מגילות מדבר יהודה

בשנת 1947 נודע לפרופ' סוקניק על קיומן של מגילות עתיקות שנמצאו במדבר יהודה. סוקניק נסע לבית לחם לפגוש את סוחר העתיקות שהחזיק בחלק מהמגילות. כך מתאר פרופ' סוקניק ביומנו את מה שגילה:

"ידיי רעדו והחלתי פורש אחד מהם. קראתי משפטים מספר ונמצאתי למד כי כתובים הם בעברית תנכי"ת נפלאה, בדומה לסגנון ספר תהלים. לפתע ניעורה בי ההכרה כי זיכני הגורל לקרוא בספרים עבריים שעין לא פענחה אולם זה אלפיים שנה".

צוות תרבות il

* * *

תקציר

מגילות מדבר יהודה1 הן הגילוי המפתיע ואולי החשוב ביותר בתולדות תקופת הבית השני. מגילות מדבר יהודה כוללות אלפי קטעים מכתבי יד שנכתבו מתקופת הבית השני ועד תקופת המשנה. רוב הקטעים שרדו מתוך חיבורים רבים ושונים – בעברית, בארמית, וביוונית – ובהם: ספרים של אנשי כת מדבר יהודה המתארים את השקפת עולמם ואורח חייהם; קטעים מספרים חיצוניים; וחלקים מכל ספרי התנ"ך (פרט למגילת אסתר), ובהם ספר אחד – ישעיהו – שנשמר כמעט בשלמותו. קטעי המקרא שבמגילות, ובראשם ספר ישעיהו, הם כיום כתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך שהגיעו לידינו לאחר שהיו חבויים במשך כאלפיים שנה בתוך כדים באקלים היבש של מדבר יהודה. מגילות מדבר יהודה הן בעלות חשיבות מרובה לחקר המקרא, לתולדות עם ישראל – ולמחקר הנצרות הקדומה.

גילוי המגילות וגלגוליהן

ראשיתו של הסיפור – לפני קום המדינה, בשנת תש"ז-תש"ח (1946 – 1947): רועים בדווים חיפשו עז שאבדה באזור ים המלח והגיעו לפתח מערה. בגלל החושך ששרר במערה לא ראו כלום – אבל כשזרקו אבן להבריח את העז החוצה, שמעו כלי נשבר. מרוב בהלה ברחו מן המקום. כעבור זמן חזרו הרועים למערה ומצאו בה כדים גדולים של חרס, ובהם מגילות של קלף. את המגילות מכרו הרועים לסוחר עתיקות. כמה מהן רכש הבישוף של מנזר מרקוס הקדוש שבירושלים העתיקה, והאחרות – הוצעו למכירה לפרופ' סוקניק² על ידי סוחר עתיקות בירושלים בסוף נובמבר 1947. הפרופסור קנה שלוש מגילות עבור האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא התכוון לגייס כסף ולקנות את כולן, אך עקב מלחמת העצמאות הלך המצב הביטחוני בארץ והחמיר, וחלק מן המגילות הועברו לאמריקה "מטעמי ביטחון". בינתיים החרימה ממשלת ירדן, ששלטה בירושלים המזרחית, את המגילות שנותרו אצל סוחר העתיקות, והעבירה אותן למשמרת במוזיאון רוקפלר. כשש שנים אחרי קום המדינה שהה בארצות הברית רב-אלוף (במילואים) יִגָאֵל ידין, בנו של הפרופ' סוקניק, ובאחד הימים ראה מודעה בעיתון שהציעה למכירה מגילות עתיקות³. ידין בדק ומצא שהמודעה מתכוונת למגילות שהוצעו לאביו בשנת תש"ח. הוא פנה מיד לממשלת ישראל, וזו אכן הזדרזה לרכוש את המגילות. במהלך שנות ה- 50 של המאה ה- 20, ובעקבות גילוי המגילות הראשונות, נחקרו מערות אחרות שהיו אז בשליטת הירדנים, ונמצאו בהן עוד מגילות⁴. אחרי מלחמת ששת הימים, כשכבשה ישראל את העיר העתיקה ובתוכה את מוזיאון רוקפלר, נוספו המגילות שנמצאו במוזיאון למגילות שנרכשו קודם לכן. מקצת המגילות נדדו למקומות שונים בעולם. תשע מגילות קלף ⁵(כולל מגילת ספר ישעיהו) נמצאות היום בהיכל הספר במוזיאון ישראל שבירושלים. וכך, הגילוי שהחל "במערה אחת ובשבע מגילות הסתיים באחת עשרה מערות ובשמונה מאות מגילות⁶".

