שבחי הבעש"ט

< 1 דקות

מעשה ברבי אדם שממנו באו הכתבים לבעש"ט . הסעודה א , ד-ב , א ; דק"א ג ב , ד-ג , ב ; כי " ל טז

(שמעתי2 מהרב3 ר' שמשון הרב דק"ק ראשקוב4 בן הרב דק"ק פולנאי5 מעשה שהיה6 איש אחד ונקר' שמו ר ' אדם7 וממנו באו הכתבים8 להבעש"ט כי בא פ"א למערה אחת ומצא שם כתבים שהם רזין וסתרין דאורייתא9, פ"א ביקש ר' אדם הנ"ל את הקיסר על סעודה אחת והבטיח לו הקיסר. והוא היה דר בבית קטן מאד10 והסעודה הי' שראה מלך א' הכין סעודה בשביל מלך אחד והיה ההכנה שני שנים11, בכדי שבתוך זמן זה יבנה פלטרי' גדוללים ועשה עליות12 של זכוכיות טוב שקורין קריסטאל טוב ומהודר ועל העליות13 הולכת אמת המים ודגים משוטטין במים הנ"ל לכאן ולכאן14 והכין קרידענצין15 של כסף וזהב ואכילה ומשקאות ומשרתים לפי כבוד המלך והגבילו זמן על איזה יום שיבא מלך הנ"ל לסעודה ועל יום זה ביקש ר' אדם הנ"ל את הקיסר16 לסעודה ונסע הקיסר הנ"ל עם כל שרי מלוכה17 לר' אדם הנ"ל על הסעודי והי' בתוך השרי מלוכה שר אחד שונא לישראל מאד ורצה לפתות את הקיסר שלא יסע הקיסר על סעודה כי יהי' לו18 בושה שידע שאין לו לא פלטרין ולא סעודה והקיסר לא שמע אליו ונסע ובדרך פיתה אותו ג"כ שיחזרו לחצר הקיסר19 ולא שמע אליו ג"כ ואעפ"כ שלח שר20אחר לראות אם הכין מה לסעודה ואם יש מקום בביתו21 ובא השליח ואמר שבית קטן יש לו כמו שהי' מקודם ואעפ"כ נסע הקיסר וכשבא סמוך לעיר שלח עוד שליח והשיב תשובה כבראשונה וכשבא הקיסר לרחוב שדר שם ר' אדם ראה פלטרין גדולים22 וחצר גדול ונכנס לחצר עם שריו ועבדיו ומיד לקחו העבדים23 כל הסוסי' להעמיד אותם ברפתים ועבדו המשרתים כל או"א על מה שנתמנה רק שהיו כולם אלמים ואכלו ושתו כל טוב ואמר להם ר' אדם24 אכלו ושתו כרצונכם רק שלא יקח אחד מכם מכאן שום כלי מהכלים ואח"כ אמר ר' ארם כאו"א מה שירצה יאמר לפני דבר זה אני רוצה ויניח ידו בכיס שבבגדי' שלו וימצ' אותו דבר והתחיל הקיס' ואח' דבר ומצא בכיס בגד שלו וכן עשו כל שרי מלוכה וכשהגיע לאותו השר שונא ישראל אמר ג"כ איזה דבר ואמר לו שים ידך בכיס הבגד שלך וכשנתן ידו בתוך כיס של בגד שלו טינף את ידו והוציא את ידו מטונף בצואת אדם והי' סרחון גדול וציוה הקיסר לדחות אותו לחוץ ורחץ את ידו במי' ולא הועיל והתחיל להתחנן לפני ר ' אדם25 ואמר לו ר' אדם אם תקבל עליך שלא תהי' יותר שונא ישראל מוטב ואם לאו יהיו ידיך מטונפים כל ימי חייך26 וקיבל עליו27 ואמר אין לך תקנה בי אם יהודי אחד ישתין על ידך ובזה תרחץ ויועיל לך וכך הי' והקיסר נטל שני כוסות מקראדענץ אחד וטמן בחיקו ואחר שנסע הקיסר נעלמו הפלטרין ולא נחסרו בו כי אם שני כוסות ומה שאכלו ושתו וכשהגיעו הגזעטין28 בעולם על החידוש שנעשה שנעלמו הפלטרין עם כל ההכנות וחזרו הפלטרין הכל כשלימות רק שנחסרו שני כוסות ומה שאכלו ושתו וכשהגיעו הגאזעטין להקיסר שלח אגרת להמלך הנ"ל29 וכתוב בתוכו יש אצלי יהודי א' שהביא לנו הפלטרין שלך ואנו אכלנו הסעודה שהכנת ולסימן אני שולח לך שני כוסות שלך):

מעשה ביופע ב , א-נ

פ"א אמרה אשתו לרבי אדם עד מתי נצטער בהאי דוחקא ואמר לה מה בקשתך איזה בגד שתרצה לך לחדר שקורין קאמער ותטול מן המוט יופע כמו שאתה מבקש והלכה אל החדר ולקחה מן המוט היופע כפי רצונה והכניס' לבית והפציר בה שתחזיר ואמ' מוטב לנו לסבול את הדוחק בהאי עלמ' ועשתה כן והחזירה את היופע;

הכתבים שברשות ר ' אדם עוברים לבעש"ט ; נישואי הבעש"ט הראשונים ב , ב-ג ; דק א ר ג , ב-ג

(והוא עשה שאלת חלום למי למסור הכתבי' שלו והשיבו למסור לר' ישראל ב"א מעיר אקופ) וקוד' מותו צוה לבנו יחידו הנה יש ת"י כתבי' שהם רזין דאורייתא אבל אינך ראוי להם כ"א תחקו' אחר עיר א' ושמה אקופ, ושם תמצא איש א' הנקרא ישראל בן אליעזר והוא כבן י"ד שנים ותמסו' לו את הכתבים כי המה שייכים לשורש נשמתו אם תזכה שילמוד עמך הרי טוב. ויהי אחר פטירת הרב מ' אדם, הנה בנו יחידו הי' מופלג גדול בלמוד ומושלם בכל המעלות לקח עגלה עם סוסים ונסע מעיר לעיר עד שהגיע לעיר אקופ: ונתאכסן אצל הפ"ח, וישאלהו מאין אתה ולאן אתה הולך כי לפי הנראה אין כוונתך לקבץ ממון. וישב לו הנה אבי המנוח ז"ל הי' צדיק מפורסם וצוה עלי לפני הסתלקותו לישא אשה פה ק"ק אקופ , ומוכרח אני לקיים כל דבריו. ומיד ותהום כל העיר שהיו לפניו כמה שידוכים ונשתדך עם נגיד א', כי נשא חן בעיני כל רואיו. ויהי אחרי החתונה התחיל לחפש אחרי האיש שהוא מבקש. ולא מצא כ"א את ישראל שהוא משרת בבהמ"ד. ואחרי שהסתכל עליו בעינא פקיחא נראה לו שאין תוכו כברו ויכול להיות שזהו האיש שהוא מבקש ויאמר לחותנו הנה בביתכם קשה עלי הבלבול: ולא אוכל ללמוד. יעשה נא מע"ל לי מחיצה קטנה בבהמ"ד שאוכל שם ללמוד כסדר ובמקום רינה שם תהא תפלה. וכוונתו הי' שיהי' מצוי עמו תמיד בכדי שיעמוד על בוריו ולא אחר חותנו לעשות הדבר כי יקר הוא מאד בעיניו ויעש כן ויצו להבעש"ט שישרת את חתנו הרב, ועבור זה ישלם לו, וכן עשה: פ"א בלילה כשישנו כולם עשה בן הרב את עצמו כאילו הוא ג"כ ישן. ויעמוד הבעש"ט על עמדו כדרכו , על התורה ועל העבודה והבחין אותו פעם ושתים, בלילה ג' עמד הבעש"ט ולמד. ובתוך כך ישן הבעש"ט ויעמוד בן הרב ולקח קונטרס א' מהכתבים וינח לפניו, ועשה א"ע עוד כאילו הוא ישן, וכאשר ניער הבעש"ט וראה את הקונטרס נזדעזע מאד ולמד אותם ויצניעם בתוך חיקו. וכן עשה בן הרב עוד בלילה אחרת, עד שראה בבירור, שזה האיש שצוה עליו אביו למסור לו הכתבי' ויקרא לו ויאמר הנה אדוני אבי ז"ל הניח לי כתבים אלו וציוה עלי שאמסור לך, והנה כל הכתבים הם לפניך אך בבקשה ממך תיקר נא נפשי בעיני אדוני, שתלמד עמי וישב לו טוב הדבר אבל בתנאי שלא ידע שום כ"א זולתך ולא יהיה ניכר ממך שום תנועה, כ"א שתצוה עלי לשרת אותם כמקדם. וכן עשו. ויהי אח"כ ויאמר בן הרב לחותנו הנה אני רוצה כעת פרישות יתרה, אם אפשר להשיג חוץ לעיר איזה בית לבד ואשב שם על התורה ועל העבודה ויעש כן: ויבקש את חותנו שישכור את הנער ישראל שישב עמו לצוותא ושישרת אותו בכל עת שיצטרך לשלוח, ויעש כן כי האיש נכבד מאד. וכאשר ראו אנשי הקהילה שמ' ישראל לומד עם בן הרב אמרו שבוודאי, זכות אביו גרמה לו שיבא בן הרב לכאן ויקרבהו כי נראה להם שכהיום הוא הולך בדרך טובים ויתנו לו אשה אבל לא ארכו לה הימים ומתה אשתו הנ"ל: וכאשר נכנסו לבית התבודדותם , שם למדו כל הצורך בגפ"ת ופוסקים וגם כל כתבי הקדש והנה בכתבים הנ"ל הי' קבלה אלקית וגם קבלת מעשיות:

