פירוש ברטנורא / ר' עובדיה ירא מברטנורא

לאחר המקרא, החיבור הראשון שנכתב בעברית ונשתמר בה הוא המשנה. המפעל הגדול של התלמוד הבבלי מפרש את המשנה, דן בה ומוסיף עליה. מפרשים לאורך הדורות, ובראשם הרמב"ם, עמדו על הצורך בחיבור פירוש אשר יאפשר לימוד עצמאי של המשנה, ללא צלילה אל סוגיות התלמוד. משלל הפירושים שנכתבו למשנה זכה פירוש אחד להיות לפופולרי מכול – פירוש ברטנורא. פירוש זה אינו מצטיין במקוריות רבה, אך דורות רבים ראו בו מורה מזהיר ללימוד המשנה.

ההקשר ההיסטורי

ר' עובדיה מברטנורא נולד באיטליה בעיר ברטנורא (או ברטינורו). הוא נולד ב-1445–1450 ונפטר בשנת 1510 בערך. בשנת רמ"ה יצא ברטנורא לארץ ישראל, ולאחר מסע של שלוש שנים הגיע לירושלים והקים בה ישיבה ומרכז רוחני ששמעם יצא למרחוק. את פירושו למשנה החל לכתוב כנראה עוד באיטליה, אך סיים אותו בארץ ישראל. על כך מעידות מילים בערבית המשובצות בו.

פירוש המשנה של ר' עובדיה מברטנורא אינו מעשה חלוצי. הרמב"ם היה הראשון שראה במשנה ספר הראוי ללימוד עצמאי, ולא רק כחלק מלימוד התלמוד, וכתב פירוש על שישה סדרי משנה. בעקבות הרמב"ם נוצרה סוגה של פירושים למשנה, שהמוכר שבהם הוא פירוש ברטנורא.

פירוש ברטנורא מציג ללומד את הסבר המשנה על פי מסקנות התלמוד ועל פי פירושיהם של החכמים שקדמו לו. במיוחד משתמש ברטנורא בפירושי רש"י לתלמוד ובפירוש הרמב"ם למשנה, והוא מצטט מהם רבות. אמנם, כפי שנהגו ראשונים רבים, אין הוא מציין את המקורות שהוא מביא אלא כשהוא חולק עליהם.

יש הסבורים שפירוש ברטנורא ממזג שתי מגמות – פירוש ופסיקה (ראו למשל שוחטמן, תשמ"ט, עמ' 3–23). לפי גישה זו מתייחד פירושו של ברטנורא בכך שהוא מאמץ את דרכו הפרשנית הבהירה והתמציתית של רש"י, לצד מגמת הפסיקה שבפירושו של הרמב"ם.

ר' עובדיה מברטנורא הותיר רושם חזק על הדורות הבאים אחריו, וכפי שכתב אחד מגדולי חכמי ההלכה במאה הט"ז, ר' דוד אבן אבי זמרא, הרדב"ז:

"רבינו עובדיה… היה מפורסם בחוכמה וראש לכל רבניי ירושלים, והוא היה תלמיד אשכנזים וראה כל דבריי הראשונים".

הפשטות והבהירות שניחן בהן פירושו של ברטנורא עשו אותו לפירוש הנפוץ ביותר למשנה, והוא משמש עזר רב לכל אדם הניגש ללימוד המשנה. בדומה לפירוש רש"י לתלמוד, אשר מצטייר כפירוש המובהק של התלמוד ונדפס במהדורות השונות לצד התלמוד, פירוש ברטנורא הוא הפירוש המובהק למשנה ונדפס תמיד לצדה. בדורנו קם לברטנורא יורש בדמותו של פנחס קהתי, אשר כתב פירוש מקיף על שישה סדרי משנה (וגם אחרים שלא זכו לפופולריות הרבה של פירוש קהתי). פירושו של קהתי מסתמך רבות על פירוש ברטנורא ומצליח להנהיר את המשנה לגדולים ולקטנים.

מרגליות, מרדכי (עורך) (תש"ו). עובדיה ירא מברטנורא. בתוך: אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל (עמ' 1191–1189), תל אביב: י' צ'צ'יק.

שוחטמן, אליאב (1988). ר' עובדיה מברטנורא – פרשן או גם פוסק? פעמים, 37, 3–23