אמנם אשמינו / יוסי בן יוסי

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ      לְרָעִים וּלְטוֹבִים וְהִיא תְהִלָּתֶיךָ.

לְמַעֲנָךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ    רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים.

אָמְנָם אֲשָׁמֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר

אַנְחוֹת דּוֹרֵינוּ רַבּוּ מִלְּדַבֵּר,

אֲשֶׁר לֹא הִקְשַׁבְנוּ גְּעָרָה כְּמֵבִין

אֲפָפוּנוּ מַכּוֹת כִּכְסִיל הֵזַדְנוּ.

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ      לְרָעִים וּלְטוֹבִים וְהִיא תְהִלָּתֶיךָ.

בְּדַבְּרָךְ לָנוּ: שׁוּבוּ – פָּנֵינוּ הִסְתַּרְנוּ.

בְּמִרְמָה בִקַּשְׁנוּךָ וְאֵלֶיךָ לא שַׁבְנוּ.

בְּטוֹב לֹא דְרַשְׁנוּךָ בְּרוֹב כֹּל שְׁכַחְנוּךָ –

בְּעֵת הֵיצַר לָנוּ אֵיךְ תִּמָּצֵא?

לְמַעֲנָךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ      רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים.

גְּבוּרוֹת אֵין בָּנוּ אֲשֶׁר בָּם נָבוֹא,

גְּדוּעֵי זְרוֹעַ בְּפוֹעַל בְּתֵת שָׂכָר בֹּשְׁנוּ.

גָּמַרְנוּ וְאָכַלְנוּ צִדְקַת אֲבוֹתֵינוּ,

גַּם קֶרֶן גַּם פֶּרִי לֹא מָלְאוּ סָפֶק.

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ       לְרָעִים וּלְטוֹבִים וְהִיא תְהִלָּתֶיךָ.

דֻּוכְּאוּ מֶנּוּ שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה

דֹּפְקֵי דְלָתֶיךָ בְּכֹחַ וּבִגְבוּרָה.

דֹּבְרֵי בְגַאֲוָה נַעֲשִׂינוּ עֲשֵׂה לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ,

דְּחֵה מִשְׁפַּט בַּחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת.

לְמַעֲנָךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ    רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים.

הוּרַקְנוּ וְהֻוצַּגְנוּ כְּקַשׁ מִדָּגָן

הָיִינוּ כַּמּוֹץ וְאֵין דּוֹרֵשׁ לְאָוסְפוֹ.

הֲלֹא בְּהִלָּקַח דָּגָן בְּעִתּוֹ

הֻוצַּת לְשׁוֹן אֵשׁ בְּקַשׁ הַיָּבֵשׁ.

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ       לְרָעִים וּלְטוֹבִים וְהִיא תְהִלָּתֶיךָ:

וּמַה-נְּדַבֵּר וּמַה-נִּצְטַדָּק,

וּמַה-נֹּאמַר וְיוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֵינוּ?

וּמִי בַעַל דְּבָרִים יְדַבֵּר צַחוֹת

וּבְפִתְחוֹן פִּיו לֹא יִכָּלֵם?

לְמַעֲנָךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ       רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים.

זֶה דַרְכֵּינוּ כֶסֶל נָחַלְנוּ אִוֶּולֶת,

זֵידִים חוֹטְאִים זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים.

זִכִּיתִי לִבִּי – מִי יוּכַל שִׂיחַ?

זֶרַע קְבוּרַת רַחַם בָּא וְהוֹלֵךְ בַּהֶבֶל.

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ      לְרָעִים וּלְטוֹבִים וְהִיא תְהִלָּתֶיךָ.

חֲזוֹת מוֹפֵת הִתְוִינוּ בָאָרֶץ

חֲתוּמֵי בְאוֹת בְּרִית וְחֻקִּים יְשָׁרִים.

חֻשַּׁבְנוּ זֶרַע קֹדֶשׁ בָּנִים לְאֵל חָי, –

חֻלַּלְנוּ – וְנִקְרִינוּ אוֹם טְמֵאַת הַשֵּׁם.

לְמַעֲנָךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ     רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים.

טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת בְּרָע,

טֶרֶם לֹא רָאָה עָמָל בְּיַעֲקֹב.

טֶרֶף לֹא-לָנוּ נִכְסְפָה נַפְשֵׁינוּ –

טֻבַּחְנוּ רַב וְצָעִיר כִּבְלִיעַת דָּגִים.

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ       לְרָעִים וּלְטוֹבִים וְהִיא תְהִלָּתֶיךָ.

יָהּ בְּדַלּוּתֵינוּ צְדָקָה חֲנַנְתָּנוּ,

יָד בָּנוּ הֶחֱזַקְתָּה בְּעֵת מָטָה יָדֵינוּ.

יִדַּעְתָּנוּ:  זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ –

יָדַיִם לֹא חָלוּ בָנוּ כַּהֲפוּכַת רָגַע.

לְמַעֲנָךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ       רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים.

כַּחוֹתָם עַל לֵב שַׂמְתָּה מַלְכֵּינוּ

כְּנֶפֶשׁ קְשׁוּרָה בַּעֲבֹתֹת אַהֲבָה.

כִּי נִתְרוֹעֵעַ חֲבוּרֵי עֲצַבִּים –

כָּעֵת חָלַק לִבֵּינוּ , אָשַׁמְנוּ.

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ     לְרָעִים וּלְטוֹבִים וְהִיא תְהִלָּתֶיךָ.

לְהֵיטִיב דִּבַּרְתָּ אוֹמֶר לֹא הִפַּלְתָּה,

לֹא שִׁקַּר בָּנוּ דְּבַר אֱמוּנָתֶיךָ. –

לֵב וּפֶה לֹא הִשְׁוִינוּ כְּכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ

לַעַג שְׂפַת חֲלָקוֹת בְּלֵב וָלֵב דִּבַּרְנוּ.

לְמַעֲנָךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ      רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים.

מַכַּת הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן הִקְדַּמְתָּה

מוּסָר לִמַּדְתָּ לְבַעֲלֵי הַלָּשׁוֹן. –

מֵעוֹנֶשׁ לֵץ לֹא יֶחְכַּם פֶּתִי

מַכֵּה רֵיעַ בַּסֵּתֶר בְּגַחֲלֵי רְתָמִים.

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ   לְרָעִים וּלְטוֹבִים וְהִיא תְהִלָּתֶיךָ.

נָתַתָּה מוֹרָא עַל לֵב אֲנָשִׁים

נֵדֶר, שְׁבוּעַת שָׁוְא, בֵּין שְׁנֵיהֶם, חַקְתָּה.

נַמְתָּה 'וְהוֹצֵאתָ' עַל נִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר –

נִפְרַצְנוּ בְאָלָה עַד אָבְלָה הָאָרֶץ.

לְמַעֲנָךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ     רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים.

סָבַלְתָּה עוֹלָם כְּרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ,

סְמַכְתּוֹ בֶאֱמֶת וְשָֹלוֹם וּמִשְׁפָּט.

סִלַּפְנוּ מִשְׁפָּט וְגַם כָּשְׁלָה אֱמֶת –

סִבַּבְנוּ לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וָאָיִן.

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ    לְרָעִים וּלְטוֹבִים וְהִיא תְהִלָּתֶיךָ.

עֶלְיוֹן אַתָּה בְּכִסֵּא רָם וְנִשָּׂא,

עֵינֶיךָ מַבִּיטִים שָׁפָל וְדַכָּא.

עֲנָוָה בַּקְּשׁוּ – פַּצְתָּה – וְתִסָּתְרוּ מֵאַף,

עַזְנוּ בְּגַבְהוּת לֵב וְרָמוּ עֵינֵינוּ.

לְמַעֲנָךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ      רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים.

פָּנֶיךָ תָּמִיד בְּחֶמְדַּת אֲרָצוֹת,

פֹּקְדָה וּמְשׁוֹקְקָהּ וּמַצְמִיחַ מְגָדֶיהָ.

פֶּן יִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים

פְּרִי תַתָּה לַמַּעֲשֵׂר וְכִחֲשׁוּ מְגָדֶיהָ.

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ      לְרָעִים וּלְטוֹבִים וְהִיא תְהִלָּתֶיךָ.

צִיָּה יָצַרְתָּ לִמְלֶאכֶת שָׁנִים,

צָבָא לֶאֱנוֹש עֲלֵי אֶרֶץ לִמְלֶאכֶת יָמִים.

צִוִּיתָ לְמַרְגּוֹעַ שְׁבִיעִי וְלֹא נָחוּ.

צְבִי לְשַׁמֵּט שְׁבִיעִית – וְהִיא לֹא שָׁבָתָה.

לְמַעֲנָךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ    רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים.

קִדַמְנוּ פָנֶיךָ כִּמְחִיר בְּיַד כְּסִיל

קְנוֹת צִדְקֹתֶיךָ בְּתוֹדָה בְלֹא לֵב.

קַבֵּל כְּנִיחוֹחַ מְעַט בִּצְדָקָה,

קַח נָא אֲמָרֵינוּ כְּקוֹמֶץ מִנְחַת דָּל.

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ      לְרָעִים וּלְטוֹבִים וְהִיא תְהִלָּתֶיךָ.

רַדְנוּ וְלֹא נָבֹא בְּמִרְיֵינוּ אָמַרְנוּ,

רָם, לָנוּ נִכְפַּפְתָּ כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן.

רֻוחַקְנוּ בִשְׂמֹאל קָרֵב בְּיָמִין.

רְאֵה שְׂאוֹר לְבָבֵינוּ יֵצֶר הַנְּעוּרִים.

לְמַעֲנָךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ     רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים.

שַׁבְנוּ בְּגוֹדֶל לֵב בְּמַתְּנַת אֱוִיל

שׁוֹט כְּלִימָּה עָלָה לְחֶלְקֵינוּ

שׁוּר נָא אֲמָרַי יְמַלֵּא חֶפְצֵינוּ

שַׁחַת אִם נֵרֵד יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ.

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ     לְרָעִים וּלְטוֹבִים וְהִיא תְהִלָּתֶיךָ.

תַּעֲלֶה אֲרוּכָה לְעָלֶה נִדָּף

תִּנָּחֵם עַל עָפָר וָאֵפֶר

תַּשְׁלִיךְ חֲטָאֵינוּ וְתָחוֹן בְּמַעֲשֶׂיךָ

תֵּרֶא כִּי אֵין אִישׁ עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה.

לְמַעֲנָךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ       רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים.

יוסי בן יוסי היה מראשוני הפייטנים המוכרים לנו בשמם, וככל הנראה היה ממייסדי זרם שנוצר בארץ ישראל מהמאה החמישית והשפיע על תרבות ישראל עד ימינו.

רקע

רעיונות מרכזיים

השפעה והתקבלות

לקריאה נוספת