 

מחבר/ים: אברהם רובינשטיין
שם הספר: שבחי הבעש"ט : מהדורה מוערת ומבוארת
מקום ההוצאה: ירושלים
שם ההוצאה: הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
שנת ההוצאה: תשס"ה : 2005
עמוד:41-45

הערות

  1. מעשה: המעשה על רבי אדם זכה לפרשנות מגוונת וראה ג' שלום , "פרשיות לחקר השבתאות", ציון ו ( תש"א) עמי 93- 91; חי שמרוק , "הסיפורים על ר' אדם בעל שם וגילגוליהם בנוסחאות ספר 'שבחי הבעש"ט", ציון, כח (תשכ"ג ) עמי 105-86, עתה גם בקובץ ספרות יידיש בפולין (תשמ"א) ; א. רובינשטיין , "על רבו של הבעש"ט ועל הכתבים שמהם למד הבעש"ט" תרביץ, מח (תשליט), עמי. 158-144.
  2. שמעתי: מובא בסוגריים פותחים , אך אפשר שזו טעות , מאחר שהסוגריים באים באמצע הסיפור
  3. מהרב.- זוהי תיבת הפתיחה של הסיפור בכי"ל (כתב-יד ליובביץ'). התיבה 'שמעתי' איננה. ומשתמע מכאן , שלפנינו סיפור שהתהלך בקהל בשם ר' שמשון , אך 'הכותב' לא שמעו ישירות מפיו .
  4.  ראשקוב : Raszkow, עיר בפודוליה על שפת הדניסטר .
  5. בן הרב ד"קק (ד'קרייה קדושה) פולנאי : הכוונה לר' (אברהם) שמשון בן ר' יעקב יוסף הכהן מפולאנה . ר שמשון כיהן כאב"ד (אב בית דין) ראשקוב אך לא נודע באלו שנים, ודאי אחר אביו ולא לפניך . יחד עם גיסו האב"ד חמעלניק הביא לדפוס את ספרו של אביותולדות יעקב יוסף , אך בעת גמר ההדפסה בשנת תק"מ הוא נמצא בארץ ישראל , התיישב בטבריה ואחר-כך בצפת . ר' שמשון היה חשוך בנים והפיץ בבתי-כנסת בארץ-ישראל את ספר אביו תולדות יעקב יוסף . בבית-הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים נמצא עותק מספר זה ובשער רשום בכתב-יד של ר' אברהם שמשון כדלהלן : 'זה הספר שחיבר אדוני מו' אבי הגאון נ"י והבאתי לבית הדפוס כאשר מבואר למטה (כלומר , בשער הספר) עתה … אני שולח זה הספר להכולל של עיר הקודש ירושלים תוב"ב במתנה וכל אשר ירצה ללמוד יבוא וילמוד כאשר עשיתי בבל ערי הקודש בצפת ובטבת" חוב"ב למען יקרא שמי עליו כי לא זכני השם בבנים חיים ולמען יחיה זה למזכרת באתי ע"ה הק' אברהם שמשון בהרב המדובר הגאון מו' יעקב יוסף הכהן אב"ד ומ"ץ פולנאה אשר איתן מושבו הי בע"ק טברי ועבשו קבעתי דירת(י) בע"ק צפת תוב"ב' . ר' שמשון חזר לטבריה ושם נפטר ביום י"ח אלול תקנ"ח. נשתמר בידינו סידור נוסח האר"י  ובכתב ידו שנכתב משנת תק"ך לפני ואחרי פטירת הבעש"ט, בו צוין מועד פטירת הבעש"ט.
  6. מעשה שהיה : כי"ל (כתב-יד לובביץ') תוספת 'מקדם' : 'מעשה שהיה מקדם' / ובזה מבליט המספר את היסוד האגדתי שבסיפור .
