איגרת רב שרירא גאון

מכתב שזכה להיפך למבוא הראשון להתפתחות תורה שבעל פה ולמקור להרבה ידע על התקופות הנעלמות בהיסטוריה היהודית

< 1 דקות

רקע

בציר הזמן של תולדות ישראל מופיעות במאות הראשונות לספירה תקופת התנאים, ולאחריה תקופת האמוראים. אחריהן – תקופת הגאונים. מתי הסתיימה תקופת האמוראים? כיצד חל המעבר מתקופת האמוראים לתקופת הגאונים? התקופה שבין האמוראים לגאונים הייתה נותרת עלומה אילולא הגיעה לידינו איגרת שכתב בשנת 986 אחד מגאוני בבל – הרב שרירא גאון (רש"ג). איגרת זו, הכתובה ארמית, מפרנסת את חוקרי תולדות ישראל והיא מקור חשוב ביותר להבנת התקופה.

ההקשר ההיסטורי

תקופת הגאונים משתרעת ממחצית המאה השישית לערך (יש המאחרים עד למחצית המאה השביעית) ועד לראשית המאה ה-11 לערך. בתקופה זו ישבו הישיבות בבבל. ראשי הישיבות כונו "גאונים", כינוי שהוא ככל הנראה קיצור של "ראש ישיבת גאון יעקב", ומכאן שמה של התקופה. תקופה זו התאפיינה בכך שהמרכז הבבלי, בראשות ראשי הישיבות, היה מרכז רוחני שזכה להכרה של עם ישראל בתפוצות, והתחרה במרכז הארץ-ישראלי.

גאוני בבל התייחדו בכך שענו לשאלות שהופנו אל ראשי הישיבות, וכך טיפח המרכז בבבל את הקשר עם התפוצות. השאלות שנשלחו אל הגאונים עסקו במגוון נושאים, מקצתם מעשיים – שאלות בענייני הלכה, ומקצתם אקדמיים – הבנת מקור תלמודי כלשהו. הגאונים השיבו לאחר שדנו בנושאים עם חכמי הישיבה.

אחת התשובות הארוכות והמקיפות היא זו המכונה איגרת רב שרירא גאון. הרב שרירא התמנה לראש ישיבת פומבדיתא בשנת 968. בני קהילת קירואן באו במגע נרחב עם קהילת הקראים אשר שללו את התורה שבעל פה – המשנה והתלמוד – והתפלמסו נגד הרבנים. במסגרת מאבקם בקראים פנו בני הקהילה, ובראשם ר' יעקב בן ניסים, בשאלות לרב שרירא גאון. את תשובתו כתב הרב שרירא בשנת 986 בארמית.

רעיונות מרכזיים

בראשית האיגרת מופיעה סדרת השאלות שנשלחו אל הרב שרירא.

דף מתוך האיגרת במהדורת ב.מ. לוין

השאלות עוסקות בדרכי התהוות המשנה והתלמוד – כיצד נכתבו, מי כתבן ומהו הרצף ההיסטורי בין תקופת התלמוד לתקופת הגאונים. רש"ג מנה את סדר הדורות מראשית תקופת התנאים ועד לתקופת האמוראים וציין שמות וזמנים. באיגרת עסק הרש"ג בשאלות יסודיות של העברת המסורת, למשל כיצד נוצרו המחלוקות בין חכמי המשנה. רש"ג הניח שיסודה של התורה שבעל פה במסורת שעברה מהר סיני עד לחכמי המשנה. המסורות עברו מדור לדור ללא פגם עד לחורבן המקדש, אז הידרדרה המסורת ונוצרו מחלוקות.

תחום אחר שבו עסק הרב שרירא באיגרת, אף שלא נשאל על כך, הוא תולדות הישיבות הבבליות בתקופת האמוראים. רש"ג ניצל את האיגרת כדי להבהיר את הנושא "משום דאית בה במילתא שבשבתא" (מכיוון שיש בדבר שיבושים). לאיגרת שבידינו כיום שתי מהדורות הנבדלות זו מזו בהבדלים מהותיים ומכונות "נוסח צרפת" ו"נוסח ספרד". קשה להכריע איזה נוסח הוא המקורי היותר. אחד ההבדלים בין הנוסחים נוגע למחלוקת יסודית ביותר במחקר המשנה – האם המשנה נכתבה או שנמסרה בעל פה. "נוסח ספרד" קובע במפורש שרבי יהודה הנשיא כתב את המשנה, ואילו הנוסח השני משמיט כל אזכור לכך. את דבריו באיגרת ביסס רש"ג הן על האמור בתלמוד והן על מסורות שהיו בידיו.

 

השפעה והתקבלות

תשובות הגאונים נחשבו בדרך כלל כחומר הראוי ללימוד ולעיון, ועל כן הועתקו ונמסרו. ביחס לאיגרת רב שרירא גאון הדבר נכון שבעתיים: האיגרת צוטטה שוב ושוב לאורך הדורות בידי חכמים שונים ומחקר התלמוד המודרני נעזר רבות באיגרת משום שהייתה מקור כמעט יחיד להבנת התקופה שמחתימת התלמוד ועד לתקופתו של רב שרירא. י"נ אפשטיין, מגדולי חוקרי המשנה, הדגיש את חשיבותה בכך שכינה אותה "יסוד לכל מדע התלמוד".

לקריאה נוספת

אגרת רב שרירא גאון, מהדורת ב"מ לוין. ירושלים תרפ"א
י' ברודי, צוהר לספרות הגאונים, ת"א, תשנ"ח.