חיי האהבה / צרויה שלו

צרויה שלו היא מן הפופולריות שבסופרות בישראל, והיא זוכה גם להערכת הביקורת. ארבעת ספריה האחרונים: חיי אהבה, בעל ואישה, תרה ושארית החיים עוסקים כולם בהתבוננות נוקבת בתא המשפחתי וביחסי אהבה וזוגיות. בספרים אלו מוצגת דרמת המשפחה המודרנית בעולם "פוסט פמיניסטי", המעניק זכויות מיניות שוות לכאורה לנשים ולגברים, ותובע מהם "להגשים את עצמם" ו"ללכת בעקבות הלב". חיי אהבה מציג את המאמץ האדיר להחזיק ב"חיי אהבה", ואת הפיתויים האין-סופיים שהאהבה עומדת בהם, או נכנעת להם. האינטרוספקציה החודרנית של שלו עמוסה בתובנות פסיכולוגיות. עוד שכבה מטפורית מעניקה לספרֵיה המסגרת ששלו משתמשת בה: גיבורת חיי אהבה עוסקת באגדות חורבן בית המקדש, ואילו תרה עסק בהתפוצצות המפורסמת של האי היווני תרה.

ההקשר ההיסטורי

לאחר הספר רקדתי עמדתי החידתי, החלה להתגבש תבנית הסיפור של שלו, והיא הופיעה לראשונה במלוא תפארתה בספר חיי אהבה. בספר זה יערה, אישה צעירה, נשואה, אסיסטנטית באוניברסיטה, מקיימת קשר מיני אובססיבי עם אריה, חבר של הוריה, שמתגלה כאהוב לשעבר של אמה. הספר נמסר כמונולוג מרוגש, בשפה עשירה מאוד. צורת סיפור זו תהיה לדגם המועדף על שלו.

לאורך הספר ניכר קשר לסיפור הקצר המפורסם "בדמי ימיה" לעגנון. ניסיונה של הבת "לתקן" את מעשי האם, להשיב את הגלגל לאחור ולנצח את הזמן – הם הרעיונות שבבסיס הרומן.

בספר סצנות מיניות שנחשבו נועזות כשפורסם הספר ב-1997, והוא נפסל בחוגים מסוימים והוגדר "פורנוגרפיה" בשל תיאורי המין האוראלי, ובשל המין בשלישיה. באותה תקופה היה זה עדיין נדיר למצוא נשים סופרות שכתבו כך, ובכלל – זוהי רק ראשית התקופה שבה פרצו סופרות נשים במלוא הכוח לספרות העברית.

שכבה שנייה של משמעות יוצק לספר עיסוקה האקדמי של יערה ב"אגדות החורבן". שכבה זו מטעימה את יצר ההרס העצמי שיערה שטופה בו, על הקסם הרב הטמון במהלכיה.

נגד שלו נטען כי היא מעצבת דמות נשית חלשה, ה"נגררת" אחר אירועים (במיוחד נגררת יערה למצבים מיניים), אולם הקול המוענק לה הוא תמיד קול מורכב, מודע, מתוחכם. לעולם אין זו אישה כנועה או "קטנה". מתח זה יוצר פרוזה קריאה במיוחד, הסוחפת מיד את קוראיה.

ספריה של שלו זכו להתבוננות מחקרית, לניתוחים מעמיקים ולקנוניזציה, ואף על פי כן הם כולם רבי מכר הסוחפים את הקהל. נראה כי שלו ניסחה את "קולה של הישראליות", את הבעיות המעסיקות שכבות נרחבות בישראל שאינן עסוקות בבעיות פרנסה, קיום או בבעיות פוליטיות, ועיקר מעייניהן נתונים ל"בניין הבית הפרטי", לאהבות מתחלפות, לגירושים, לילדים הנותרים קרועים בין ההורים.

הספר חיי אהבה עובד לסרט, והספר היה לרב מכר בגרמניה, וכך נפרצה הדרך לתרגום כל ספריה גם לשפות זרות אחרות.

שלו משתייכת ל"משפחה ספרותית", ובן זוגה, הסופר אייל מגד, כתב על יחסיהם הזוגיים בפרוטרוט אינטימי, ובכך ערבב בין הדמויות הבדיוניות לאנשים אמתיים.

שלו עצמה נפגעה בפיגוע "מומנט" בירושלים, ולאחר מכן החליטה לאמץ ילד מסיביר. גם על תהליך מורכב זה כתבו הן שלו הן אייל מגד.

גור, בתיה (4 באפריל, 1997). קסמו האסור של המישור האדיפאלי. הארץ, תרבות וספרות, עמ' ד3.

יניב, טלי (אביב 2003). ככה הרגיש אלהים לאחר החורבן …: קריאה אינטרטקסטואלית באגדות החורבן השלובות ב"חיי אהבה" מאת צרויה שלו. דימוי, 22, 75–79.

נגיד, חיים (28 במארס, 1997). חיי מלחמה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, תרבות, ספרות, אמנות, עמ' 28.

שוורץ, יגאל (2006). היפיפיה שבחרה להמשיך לישון. צפון, 6, 89–113.