תבדקו ואז תבקרו

1. לחדד את ההבנה שעלינו לבדוק את עצמנו לפני שאנחנו מעירים לאחר, שלא נעיר על משהו שגם אנחנו עושים (או במקרים אחרים: שגם אנחנו לא עושים).
2. להבין את הקושי להכריע במקרה שדומה למשהו שגם אתה מתמודד איתו.

פתיחה

כתבו על הלוח (או הציגו במצגת) –

• "קְשֹׁט עַצְמְךָ וְאַחַר כָּךְ קְשֹׁט אֲחֵרִים": תקן את פגמיך שלך לפני שתצביע על פגמי זולתך.
• "טֹל קֵיסָם מִבֵּין שִׁנֶּיךָ. טֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ" (תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף טז עמוד ב): לפנינו דו-שיח, ולכן כתבו את שני המשפטים בשורות נפרדות. המשפט הראשון הוא הערה למישהו שעשה מעשה לא ראוי, והמשפט השני הוא תגובה של מי שהעירו לו. הדובר השני אומר: אתה, שהערת לי על קיסם בין השיניים (מעשה פעוט), שים לב: אתה לא מבחין שמול עיניך שלך מונחת קורה גדולה (ואינך רואה מעשה רציני לא תקין)!

1. בקשו מהלומדים לנסות לפרש את הביטויים. כשלב מעבר, לשם חידוד ההבנה והמשמעות, אפשר להציע להם לצייר את הביטויים. אחר כך כדאי לחפש את הביטויים באינטרנט ולהבין טוב יותר את משמעותם.
2. אספו את הפירושים שהילדים הביאו והבהירו את ההבדל בין המשפטים: המשפט הראשון – "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" – מביע את תגובת האדם שהעבירו עליו ביקורת.
   המשפט השני – "טול קיסם מבין שיניך. טול קורה מבין עיניך" – הוא מעין דו שיח בין אדם המבקר את התנהגות חברו ותשובת החבר שספג את הביקורת.
3. בררו עם הלומדים: מה מביא את מושא הביקורת להגיב כך? האם זה סוג הביקורת, זהות המבקר או התנהגות המבקר? הציעו להם לספר לכיתה על מקרה שהעבירו עליהם ביקורת – ואיך הם הגיבו.
4. בקשו מכל לומד לכתוב לעצמו (הדברים שיכתוב לא יוצגו לכיתה) ביקורת שהוא רוצה לבקר התנהגות של מישהו מהכיתה או של מישהו מחוץ לכיתה.
   כשיסיימו, הנחו אותם לחשוב אם הדבר שהם ביקרו קיים גם אצלם: האם פגם שיש בך – אתה רואה אצל האחר?

סיפור

ספרו את החלק הראשון של הסיפור:

אל חכם יוסף חיים, ה”בן איש חי”, ניגש אדם ובפיו שאלה:

“בחצרי עץ שענפיו הארוכים פולשים אל חצרו של שכני. הענפים מפריעים לו, והוא דורש שאגזום את העץ על חשבוני. האם אני חייב בכך?”

חכם יוסף חיים הרהר מעט וענה לשואל: “אני צריך לעיין בשאלה. כדי שאתן לך תשובה מלאה, חזור מחר בבקשה.”

דונו בכיתה בשאלה, אם זכותו של השכן לבקש מבעל העץ לגזום את ענפי העץ שלו. מה יהיו הסיבות לתשובה חיובית – ומה הסיבות לתשובה שלילית?

המשיכו לקרוא את הסיפור:

כשהלך האיש לדרכו, מיהר חכם חיים לביתו, אך לא עלה אל חדר העבודה העמוס בספרים אלא הקיף את חומת ביתו ובדק אם בחצרו גדל עץ שענפיו פולשים לחצר השכנים.

הרב יוסף חיים מצא בחצרו עץ שענפיו השתרגו ופלשו לחצר הסמוכה, ומיד הורה לגזום אותו.

בררו עם הלומדים:

• מה הייתה הסיבה שהרב יוסף חיים פעל כך?
• מה הוא ביקש למנוע?

סיימו את הסיפור:

ביום המוחרת, כשחזר אליו השואל – השיב לו הרב יוסף חיים: “עיינתי בדבר ומצאתי שאכן מוטלת עליך החובה לגזום את הענפים המפריעים לשכנך.”

דונו עם הכיתה בסיפור:

• מדוע חכם יוסף חיים לא השיב לשואל ביום הקודם, מיד כששאל את שאלתו (הרי ברור שידע את התשובה, ולראיה: הוא לא עלה לחדר עבודתו ולא בדק בספרים)?
• מה הסיבה שחכם יוסף חיים גזם את ענפי העץ שבגנו? האם שכנו ביקש ממנו לעשות זאת? ואולי השכן שמח בצל שנותנים ענפי העץ שפלשו אליו?

בקשו מהתלמידים להביא מקרים שבהם חבר או חברה העירו להם הערה, והם התנגדו לדברים שנאמרו. נסו לברר איתם מה הייתה הסיבה להתנגדותם. שאלו: אילו מישהו אחר היה מעיר את אותה הערה – האם הייתם מגיבים אחרת?

בקשו מהם להביא דוגמה הפוכה, שהעירו להם הערה ומתחו עליהם ביקורת, והם קיבלו את הביקורת והפנימו אותה. מה היה ההבדל בין שני המקרים?