פיוטים / רבי דוד בוזגלו

< 1 דקות

קינה על חורבן העיר אגאדיר תמרור הלנופלים תקומה

א

סִפְדוּ וְהֵילִילוּ / כִּי עִיר אָגָאדִיר חֻסְּלָה

אָבוֹת וּבָנִים שָׁם נָפְלוּ / יָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה

וּמִשְׁפָּחוֹת נֻשְּׁלוּ / אַלְמוֹן וּשְׁכוֹל בִּין לַיְלָה

חֲרָדָה וְשַׁמָּה / עִקְבוֹתֵיהֶם לֹא נוֹדָעוּ

וְקוֹל נִשְׁמַע בְּרָמָה / כְּקוֹרֵא (בְּתוֹךְ) שְׁמָמָה

 

ב

אֲנָשִׁים וְנָשִׁים / בַּחוּרִים גַּם בַּחוּרוֹת

צְעִירִים וִישִׁישִׁים / מֵנִיקוֹת וּמְעֻבָּרוֹת

יַלְדֵי חֵן קְדוֹשִׁים / עִם כְּבָשׂוֹת טְהוֹרוֹת

עַד לֹא זָרְחָה חַמָּה / וּכְבָר אָבְדוּ נִבְלְעוּ

תּוֹךְ עִמְקֵי אֲדָמָה / כָּל עוֹד בָּהֶם נְשָׁמָה

 

ג

עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ / אַחֵינוּ תּוֹשָׁבֶיהָ

וּפָעֲרָה אֶת לוֹעָהּ / אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ

וְגַם נוֹצְרִים גָּרוּ בָּהּ / מָשְׁכָה תּוֹךְ רְגָבֶיהָ

חָרוֹן אַף וְחֵימָה / לִתְחִינָתָם לֹא שָׁעוּ

וּבְפַחַד וְאֵימָה / כָּרְעוּ בֶּרֶךְ וְקוֹמָה

 

ד

רַב חֶסֶד רַב חֲנִינָה / אֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ?

תַּלְמִידֵי בֵּית אֻלְפְּנָא / אֲשֶׁר בְּצִלָּם חָסוּ

לִשְׁאוֹל הָיוּ לְמָנָה / וּבְתוֹךְ עָפָר נִרְמְסוּ

תּוֹרַת אֱמֶת שׁוֹמֵמָה / עַל בָּנֶיהָ כִּי גָּוְעוּ

צוֹעֶקֶת מַר וְלָמָּה / כָּבוּ מְאוֹרוֹת וְעַל מָה

 

ה

אֵל מָלֵא רַחֲמִים / הָאֵר פָּנִים אֲלֵיהֶם

וְעִם  צַדִּיקִים וּתְמִימִים / גּוֹנֵן בִּכְנָפֶיךָ עֲלֵיהֶם

וְשַׁלֵּם נִחוּמִים לָהֶם / וּלְאֲבֵלֵיהֶם

קוּם וּקְרָא לָהֶם נֶחָמָה / וְרֹב טוּבְךָ יִשְׂבָּעוּ

הֱיֵה לָהֶם לְחוֹמָה / כִּי יְמִינְךָ רוֹמֵמָה.

אַתֶּם יוֹצְאֵי מַעֲרָב (שיר לליל המימונה)

אַתֶּם יוֹצְאֵי מַעֲרָב. מָארוֹק אַנְשֵׁי אֱמוּנָה


הַלְלוּ אֵל בְּעַם רָב. יוֹם זֶה יוֹם אַלְמִימוּנָה.


אֶתְמוֹל פָּעַר אֶת לוֹעוֹ. יַם סוּף לְנֶגֶד פַּרְעֹה.

עִם כָּל רִכְבּוֹ בְּנָסְעוֹ. וּלְקָחָם לוֹ לְמָנָה.

וְעָבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו. צֹאן יִשְׂרָאֵל עֲבָדָיו.

עֵת נֶעֶרְמוּ מִשְבָּרָיו. עַל יְדֵי רַעְיָא מֵהֵמְנָא.

וּרְכוּשׁ רוֹדְפָיו וּמוֹשְׁלָיו. שָׂם יִשְׂרָאֵל אֶל כֵּלָיו

מִתּוֹךְ הַיָּם וְגַלָּיו. נִתַּן לוֹ לְמַתָּנָה.

