שביניהם.

חלק ג: הצבת יעדים אישיים לקראת שנה"ל הבאה

לסיכום השיעור נבקש לקשור בין השנה הזו לשנה הבאה, ונציע שסיכום מזמן גם הזדמנות לתכנון עתידי. בשלב זה, נבקש מהתלמידים לנסח לעצמם 2 – 3 יעדים שירצו להגשים בשנה"ל הבאה, בהתחשב במה שהשיגו בשנה זו. תלמידים שירצו בכך יוכלו לשתף את חברי הכיתה ביעדים שהציבו לעצמם, ולהסביר את הקשר שבין השנה הזו לבין השנה הבאה, לצד ההזדמנויות החדשות שתזדמנה בשנה החדשה שתיפתח.

חלק ד: הדרך שלא נבחרה

בכל אירוע סיכום, כדאי לבחון לא רק את הבחירות שנעשו, אלא גם את הדרכים שבהן לא הלכנו. בשירו הנודע "הדרך שלא נבחרה", בוחן רוברט פרוסט במבט לאחור את הבחירות שעשה, ותוהה על הדרכים שבהן לא בחר. בקריאת השיר, נבקש מהתלמידים לזכור גם את אותן הדרכים שעליהן ויתרו, ושבהן בחרו שלא ללכת בסופו של דבר.

הדרך שלא נבחרה/רוברט פרוסט (תרגום: עדנה אולמן מרגלית)

שתי דרכים נפרדו ביער עבות

לא שתיהן בשבילי; הצרתי על כך

נעצרתי מולן לזמן ממשך

לארכה של אחת הרחקתי ראות

עד לנקדת פתולה שבסבך…

למעבר לשיר המלא באתר "הארץ" עם הערת המתרגמת לחצו כאן