אדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה – שיעור 1
מבוא היסטורי וסקירה של האגדה הקדומה - היצירות שנתחברו עד תקופת חז"ל. הרצאה זו הנה ראשונה בסדרת הרצאות מבוא לספרות האגדה של פרופ" אביגדור שנאן. ההרצאות נאמרו במסגרת תכנית אבני פינה של האוניברסיטה העברית.
מקורות להרצאה:
[א] בן סירא מז, לו – מח, יט (בדילוגים)
עד אשר קם אל יהי לו זכר / ירבעם בן נבט אשר חטא והחטיא את ישראל
ויתן לאפרים מכשול להדיחם מאדמתם / ותגדל חטאתו מאוד ולכל רעה התמכר
עד אשר קם נביא כאש ודבריו כתנור בוער / וישבור להם מטה לחם ובקנאתו המעיטם
בדבר אל עצר שמים ויורד שלוש אישות …
בכל זאת לא שב העם ולא חדלו מחטאותם / עד אשר נסחו מארצם ויפוצו בכל הארץ
[ב] תפילת אסתר בתוספות למגילת אסתר בתרגום השבעים:
גם אסתר המלכה נסה לעזרת אלהים כי אימת מות אחזתה ותסר את בגדי הכבוד אשר לה ותלבש בגדי אבל ומספד ותחת התמרוקים היקרים כסתה ראשה עפר ואפר ותענה את נפשה מאוד ותכס במקלעות שערותיה כל מקום שם עדי חמד, ותתפלל אל ה' אלהי ישראל ותאמר: אדני, אתה לבדך מלכנו הושיעני נא כי נשארתי לבדי באין מושיע מבלעדיך … אתה יודע כל ותדע כי שנאתי כבוד מרעים ואתעב משכב ערל וכל נכר. אתה תדע צרתי כי תעב אתעב את אות הגאון אשר על ראשי ביום הראותי אתעבנו כבגד עדים ולא אשאנו בימי מנוחתי, אף לא אכלה אמתך משולחן המן ואת משתה המלך לא כיבדתי ויין נסכו לא שתיתי. אף לא שמחה אמתך למן היום אשר העבירוני הלום עד עתה כי אם בך ה' אלהי אברהם. ה' האדיר על הכול שמע קול אובדי תקוה והצילנו מכף שוקדי און והושיעה לי מפחדי.
[ג] ספר חנוך-א פרקים ו-ז:
ויהי כי רבו בני האדם בימים ההם ובנות יפות ונאות ילדו להם, ויראו אותן המלאכים בני השמים ויחמדו אותן וידבר איש אל רעהו: לכה נבחרה לנו נשים מבנות האדם ונולידה לנו בנים. ויאמר אליהם שמחזי והוא נשיאם: יראתי פן תמאנו לעשות את הדבר הזה והייתי אני לבדו נושא העוון הגדול. ויענוהו כולם ויאמרו השבע נשבע כולנו והתקשרנו בחרם כולנו בינותינו לבלתי סור מן העצה הזאת ובה נעשה את המעשה הזה… ויהיו כולם מאתים מלאך וירדו בימי ירד על ראש הר חרמון ויקראו להר חרמון כי בו נשבעו והחרימו ביניהם … ויקחו להם נשים ויבחרו להם איש אחת אחת ויחלו לבוא אליהן וידבקו בהן וילמדון קסמים וכשפים … והן הרו ותלדנה גיבורים גדולים … ועזזאל לימד את בני האדם לעשות חרבות ומאכלות ומגינים … וצמידים ועדיים ומעשה הפוך וליפות את גבות העיניים.
[ד] פילון, חיי משה, א, 23-18: הואיל והלך וגדל בלי הרף נגמל שלא בזמן המשוער, אלא מוקדם יותר. באה אמו מיניקתו ומסרתו לזו שנתנתו, כי לא נצרך עוד לינוק והוא בריא ויפה תואר. רואה זו כי מפותח הוא מכפי גילו ומראהו מעורר חיבתה יותר מבראשונה והריהו לוקחת אותו לה לבן … מאז אפוא נמצא ראוי לטיפול ולחינוך של בני מלכים … מיד הגיעו אליו מורים, איש איש ממקומו. אלה באו מרצונם מן המדינות השכנות ומאזורי מצרים ואלה הוזמנו תמורת שכר רב מיוון. בתוך זמן קצר התקדם ועלה על יכולתם ובסגולות כישרונותיו קדם וידע לִקחם … ובכן, מחכמי מצרים קיבל משה את תורת החשבון וההנדסה, את תורת המקצב, ההרמוניה והמשקל והמוסיקה כולה, הן מתוך אימון בכלי נגינה הן מתוך עיון בספרי לימוד ובמסות על נושאים מיוחדים … מוריו היוונים לימדו אותו גם כן את חוג הלימודים הכלליים ואלה מן המדינות השכנות את כתבי אשור ואת מדע הכוכבים של הכשדים
[ה] יחזקאל הטרגיקאן, יציאת מצרים:
מ ש ה: הנה רואה אני שבע בנות אלה
צ י פ ו ר ה: הזר, הארץ כולה מכונה בשם לוב. יושבים בה שבטים בני גזעים שונים, כושים, אנשים שחורים. מושל הארץ אחד הוא, גם אדון וגם ראש צבא יחיד. הוא מנהיגה של עיר זו וגם שופט את בני אנוש בתפקידו ככוהן, והוא גם אבי ואביהן של אלה.
[ו] מגילת ההודיות, הודיה יט:
ברוך אתה אדוני / אל הרחמים ורב החסד // כי הודעתני שכלכה / לספר נפלאותכה /ולא להס יומם ולילה // ולתן תהילה בקול מחול ותוף / כי יחלתי לחסדכה // בגדול טובכה ורוב סליחותיכה / ולרחמיך אצפה תמיד / כי נשענתי באמתכה // ואני ידעתי מבינתכה / כי אין מנוס מצבותכה // ובלא מזמתך אין צרה / ובלוא גערתכה אין מכשול // ולוא נגע בלוא דעתה / ולא יעשה כל בלא רצונכה // ואני לפי דעתי באמתכה אהללה שמכה / ובהביטי בכבודכה אספרה נפלאותיכה
לשיעורים נוספים בנושא: