צמאון בארות / אלמוג בהר

סב וסב

א. יִצְחָק בֶּהַר (1917–2002)

בְּיַלְדוּתִי
גּוּף סָבִי
בְּחוֹף-יָמָהּ שֶׁל תֵּל-אָבִיב
הָיָה שׁוֹבֵר-גַּלִּים.

וְכָל גּוּפוֹ זִכְרוֹנוֹת-קְפִיצָה
מֵעַל גֶּשֶׁר בְּבֶּרְלִין
אֶל מֵי נָהָר קָפוּא
וְשֶׁבֶר-רֶגֶל שֶׁצָּפָה
אֶת שֶׁבֶר הַלֵּב וְהַמִּשְׁפָּחָה.

וְעֵינַי בְּיַלְדוּתִי הָיוּ מַבִּיטוֹת
הוֹלְכוֹת עִם קַו הַחוֹף
מֵאַבְנֵי יָפוֹ וְעַד עֲשַׁן רִידִינְג וְשֶׁפֶךְ הַיַּרְקוֹן
הַרְבֵּה בָּתִּים
לֹא חוֹׁשְׁבוֹת עֲדַיִן
עַל כָּל הֶעָרִים הָאֲחֵרוֹת
בְּיַלְדוּתִי.
לֹא נִשְׁבָּרוֹת בַּגַּלִּים.

ב. עֶזְרָא גַּחְטָן (1904–1986)

בְּיַלְדוּתִי
כַּפּוֹת-יְדֵי סָבִי
אוֹחֲזוֹת אָחוֹר.
וּבַתְּמוּנָה עִם אִמִּי
עַתָּה בַּחֲדַר שְׁנָתָהּ
חֲלִיפַת חַיָּיו
תּוֹפֶרֶת אֶת גּוּפוֹ
גַּעֲגוּעֵי פָּלִיט.
שְׁמוֹנִים וּשְׁתַיִם שָׁנִים
אָרַךְ מַסַּע חַיָּיו
מִן הַדְּקָלִים שֶׁלְּחוֹף הַחִדֶקֶל
וְעַד לַמִּזְרָקָה הַיְּשָׁנָה
שֶׁבֵּינְתַיִם נֶהֶרְסָה
בִּקְצֵה הַטַּיֶּלֶת הַמּוֹבִילָה
אֶל חוֹף-יָמָהּ שֶׁל נְתַנְיָה.

זִכָּרוֹן הוּא קֶרַע בִּבְשַׂר הַהוֹוֶה
וּבַתְּמוּנָה בִּתּוֹ מְחַיֶּכֶת וְיָדָהּ עַל כְּתֵפוֹ
וְהוּא מַרְצִין פָּנִים
מֵאֲחוֹרֵיהֶם הַמִּזְרָקָה הַיְּשָׁנָה.
וְהָאֹפֶק הוּא גִּיגִית הַיָּם-הַתִּיכוֹן
אֲשֶׁר אֵינָהּ רוֹחֶשֶׁת כָּבוֹד לַנְּהָרוֹת.

בָּרֶקַע כַּמָּה דְּקָלִים שֶׁל נוֹף
אוֹתָם שָׁתְלָה הָעִירִיָּה
וּבִבְשָׂרוֹ שָׁתַל זִרְעֵי שָׂפָם לָבָן
וַעֲנִיבָה שְׁחֹרָה
מְסַמְּנִים אוֹתוֹ עוֹלָם אָחֵר.
וְעוֹד רֶגַע הוּא פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו
אוֹמֵר חוּסָה-לָאָרֶס
וּמִתְכַּוֵּן לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

ג.

וַאֲנִי שָׁנִים מִתְאַמֵּן אַחֲרֵיהֶם
בַּהֲלִיכָה עִם יָדַיִם אֲסוּפוֹת
מֵאֲחוֹרֵי גַּב
זָקוּף תָּמִיד.
שָׁנִים אֲנִי כְּבָר מִתְאַמֵּן
לִהְיוֹת שׁוֹבֵר-גַּלִּים
לִנְכָדַי.
שָׁנִים אֲנִי מִתְאַמֵּן
בְּקִלּוּף תַּפּוּחִים בְּאוֹלָר
בִּישִׁיבָה עַל סַפְסְלֵי גִּנּוֹת-צִבּוּרִיּוֹת
וַאֲכִילָתָם פְּלָחִים פְּלָחִים.
שָׁנִים אֲנִי מִתְאַמֵּן בְּצִיּוּר פְּרָחִים
בְּמִלִּים עִבְרִיּוֹת
מְפַחֵד לְאַבֵּד
אֶת כָּל צִבְעֵי הַשָּׂפוֹת הָאֲחֵרוֹת.

שָׁנִים אֲנִי נִזְכָּר
בְּכָל הֶעָרִים הָאֲחֵרוֹת
אוֹתָן לֹא זָכַרְתִּי בְּיַלְדוּתִי
מְחַבֵּר תְּפִלּוֹת
וְקוֹרֵם עַל גּוּפִי עוֹר וְגִידִים
שֶׁל זִכְרוֹנוֹת
הַנִּשְׁבָּרִים בְּגַלִּים.

