אגדות היהודים / לוי גינזבורג

התנ"ך שלנו קמצן בסיפורי אגדה. התר אחר סיפורי אגדה, דוגמת אלו הקיימים בעמים אחרים, ימצא את מבוקשו בספרות האגדה. באגדה נגלה, למשל, שאשתו הראשונה של אדם הראשון הייתה שֵדה בשם לילית, או שחרדה אפפה את האדם לעת ערב כאשר החושך החל להשתרר ונראה בעיניו כקץ העולם. ספרו של לוי גינזבורג אגדות היהודים נועד לקבץ את כל סיפורי האגדה שליוו את האומה מראשיתה.

ההקשר ההיסטורי

חיבורו של לוי גינזבורג אגדות היהודים החל להופיע בשנת 1909, אז הודפס הכרך הראשון מתוך שבעה. אפשר להצביע על שתי מגמות עיקריות שתרמו למפעל הגדול של אגדות היהודים: עליית הלאומיות המודרנית והתעוררות העניין במורשת הלאומית. שתי המגמות קשורות זו בזו בקשר הדוק: עליית הלאומיות עודדה את העניין במורשת הלאומית, וזו בתורה עודדה שינויי עומק בשיטות המחקר המדעיות. עד למחצית המאה ה-19 עסק המחקר בעיקר ביצירות קנוניות הנחשבות לתרבות גבוהה. במאה ה-19 התעורר עניין מחקרי ביצירה העממית ונוסד תחום חקר הפולקלור (Folk-lore = ידע-עם).

אגדות היהודים נועד להביא לפני הקורא את כל האגדה היהודית העממית שהייתה מוכרת לעם ישראל בעת העתיקה. גינזבורג הניח שבעם ישראל רווחו סיפורי אגדה עממיים, ושבספרות חז"ל הם מופיעים בעיבוד למדני.

איסוף סיפורי העם היהודיים לכדי קורפוס שלם ענה גם על השאיפות הלאומיות. אפשר להניח שגינזבורג האמין שקיום המסורת העממית של האגדה מבטא את חיוניותו של עם. אגדות היהודים נועד להשלים עבור עם ישראל את החוסר בקובץ אגדות עממיות.

בהקדמת הספר הציג גינזבורג את מטרתו: "בחיבור זה – 'אגדות היהודים', עשיתי נסיון ראשון לאסוף מתוך המקורות הראשוניים כל האגדות היהודיות ככל שהן מתייחסות לאישי המקרא ותולדות חייהם".

האגדות היהודיות המופיעות בספר הובאו בעיקר מספרות חז"ל, אך גינזבורג שאב אגדות גם מהספרות החיצונית שפסלו חז"ל, שמקצתה אומצה על ידי הכנסייה הנוצרית, וכן מאגדות המשוקעות בספרות של אבות הכנסייה הנוצרית.

הספר נכתב במקורו באנגלית. המקורות לא תורגמו באופן ישיר אלא עובדו לכדי סיפור רציף ובו תולדותיהם של גיבורי המקרא. לפיכך, הפסוקים שביסוד הדרשות ושמות החכמים אינם נזכרים.

גינזבורג רצה להסיר מהאגדה היהודית את תוספות המדרש, ואת הלמדנות שנוספו לה, לטענתו, ולחשוף את האגדה המקורית, זו שרווחה בעם.

הספר בנוי על פי סדר המקרא, ומחולק ליחידות על פי נושאים. כך לדוגמה החלק הראשון, העוסק בבריאת העולם, מכיל כמה יחידות:

א. דברים שקדמו לבריאת העולם;

ב. למה נברא העולם בבית?;

ג. יום ראשון (ולאחריו יום שני וכך הלאה עד יום שישי);

ט. הכול אומר שירה.

גינזבורג הגדיל לעשות והוסיף הערות רבות לאגדות שליקט. ההערות הן אוצר בלום של ידע המאפשר לעקוב אחר גלגוליהן של האגדות ושל המוטיבים הכלולים בהם, לגלות מקורות מקבילים בספרות העולם ועוד מידע רב המסייע ללומד המעמיק.

כתיבת שבעת הכרכים של אגדות היהודים התמשכה על פני תקופה ארוכה והספר נדפס בחלקים במשך 27 שנה. הסדרה זכתה להצלחה רבה עוד בחייו של גינזבורג, גם ברחבי העולם הלא יהודי. עד היום נחשב הספר לספר קנוני בארצות הברית. אולם בעברית הדומיננטיות של ספר האגדה של ביאליק ורבניצקי הותירה את אגדות היהודים זנוח בקרן זווית.

הספר לא זכה רק לתשבוחות: יש ששללו את התאוריה שבבסיס הספר שלפיה היה חיץ של ממש בין סיפורי חז"ל לבין הסיפור העממי. אחרים ביקרו את החיבור בין אגדות שצמחו בספרות החיצונית ובספרות ההלניסטית לאגדות שצמחו בקרקע פרושית, חיבור שמיזג שתי יהדויות נפרדות. כן טענו מבקריו ששגה בטענו שאפשר לאתר אגדה יסודית ו"אמתית" אחת בשלל סיפורים וגרסאות.

ואולם, אין חולק על תרומתן הכבירה של ההערות רבות האיכות והכמות שבספר, הערות שכל חוקר ספרות חז"ל נזקק להן, והן מקור לא אכזב לכל שוחר דעת המתעניין בתולדות האגדה היהודית.

סדרת הרצאות על אגדות היהודים, הקונגרס העולמי החמישה-עשר למדעי היהדות.

גינזבורג, לוי (2009). אגדות היהודים. תרגם מאנגלית: הרב מרדכי הכהן. ירושלים: מכון שכטר למדעי היהדות.