וְשָׁמָּה עַל כָּל מִדְרָךְ. אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בֵּרַךְ.

חָבֵר תִּהְיֶה מְבוֹרָךְ. בְּכָל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

וּבְמָארוֹק לְדוֹר דּוֹרִים. כָּכָה יֹאמְרוּ הָעִבְרִים.

בִּבְרָכָה לַחֲבֵרִים. אַרְבְּח יָא כָאי וּלְגִ'ינָא1.

וּבְנֵי נֵכָר, נוֹזְלֵיהֶם נִבְקְעוּ תּוֹךְ כְּלֵיהֶם

וְתִפֹּל שָׁם עֲלֵיהֶם. יִרְאַת שׁוֹכֵן מְעוֹנָה.

וּמַשָּׂאוֹת עַל מַשָּׂאוֹת. מִלְאוּ כָּל טוּב וּתְבוּאוֹת.

הוּבְאוּ מֵאַרְבַּע פֵּאוֹת. לְעַמּוֹ אֲשֶׁר קָנָה.

וִילִיד עֲרָב זֶה דַרְכּוֹ. עַד עַתָּה תּוֹךְ מָרוֹקוֹ

וְלַיְהוּדִים כְּעֶרְכּוֹ. יַקְרִיב מִנְחָה שְמֵנָה.

שְׂאוֹר וּדְבַשׁ וּתְבוּאָה. חֲלֵב פָּרָה בְּרִיאָה.

(דָּגִים נַעְנָע וְחֶמְאָה. עִם פִּרְחֵי בָּר וְגִנָּה

שָׁמָּה עִבְרִים וַעֲרָבִים, יַחְדָּו כֻּלָּם מְסֻבִּים.

וְאֶת לִבָּם מְטִיבִים. עִם כְּלֵי שִׁיר וּנְגִינָה.

וְלָבְשָׁה הָעִבְרִיָּה. תִלְבֹּשֶׁת עַרְבִיָּה.

וְגֶבֶר עִם אַדְרָעִיָּא. וּקְטֹרֶת מֹר וּלְבוֹנָה.

וְלֹא נִכָּר הָעִבְרִי. לִפְנֵי אָחִיו הַהֲגָרִי.

אִם עִירוֹנִי אוֹ כַּפְרִי. רוּחַ כֻּלָם נְכוֹנָה.

שָׁם טֻשְׁטְשׁוּ הַתְּחוּמִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים

אִלְמָלֵא אַנְשֵׁי דָּמִים. אֲשֶׁר עַל הַמְּדִינָה.

הֵמָּה דמְגוֹגִים. מוֹסְרִים עַמָּם לַהוֹרְגִים

כִּי לְכִתְרָם דּוֹאֲגִים. לֹא לְנֶפֶשׁ נַעֲנָה.)

עִזְבוּ רִיבוֹת וּמְרוֹרִים. לָעַד וּלְדוֹרֵי דוֹרִים

וְעַל שָׁלוֹם וּדְרוֹרִים. קְרִיאוֹת הוֹי תֶּחְדַּלְנָה.

הערות:

1. הצלח אחי בעושר

 

© כל הזכויות שמורות למשפחת בוזגלו, הפרסום באישור המשפחה


דוד בוזגלו נולד בכפר זאוויא שבמרוקו. הוא נודע בשכלו החריף ובכישרונו המוזיקלי כבר בגיל צעיר, ולמד אצל הפייטן הרב חיים עטר. כיום הוא נחשב לגדול פייטני מרוקו. עם פריצתה של השירה המזרחית ניכר כי הוא משמש לרבים "אב שירי", וזאת בשל קרבתה של השירה המזרחית לפיוט. המשורר העיוור ארז ביטון הקדיש לו שיר, וכן אלמוג בהר. לרבי בוזגלו הייתה אוטוריטה טבעית, ומשיריו נובעת ומשתמעת עמדה של "פייטן הדור".

רקע

דוד בוזגלו נולד בכפר זאוויא שבמרוקו. הוא נודע בשכלו החריף ובכישרונו המוזיקלי כבר בגיל צעיר, ולמד אצל הפייטן הרב חיים עטר. כיום הוא נחשב לגדול פייטני מרוקו. עם פריצתה של השירה המזרחית ניכר כי הוא משמש לרבים "אב שירי", וזאת בשל קרבתה של השירה המזרחית לפיוט. המשורר העיוור ארז ביטון הקדיש לו שיר, וכן אלמוג בהר. לרבי בוזגלו הייתה אוטוריטה טבעית, ומשיריו נובעת ומשתמעת עמדה של "פייטן הדור".