הערבית שלי אילמת

הָעֲרָבִית שֶׁלִּי אִלֶּמֶת
חֲנוּקָה מִן הַגָּרוֹן
מְקַלֶּלֶת אֶת עַצְמָהּ
בְּלִי לְהוֹצִיא מִלָּה
יְשֵׁנָה בָּאֲוִיר הַמַּחְנִיק שֶׁל מִקְלְטֵי נַפְשִׁי
מִסְתַּתֶּרֶת
מִבְּנֵי-הַמִּשְׁפָּחָה
מֵאֲחוֹרֵי תְּרִיסֵי הָעִבְרִית.

הָעִבְרִית שֶׁלִּי גּוֹעֶשֶׁת
מִתְרוֹצֶצֶת בֵּין הַחֲדָרִים וּמִרְפְּסוֹת הַשְּׁכֵנִים
מַשְׁמִיעָה קוֹלָהּ בָּרַבִּים
מְנַבֵּאת בּוֹאָם שֶׁל אֱלֹהִים
וְדַחְפּוֹרִים
וְאָז מִתְכַּנֶּסֶת בַּסָּלוֹן
חוֹשֶׁבֶת אֶת עַצְמָהּ
גְּלוּיוֹת גְּלוּיוֹת עַל שְׂפַת עוֹרָהּ
כְּסוּיוֹת כְּסוּיוֹת בֵּין דַּפֵּי בְּשָׂרָהּ
רֶגַע  עֲרֻמָּה וְרֶגַע לְבוּשָׁה
הִיא מִצְטַמְצֶמֶת בַּכֻּרְסָה
מְבַקֶּשֶׁת אֶת סְלִיחַת לִבָּה.

הָעֲרָבִית שֶׁלִּי פּוֹחֶדֶת
מִתְחַזָּה בְּשֶׁקֶט לְעִבְרִית
וְלוֹחֶשֶׁת לַחֲבֵרִים
עִם כָּל דְּפִיקָה בִּשְׁעָרֶיהָ:
"אַהַלַן אַהַלן".
וּמוּל כָּל שׁוֹטֵר עוֹבֵר בָּרְחוֹב
שׁוֹלֶפֶת תְּעוּדַת זֶהוּת
מַצְבִּיעָה עַל הַסְּעִיף הַמְּגוֹנֵן:
"אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד. אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד".

וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי חֵרֶשֶׁת
לִפְעָמִים חֵרֶשֶׁת מְאוֹד.

שיר על המטבח של סדנאות שירה

"מִזּוּג שְׁבָטִים? וַדַּאי. אַךְ גַּם תַּחֲרוּת נִצַּחַת
שֶׁל שֵׁבֶט בְּמִשְׁנֵהוּ כְּחֻקּוֹת חֲזִית.
הֶמְיַת עָתִיד גְּנוּזָה שְׁרִירֶיהָ מְנַפַּחַת. . .
אַמְּצִי כּוֹחֵךְ הֶגְמוֹנְיָה אַשְׁכְּנַזִּית"
נתן אלתרמן

 "אוּסְקוּט יָא חָרָא מִוַּאדִי מוּסְרַרַה,
אֲנִי הַשַּׁמֶּנֶת אַתָּה הַבְּרָרָה"
דוד אבידן

עַכְשָׁו אֲנִי הַפִּלְפֵּל הַמְּמֻלָּא
שֶׁל גְּבֶרֶת אַלְמוֹזְלִינוֹ
שֶׁנִּכְנָס כָּךְ פִּתְאוֹם לַשִּׁיר שֶׁל וִיזֶלְטִיר
שֶׁנִּכְנָס כָּך פִּתְאוֹם אֶל סַדְנַת הַשִּׁירָה.
וְלֹא יָדַעְתִּי אִם שָׂמַחְתִּי
לִמְצֹא כָּאן לְפֶתַע פִּלְפְּלִים מְמֻלָּאִים
בְּאֶמְצַע הַסַּדְנָה הַזֹּאת
וְהָרָעָב הַזֶּה
אוֹ שֶׁאֲנִי כּוֹעֵס עַל וִיזֶלְטִיר
שֶׁהִשְׁאִיר מִגְּבֶרֶת אַלְמוֹזְלִינוֹ
רַק פִּלְפְּלִים מְמֻלָּאִים
אוֹ שֶׁאֲנִי כּוֹעֵס
עַל הַמַּנְחָה בְּסַדְנַת הַשִּׁירָה
שֶׁלֹּא הֵבִיא שׁוּם שִׁיר
שֶׁל גְּבֶרֶת אַלְמוֹזְלִינוֹ עַל עַצְמָהּ
אוֹ עַל מְשׁוֹרְרִים אֲחֵרִים
רַק וִיזֶלְטִיר, וְאַלְתֶּרְמָן, וְזַךְ, וְעַמִּיחַי, וַאֲבִידָן, וּפָּגִיס.

אוֹ אוּלַי אֲנִי לוֹמֵד עַכְשָׁו מָקוֹם בְּחַיַּי

הַרְחֵק מִוִּיזֶלְטִיר

הַרְחֵק מִן הַשִּׁירָה

קָרוֹב לַמְּמֻלָּאִים וְלַמִּטְבָּח

אִם רַק הַמְּמֻלָּאִים וְהַמִּטְבָּח

נוֹתְרוּ מִמֶּנִּי בְּסַדְנְאוֹת הַשִּׁירָה.

מתוך: אלמוג בהר, צמאון בארות, עם עובד, 2008.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם

אלמוג בהר מתאר בשיריו את הפיצולים והחיבורים בחייו בין החול לקודש, בין היהודי לערבי.

רקע

רעיונות מרכזיים

השפעה והתקבלות

לקריאה נוספת