המגילות – סוגים ותכנים

רוב המגילות שנתגלו במדבר יהודה אינן אלא קטעים ששרדו מתוך חיבורים וספרים שנכתבו או נשמרו בידי אנשי כת מדבר יהודה במערות באזור מגוריהם.⁷ בין המגילות נתגלו קטעים המייצגים כנראה את כל ספרי התנ"ך – פרט למגילת אסתר. ספר אחד, ישעיהו, אף נשמר כמעט בשלמותו. קטעי המקרא שבמגילות, ובראשם ספר ישעיהו, הם כיום כתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך. עד לגילוי המגילות היו כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד⁸ כתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך – אך זמנם מאוחר באלף שנה (בערך) מזה של מגילות מדבר יהודה. נוסף על קטעים מספרי התנ"ך, התגלו במדבר יהודה גם קטעים מספרים חיצוניים, כגון ספר טוביה וספר חנוך; קטעי תפילה ופירושים לכתבי הקודש, ובהם פשר⁹ נחום ופשר ישעיהו וכן כתבים של כת מדבר יהודה, שהם "המאלפים ביותר", וזיהוים היה קל "בשל מגמתם הכללית ומינוחם האופייני". כתבי הכת כוללים כמה מגילות, ובהן "מלחמת בני אור ובני חושך", "מגילת ההודיות", ו"מגילת הסרכים". ¹⁰"מלחמת בני אור ובני חושך" מתארת את ניצחונם של כוחות הטוב – היהודים – על כוחות הרשע – הרומאים, הנקראים במגילה "כיתים". את המלחמה מנהיגה קבוצת כוהנים – לא מצביא יחיד, ותיאורה כולל פירוט של טקטיקות צבאיות וכלי נשק. המגילה עוסקת רובה ככולה בהוראות כיצד לנצח במלחמה, אך במבוא למגילה יש נבואה על מלחמה עתידית בין ישראל לעמים – "בני חושך בחיל בלייעל בגדוד אדום ומואב ובני עמון" – שתימשך 33 שנה. "מגילת ההודיות" היא אוסף של מזמורי הודיה, שבהן מודה המחבר לאלוהים שהציל אותו מן החטא והעניק לו דעת "למרות השפלות האנושית¹¹". מן המזמורים עולה רגש דתי "הדומה יותר לחוויותיהם של נוצרים מסוימים" מאשר "לרגשות דתיים האופייניים ליהדות". מגילת הסרכים כוללת את עיקרי האמונה של הכת וכן חוקים ותקנות לניהול חיי היום-יום של הקהילה¹². בין שרידי המגילות נתגלו כמה קטעים מתוך ספר "ברית דמשק" שנתגלה עוד קודם לכן בגניזת קהיר.

החשיבות של מגילות מדבר יהודה

מגילות מדבר יהודה כוללות כתבים המתארים את חייה של כת מדבר יהודה, את תקנון הכת ואת תפיסת עולמה – ומכאן חשיבותן להכרת התרבות היהודית בתקופת הבית השני. יש חוקרים הסבורים שהמגילות שופכות אור על ראשית הנצרות, בשל הקרבה והדמיון בין חייהם והשקפותיהם של אנשי כת מדבר יהודה ובין אורח חייהם של הנוצרים הראשונים13. למגילות ערך רב גם בבדיקת נוסח המקרא והמסורה מתקופה מוקדמת זו, והן תרמו תרומה חשובה לחקר המקרא והלשון של תקופת הבית השני. לחוקרים הסתבר כי הקטעים של ספרי המקרא שבמגילות כוללים נוסחים שונים של התנ"ך, ולא רק את הנוסח המוכר היום – נוסח המסורה. כמו כן נמצאו במגילות רמזים לאירועים פוליטיים שהתרחשו בירושלים, ואפשר ללמוד מהם על תולדות ממלכת יהודה בתקופת הבית השני. המגילות היו מקור מידע חשוב במגוון תחומים: היסטוריה, תרבות, לשון ונוסחים של טקסטים קדושים – ולפיכך משכו את התעניינותם של חוקרי מקרא והיסטוריונים, ארכיאולוגים ובלשנים וכן אנשי דת נוצרים, "וגרמו להתרגשות ניכרת בקהל הרחב¹⁴". כאמור, המגילות משקפות את אורח החיים המיוחד של כת מדבר יהודה, המזוהה בדרך כלל עם האיסיים, כפי שתוארו בכתבי יוסף בן מתתיהו.

חקר המגילות ופרסומן

פענוח תוכנן של המגילות ופרסומן היה תהליך ארוך ומסובך. פרופ' סוקניק פענח ופרסם תוך זמן קצר את המגילות שחקר – את מגילת ספר ישעיהו, את "מלחמת בני אור ובני חושך" ואת "מגילת ההודיות". פענוחם של קטעי המגילות האחרים התנהל במשך כ- 50 שנה, בעיקר במוזיאון רוקפלר בירושלים בידי צוות מיוחד¹⁵, שכלל חוקרים מרחבי העולם – וגם מישראל. צוות החוקרים הבינלאומי השתהה מאוד בעבודת הפענוח, אך בסופו של דבר, ותחת הנהלתו של פרופ' עמנואל טוב מן האוניברסיטה העברית, הסתיימה עבודת הפענוח והפרסום של כל קטעי המגילות בשנת תשס"ב – 2002.

תיאור קצר של תוכן המגילות וחיי הכת – אתר מוזיאון ישראל.

מרכז אוריון לחקר מגילות מדבר יהודה – באתר האוניברסיטה העברית.

דוד פלוסר, מאמר על הלוח המיוחד של כת קומראן  – באתר דעת.

על מגילות מדבר יהודה באתר הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי, רשות העתיקות.