אדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 5 – מדרש מהו?
מהו מדרש? מהי משמעות המילה וכיצד מתבצעת הטכניקה של המדרש. הרצאה זו הנה החמישית בסדרת הרצאות מבוא לספרות האגדה של פרופ' אביגדור שנאן. ההרצאות נאמרו במסגרת תכנית אבני פינה של האוניברסיטה העברית.
מקורות להרצאה
[א] ויקרא רבה (מרגליות) כב, א:
"ויתרון ארץ בכל הוא" (קהלת ה, ח). ר' יהודה ור' נחמיה.
ר' יהודה א' אפילו דברים שאת רואה אותם ויתרון לעולם,
כגון סיבא למעבד חבליא, סיכיא למסוך גופא, אף הן הנייתו של עולם […]
ר' נחמיה אמ' ויתרון ארץ בכל היא, אפי' דברים שאתה רואה אותן יתרון למתן תורה, כגון ציצית תפילין ומזוזה, אף הן בכלל מתן תורה.
"ויתן ה' אלי את שני לוחות האבנים … ועליהם ככל הדברים" (דברים ט, י).
ר' יהושע בן לוי אמר עליהם ועליהם, כל ככל, דברים הדברים (שם ט, י) מצוה כל מצוה (שם ח, א),
מקרא משנה תלמוד תוספת הגדה ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו כלן נאמרו למשה בסיני,
שנ' "יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא חבירו משיב עליו כבר היה לעולמים" (קהלת א, י).
[ב] שמות רבה (וילנא) כח, ו:
"וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר" (שמות כ, א).
א"ר יצחק מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני,
שכן משה אומר להם לישראל
"כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום" (דברים כט),
עמנו עומד היום אין כתיב כאן אלא עמנו היום,
אלו הנשמות העתידות להבראות שאין בהם ממש שלא נאמרה בהם עמידה,
שאע"פ שלא היו באותה שעה כל אחד ואחד קבל את שלו,
וכה"א (מלאכי א) "משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי", בימי מלאכי לא נאמר אלא ביד מלאכי,
שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני ועד אותה שעה לא נתנה לו רשות להתנבאות […]
ולא כל הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן,
אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני,
וכה"א (דברים ה) "את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם".
[ג] בראשית רבה (תיאודור-אלבק) א, א: ר' אושעיא פתח "ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים" (משלי ח, ל) […] התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ואינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעתו אלא דיפטראות ופינקסות יש לו לידע היאך הוא עושה חדרים ופשפשים, כך היה הקב"ה מביט בתורה ובורא העולם.
[ד] אבות ה, כה: הפוך בה והפוך בה דכולא בה.
[ה] בבלי עירובין כא ע"ב: "קווצותיו תלתלים" (שיר השירים ה, יא). אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות.
[ו] מדרש הגדול לבראשית (מרגליות), עמ' 39: אין לך אות מן התורה וכל שכן תיבה וכל שכן פסוק וכל שכן פרשה שאינו יוצא לכמה עניינים ונדרש על כמה פנים.
[ז] מדרש ל"ב מידות (ענלאו), מבוא: משלושים ושתים מידות ההגדה נדרשת: (א') בריבוי, (ב') במיעוט […] (ה') בקל וחומר […] (ז') מגזירה שווה, (ח') מבנין אב […] (י') מדבר שהוא שנוי […] (ט"ו) משני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם […] (כ"ז) מכנגד (כ"ט) מגימטריא, (ל') מנוטריקון < סמיכות פרשיות, אל תקרי, לימוד מן השתיקה, סדר הדברים ועוד הרבה>
[ח] בבלי פסחים כב ע"ב: שמעון העמסוני, ואמרי לה נחמיה העמסוני, היה דורש כל אתים שבתורה. כיון שהגיע (דברים י) ל"את ה' אלהיך תירא" – פירש. אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתים שדרשת מה תהא עליהן? – אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא רבי עקיבא ודרש: "את ה' אלהיך תירא" – לרבות תלמידי חכמים.