  7. ר ' אדם : אדם , שם שאינו מצוי אצל יהודים כשם פרטי. כי"ל (כתב-יד ליובביץ') תוס' 'בש"ט' ( בעל שם טוב ) גם בדק"א (דפוס קרעץ אוסטרהה (יידיש)) הוא מכונה 'בעש"ט', אך יש לתת את הדעת לכך שהמהדיר ביידיש אינו קורא בשם האיש וכינויו ( ר' אדם בעש"ט) אלא מספר שהיה בעל שם-טוב ושמו רבי אדם. היעדר הכינוי בעל שם-טוב משם האיש שכתביו הגיעו לבעש"ט מבטא את מגמת המדפיס של ד"ק (דפוס קפוסט) לטשטש ככל האפשר את האופי המאגי בפעולת הבעש"ט .
  8. הכתבים : ד"א 'זייני כתבים = הכתבים שלו י , ר"ל של רי אדם .
  9.  כי בא פ"א (פעם אחת) למערה אחת ומצא שם כתבים שהם רזין וסתרין דאורייתא ; משפט זה אינו נמצא בכתב-יד ליובביץ'.
  10. והוא היה דר בבית קטן מאד.- בדק"א (דפוס קרעץ אוסטרהה (יידיש)) מובלט עוניו : הוא היה עני גדול וגד בחדר קטן , הוא ואשתו היו לבושים בגדים קרועים ובלויים.
  11. 'שני שנים'- כי"ל (כתב-יד ליובביץ')  'שלוש שנים'.
  12. עליות וגו' : ד"נ (דפוס נובידבור) " עליה מזכוכית קריסטאל ".  ד"פ (דפוס  פאואר) : 'קריסטאלני שטיגין = מדרגות מקריסטאל .
  13. ועל העליות : ד"נ (דפוס נובידבור) 'אויף רעם מידם ; ד"פ (דפוס פאואר) ד"פ 'אויף ריא שטיגץ = על המדרגות .
  14. ודגים משוטטין במים הנ"ל לכאן ולכאן : היה זה איפוא אקווריום . כי"ל (כתב-יד ליובביץ')  'ועל העליות הי' מהלכות מים ודגים משוטטים לכאן ולכאן .
  15. קרידענצין : ארונות עם כלים ; גם הכלים עצמם
  16. והגבילו זמן על איזה יום שיבא מלך הנ"ל לסעודה ועל יום זה ביקש ר' אדם הנ"ל את הקיסר : משמע מכאן , שר' אדם בע"ש הזמין את הקיסר ליום שבו עמד הלה לבקר אצל המלך.
  17. עם כל שרי מלוכה : כי"ל (כתב-יד ליובביץ')  'עם שרי מלוכה"
  18.  כי יהי ' לו בושה : כי"ל (כתב-יד ליובביץ') כי תתבייש כי ידעתי שאין לו סעודה ולא פלטין .
  19.  שיחזרו לחצר הקיסר : כי"ל  (כתב-יד ליובביץ') 'שיחזר לביתו
  20. שלח שר אחד : כי"ל (כתב-יד ליבבויץ')  'שלח שליחי .
  21. לראות אם הכין מה לסעודה ואם יש מקום בביתו.- כי"ל (כתב-יד ליובביץ')  'לראות היש היכלות אצלו .
  22. פלטרין גדולים : דק"א (דפוס קרעץ אוסטרהה) גרושר שלאס = ארמון גדול.
  23. העבדים : כי"ל (כתב-יד ליובביץ')  'המשרתים את הסוסים'.
  24. ר' אדם : דק "א (דפוס קרעץ אוסטרהה) תוס' (תוספת) 'בעש"ט . '
  25. והתחיל להתחנן לפני ר' אדם : כי"ל (כתב-יד ליבבויץ')  'ר' אדם בש"ט י
  26. כל ימי חייך : כאן נקטע הסיפור בכי"ל (כתב-יד ליובביץ')
  27.  וקיבל עליו : ד"נ (דפוס נובידבור)  'האט ער אופ זיכ מקבל גוועזין אז ער וועט שוץ זיצ איצ( אוהב ישראל) =  וקיבל עליו להיות אוהב ישראל.
  28. הגזעטין : החדשות , הידיעות, העיתונים
  29.  שלח אגרת להמלך הנ"ל : על תוכן האיגרת ראה דק"א .