ההקשר ההיסטורי

הרב בוזגלו חי בשנים 1903–1975. בגיל 46 התעוור. בוזגלו חיבר פיוטים רבים העוסקים בחיי העם היהודי בארצו, בכמיהה לגאולה, שירי הלל לניצחונה של ישראל במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים, וכן פיוטים לחגי ולמועדי ישראל. בשנת 1965 עלה לישראל, ובשנות שהותו הראשונות בארץ נדד בין קהילות מרודות באזורי הפריפריה ועודד אותן בשירתו וביצירתו המוזיקלית. בנו הוא ד"ר מאיר בוזגלו, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

רעיונות מרכזיים

בספרו בסוד יחיד ועדה (2003) בחן יוסף הלוי "שתי קינות ושיר מודרני בעקבות רעש אדמה שהתרחש באגאדיר בשנת תש"ך". מאמרו של הלוי, "בין פיוט לשירה", עוסק בקינות מאת הרב דוד בוזגלו והרב מרדכי זעפרני, ובשיר שכתב ארז ביטון, אף הוא בעקבות רעידת האדמה באגאדיר ב-1960. ברעידת האדמה נהרגו 12,000 איש, ובכללם שני-שלישים מן הקהילה היהודית, כ-2,300 נפש. רעידת האדמה הקשה חוללה זעזוע בישראל, במיוחד בקרב קהילת יהודי מרוקו הגדולה, שזה לא כבר עלתה לישראל והותירה מאחור קרובים רבים.

הבית השלישי בקינתו של בוזגלו נפתח בשורות הללו:

"על ערבים בתוכה / אחינו תושביה // ופערה את לועה / ארץ אוכלת יושביה // וגם נוצרים גרו בה / משכה תוך רגביה//".

הלוי כתב כי בוזגלו לא חשש לשנות את הוראתו המקורית של הפסוק המדבר בגלות בבל: "על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו" (תהלים קל"ז, 1), ולייחס אותו לערבים "אחינו תושביה", שאף הם נספו ברעש הגדול. יש לזכור בהקשר זה כי בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 היה האקלים הפוליטי בישראל רווי חשדנות ועוינות כלפי המדינות הערביות השכנות.

הקינה כולה בנויה מהלחמות מבריקות של חלקי פסוקים ושזירתם אלו באלו, על פי מסורת המקאמה העברית, והלוי ציין כל פסוק ופסוק בהקשרו. הבית האחרון נפתח כך: "אל מלא רחמים / האר פנים אליהם", והשורה החותמת: "היה להם לחומה / כי ימינך רוממה". שורות השיר נבנו על פי הפסוקים "חומה היו עלינו" (שמואל א, כ"ה, 16) ו"ימין השם רוממה" (תהילים קי"ח, 16). רבי דוד בוזגלו שמר על חריזה מוקפדת, שקולה, מבנית ושיטתית, האופיינית למסורת הפיוט והקינה. בשירה המזרחית של ימינו שינה הריתמוס הקצבי את פניו, והחריזה החופשית והחרוז הלבן היו לדומיננטיים. מעניין להשוות בין הפיוטים שחיבר בוזגלו על שחרור ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים לבין שירה של נעמי שמר "ירושלים של זהב". בפיוטיו של בוזגלו ניכר כבוד לאויב הערבי והכרה ביכולותיו, וכן שאיפה לשלום.

השפעה והתקבלות

דמותו של רבי בוזגלו הייתה ידועה מאוד בקרב יהודי מרוקו, אולם דומה כי הוא פרץ לקהל הרחב רק בשנים האחרונות, שנים רבות לאחר מותו. עם תחיית תרבות הפיוטים הועלה שמו על נס והוא זכה לכבוד הראוי לו. צניעותו יוצאת הדופן הביאה אותו לא לפרסם משיריו ומלחניו הרבים ולא להקליט את קולו.

לקריאה נוספת

אתר הזמנה לפיוט.

הלוי, יוסף (2003). בסוד יחיד ועדה. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, עמ' 121–139.

שטרית, יוסף. המורשת המוסיקלית של יהדות מרוקו.