אבדה אוכלת

הסוגיה שבגמרא מביאה שתי דעות ואחריהן שתי ברייתות – לכל משנה ברייתא תואמת. הסוגיה מצליבה בין השיטות ומסבירה כיצד ניתן להסבירן ללא מחלוקת. הסברים אלו מנמקים בעזרת סיבות שונות את משך הזמן שבו מחויב האדם לשמור על האבדה.

ולעולם?

אמר רב נחמן אמר שמואל: עד שנים עשר חדש.

תניא נמי הכי: כל דבר שעושה ואוכל,

כגון פרה וחמור – מטפל בהן עד שנים עשר חדש.

מכאן ואילך – שם דמיהן ומניחן.

עגלים וסייחין מטפל בהן שלשה חדשים,

מכאן ואילך – שם דמיהן ומניחן.

אווזין ותרנגולין מטפל בהם שלשים יום,

מכאן ואילך – שם דמיהן ומניחן

אמר רב נחמן בר יצחק: תרנגולת כבהמה גסה.

תניא נמי הכי:

תרנגולת ובהמה גסה מטפל בהן שנים עשר חודש,

מכאן ואילך – שם דמיהן ומניחן.

עגלים וסייחין מטפל בהן שלשים יום,

מכאן ואילך – שם דמיהן ומניחן.

אווזין ותרנגולין וכל דבר שטיפולו מרובה משכרו – מטפל בהן שלשה ימים,

מכאן ואילך – שם דמיהן ומניחן.

קשיא עגלים וסייחין אעגלים וסייחין,

אווזין ותרנגולין אאווזין ותרנגולין!

עגלים וסייחין אעגלים וסייחין לא קשיא;

הא – דרעיא, והא – דפטומא.

אווזין ותרנגולין אאווזין ותרנגולין נמי לא קשיא:

הא – ברברבי, הא – בזוטרי.

להורדת המצגת לחץ כאן:  בבא מציעא כח ב – אבידה אוכלת – עמ 121