קובץ סיפורי הצדיקים הראשון בחסידות, פורסם ב-1814. מאז הוא חזר ונדפס בעשרות מהדורות ברחבי העולם. הדפסתו פילסה דרך לזרם עשיר של ספרות שבחים חסידית הממשיכה להתפרסם ולהיקרא עד היום.

רקע

לסיפורי צדיקים מעמד מקודש בחסידות. נחמן מברסלב כתב: "על ידי סיפורי מעשיות של צדיקים ממשיכים אורו של משיח בעולם". אולם קובץ סיפורי הצדיקים הראשון, שבחי הבעש"ט, פורסם רק בשלהי 1814, יותר מחמישים שנה לאחר מותו של מייסד החסידות.

מאז חזר ונדפס הספר בעשרות מהדורות ברחבי העולם. הדפסתו פילסה דרך לזרם עשיר של ספרות שבחים חסידית הממשיכה להתפרסם ולהיקרא עד היום. אולם מבין היבול העשיר של סיפורי הצדיקים, שומר הקובץ שבחי הבעש"ט על מעמדו כדגם וכמופת לספרות חסידית.

שבחי הבעש"ט יקר לא רק לחסידים הרואים בו ספר קדוש, ולא רק לחוקרים שלהם הוא מסמך היסטורי, אלא גם לסופרים העבריים והאידיים המזהים בו מקור ליצירה העממית היהודית.

ההקשר ההיסטורי

סיפורים על חיי צדיקים נפוצו וקיבלו את מעמדם המקודש עוד בחייו של הבעש"ט (1700 (משוער)–1760). ליקט אותם ממקורות שונים ר' דוב בער מלינץ. ר' דוב בער היה חתנו של ר' אלכסנדר שוחט – תלמידו וסופרו של הבעש"ט עצמו, והוא שימש מקור לא מבוטל לעדויות ולסיפורים.

סיפורי הקובץ לוקטו ונכתבו במשך עשרות שנים – מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-19. כתב היד שלו הועתק פעמים רבות במגוון גרסאות. את הגרסה המקובלת של שבחי הבעש"ט התקין המדפיס של כתב היד, ר' ישראל יפה מעיר קאפוסט, אחרי מותו של המלקט.

משה רוסמן (הבעש"ט מחדש החסידות, ירושלים, 1996, עמ' 201) ציין כי ר' דוב בער מלינץ רצה להדגיש את מעמדו של הבעש"ט כ"עושה ניסים" מופלא, ואילו המדפיס, ר' ישראל יפה, הדגיש את תפקידו כמנהיג הקהילה: "בעריכתו את הטקסט הוסיף את הסיפורים על הוריו של הבעש"ט, ילדותו, הכשרתו בתורות הסוד ועלייתו למנהיגות". מבחינה פוליטית ואידאולוגית הכשיר הקובץ את הקרקע לביסוס חצרות הצדיקים החסידיות במאה ה-19.

