תפילה לשלום המדינה

< 1 דקות

מאת:

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ,
בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ.
הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ,
וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ.
חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם,
וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ.
וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל,
פְּקָד נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם,
וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶךָ
וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ,
כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךְ:
אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. (דברים ל, ד)
וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ. (דברים ל, ה)
וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ. (דברים ל, ו)
וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתֶךָ,
וּשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה בֶּן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ, לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתֶךָ.
הוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצֶךָ,
וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ:
יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ
וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָמֵן סֶלָה.

תקומת מדינת ישראל יצרה תחושה אצל רבים מהמתפללים שאירוע בסדר גודל שכזה חייב לקבל ביטוי בסידור התפילה. בניגוד לתפילות עתיקות החקוקות בסידור כבסלע, התפילה לשלום המדינה נאבקת על מקומה כחלק מסידור התפילה. הרוצה לעמוד על יחסה של קהילת מתפללים למדינת ישראל מוזמן להיכנס לבית הכנסת בשבת, להמתין עד לאחר קריאת התורה ולהטות אוזן - האם אומרים כאן תפילה לשלום המדינה?

מאת:

רקע

סידור התפילה מספר בין השורות את תולדותיה של האומה הישראלית, את מלחמותיה ופצעיה, יסורי גלות שעברו עליה ותקוות גאולה. כל דור הותיר חותם בסידור בדמות של תפילה נוספת, ברכה, ולעיתים מילה שמספרת סיפור. תקומת מדינת ישראל יצרה תחושה אצל רבים מהמתפללים שאירוע בסדר גודל שכזה חייב לקבל ביטוי בסידור התפילה. בניגוד לתפילות עתיקות החקוקות בסידור כבסלע, התפילה לשלום המדינה נאבקת על מקומה כחלק מסידור התפילה. הרוצה לעמוד על יחסה של קהילת מתפללים למדינת ישראל מוזמן להיכנס לבית הכנסת בשבת, להמתין עד לאחר קריאת התורה ולהטות אוזן – האם אומרים כאן תפילה לשלום המדינה?

הקשר היסטורי

מאז ימי הביניים נהגו יהודים לברך את השלטון שתחתיו חסו. כבר במסכת אבות מופיעה החובה ונימוקה עימה: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הווי מתפלל לשלומה של מלכות, שאילולי מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (מסכת אבות ג, ב). לא תמיד נאמרה הברכה מרצון, לעיתים היא נכפתה על ידי השלטון שדרש מהציבור לכלול בתפילתו ברכה למלך. התפילה פתחה במילים – 'הנותן תשועה למלכים' ומוכרת גם בשם זה.
עם הקמת מדינת ישראל קבעה הרבנות הראשית שיש לומר תפילה לשלום המדינה. התפילה נאמרת באותו מקום בתפילה שבו נהגו בתפוצות לומר תפילה לשלומה של המלכות – לאחר קריאת התורה ו'מי שברך' לקהל בשבתות ובימים טובים.
למרות שהתפילה אינה עתיקה וחוברה אך לפני עשרות שנים, שאלת מחברה לוטה בערפל. יש הטוענים כי מחברה הוא ש"י עגנון ויש הטוענים כי הרבנים הראשיים הם שחברו את התפילה. ד"ר יואל רפל שחקר את הנושא טוען שאת התפילה כתב הרב הראשי האשכנזי דאז – הרב הרצוג שהעביר את הנוסח שכתב לשני אנשים – לרב הראשי הספרדי – הרב עוזיאל ולסופר ש"י עגנון. הללו הכניסו אי אלו שינויים לנוסח והנוסח שהתקבל הוא הנוסח שנאמר היום. יש לציין שהתחושה של רבים שיש צורך בתפילה לשלום המדינה הביאה לכך שכותבים שונים יצרו נוסחים של תפילה, אך בסופו של דבר הנוסח שהציעה הרבנות הוא זה שנאמר היום בבתי הכנסת.

רעיונות מרכזיים

התפילה פותחת בפנייה לאלוהים שיברך את מדינת ישראל ומסיימת בתקווה לגאולה וביאת המשיח. נוסף על כך כוללת התפילה בקשה להגנה על המדינה, למתן עצה טובה למנהיגים, לחיזוק זרועות הביטחון, לשלום ולקיבוץ גלויות.

השפעה והתקבלות

בניגוד לחלקים העיקריים של התפילה הנאמרים באופן זה או אחר בכל בתי הכנסת, התפילה לשלום המדינה לא זכתה להפוך לחלק מובן מאליו של הסידור. התפילה, במיוחד בשנים האחרונות, הפכה למעין ססמוגרף המבטא את הזדהות המתפללים עם המדינה. מצד אחד הציבור החרדי לגווניו נמנע מאמירת התפילה בשל הסתייגותו מהמדינה, מהעבר השני חלקים בחוגי הימין הישראלי הביעו ניכור מהמדינה בהזדמנויות שונות על ידי הימנעות מאמירת 'תפילה לשלום המדינה'. ימים יגידו האם תצליח התפילה להפוך לחלק אינטגרלי מסידור התפילה.

לקריאה נוספת