ש"א הורודצקי הצביע על ארבעה מקורות לסיפורים המופיעים בקובץ: (א) תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיו – שמקצתם זכו לספרי שבחים משלהם בשלב מאוחר יותר; (ב) חסידי הבעש"ט; (ג) עדים ועדי שמיעה לאנשים שלהם עשה הבעש"ט אותות ומופתים; (ד) מעשיות עממיות שחסרות שם מספר.

ב-1815, חודשים ספורים לאחר שפורסמה המהדורה הראשונה של שבחי הבעש"ט, פורסם הקובץ עוד פעמיים בעברית – בדפוס ברדיטשב ובדפוס לאשצ'וב, ובתרגום לאידיש בדפוס אוסטרהא. בשל ההבדלים הניכרים בין המהדורות, משערים החוקרים כי ההדפסות נעשו מכתבי יד שונים.

רעיונות מרכזיים

בקובץ כמאתיים סיפורים, המסודרים לפי עיקרון ביוגרפי כרונולוגי: (א) תולדות הבעש"ט והתגלותו; (ב) קורות תלמידיו ומקורביו; (ג) פעולותיו ונפלאותיו של הבעש"ט; (ד) ימיו האחרונים ומותו. במהדורות המוקדמות הטקסט לא חולק ליחידות סיפוריות, ואילו במהדורות מודרניות נוספו כותרות המפרידות בין הסיפורים.

התנועה החסידית הביאה תפיסה חדשה ביחס לדרכי עבודת האל ביהדות. את הלמדנות והפלפול החליפו האקסטזה הדתית, הדבקות וההתלהבות, ואת הלימוד השיטתי – מערכת יחסים רגשית ואינטימית בין החסיד לצדיק, ואמונה בזיקה ישרה בין הצדיק לעולמות העליונים.

הסיפורים בשבחי הבעש"ט משקפים את הערכים הללו. הבעש"ט מתואר בהם כעושה נפלאות שלו יכולת לראות את הנסתר. הבעש"ט לא רכש את יכולותיו, אלא הן נחשפו בהדרגה לפני יותר ויותר אנשים. בתחילה הצליחו לזהות את גדולתו של הבעש"ט אנשים שניחנו אף הם ביכולות מופלאות – ר' אדם בעל השם (שהוריש לו את כתבי הסוד שהוא מחזיק בהם), ואביו של ר' גרשון מקיטוב (ששידך לו את בתו). כשבנו של ר' אדם הביא לו את כתבי הסוד, הבעש"ט בן ה-14 כבר ידע לקרוא בהם ולבארם. מסיבותיו הוא, הוא בחר לשמור בסוד את יכולותיו וחי כמלמד וכפועל פשוט, עד שהתגלה ברבים כשהוא בן שלושים ושש.

עם התגלותו התגבש סביב הבעש"ט מעגל של תלמידים, מעריצים וחסידים. הקשר ביניהם עיצב מנהגים חדשים ודרכים חדשות לעבוד את האל. לפי מערכת הערכים שביסס הבעש"ט, התמים, האינטואיטיבי, הרגשי והעממי עדיפים על הסמכותי ועל הרציונלי.

השפעה והתקבלות

בשנתיים הראשונות לאחר שפורסם לראשונה שבחי הבעש"ט, הודפסו חמש מהדורות של הספר בעברית ובאידיש, והן הופצו במהירות שיא בכעשרת אלפים עותקים. בתקופה זו, מהדורה ממוצעת של ספר בעברית זכתה לכמה מאות עותקים בלבד. במחנה החסידים הפופולריות של שבחי הבעש"ט ושל ספרות השבחים בכלל הלכה וגאתה, אך המתנגדים והמשכילים ראו בספרות השבחים מטרה מרכזית לחצי הביקורת שלהם נגד החסידות. יוסף פרל, ממנהיגי ההשכלה בגליציה, כתב כבר ב-1817, רק שנתיים לאחר שפורסם שבחי הבעש"ט, פרודיה מבריקה על הספרות החסידית בשם מגלה טמירין.

ב-1908, בוועידה לשפה האידית בצ'רנוביץ, הכריז י"ל פרץ כי מהסיפור החסידי נולדה והתגבשה הספרות האידית. הסיפור החסידי העניק השראה לסופרים ולהוגים כמו מרטין בובר, מ"י ברדיצ'בסקי, ש"י עגנון ואחרים.

לקריאה נוספת