[ט] בראשית רבה (תיאודור-אלבק) א, יד: ר' ישמעאל שאל את ר' עקיבה אמר לו בשביל ששימשתה את נחום איש גם זו כ"ב שנה אכים רקים מיעוטים, אתים גמים ריבויים, הדן את דכת' הכא מהו, אמר ליה אילו נאמר בראשית ברא אלהים שמים וארץ היינו אומרים אף שמים וארץ אלוהות, אמר לו "כי לא דבר רק הוא מכם" (דברים לב מז) ואם רק הוא – מכם, שאין אתם יודעים לדרוש, אלא "את השמים" לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות, "ואת הארץ" לרבות אילנות ודשאים וגן עדן.
[י] שם כב, ב: "והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את ה', ותוסף ללדת את אחיו את הבל" (בראשית ד, א-ב). רבי הונא ור' יעקב ברבי אבין בשם ר' אבא בר כהנא אמר לא שמשה בריה קודם לאדם הראשון, וידע אין כתיב כאן, אלא והאדם ידע את חוה אשתו, הודיע דרך ארץ לכל. — ד"א "והאדם ידע", ידע מאיזו שלוה נשלה, ידע מה עבדת ליה חוה, א"ר אחא חיויא חיויך ואת חיויא דאדם. — "ותהר ותלד את קין", אר"א בן עזריה ג' פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות, א"ל רבי יהושע בן קרחה עלו למטה שנים וירדו שבעה, קין ותאומתו, והבל ושתי תאומותיו. — "ותאמר קניתי איש את ה'" – חמת לה הא איתתא בנין, אמרה הא קנין בעלי בידי. — רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששימשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מיעוטים, אתין וגמין רבויים, האי את דכתיב הכא מהו, אמר אלו נאמר קניתי איש ה' היה הדבר קשה, אלא את ה', א"ל (דברים לב) "כי לא דבר רק הוא מכם", ואם רק הוא מכם, שאין אתם יודעים לדרוש, אלא את ה', לשעבר אדם נברא מאדמה, וחוה נבראת מאדם, מכאן ואילך בצלמנו כדמותנו, לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה.
[יא] שם נג, כ: "ויהי אלהים את הנער" (בראשית כא, כ). ר' ישמעאל שאל את ר' עקיבה אמר לו בשביל ששימשתה את נחום איש גם זו כ"ב שנה וכו' […] אמר ליה אילו נאמר ויהי אלהים הנער היה הדבר קשה אלא "את הנער", אמר ליה "כי לא דבר רק הוא מכם" (דברים לב מז) ואם רק הוא מכם שאין אתם יודעין לדרוש, אלא "את הנער" הוא וחמרוי וגמלוי ובני ביתו.
[יב] ויקרא רבה (מרגליות) לב, ד: מיד "וירא כי אין איש" (שמות ב, יב) – ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן. ר' יהודה אומר ראה שאין מי יעמוד ויקנא לשמו של הקב"ה ויהרגהו, ר' נחמיה אומר ראה שאין מי יעמוד ויזכיר עליו את השם ויהרגהו, ורבנן אמרין ראה שאין תוחלת עתידה לעמוד ממנו ולא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות.
[יג] מכילתא דרבי ישמעאל (הורוביץ-רבין), בשלח, מסכתא דויסע, א: "ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חוק ומשפט" (שמות טו, כה). ר' יהושע אומר זה עץ של ערבה, ר' אלעזר המודעי אומר זה עץ של זית שאין לך עץ מר יותר מעץ זית, ר' יהושע בן קרחה אומר זה עץ הרדופני.
[יד] שמות רבה (שנאן) יא, ג: למה הביא ערוב על המצריים? לפי שהיו אומרים לישראל: הביאו לנו דובים ואריות, כדי להיות המצרים מטיילים בהם. לפיכך הביא הקב"ה עליהם חיות מעורבבות – דברי ר' יהודה. ר' נחמיה אומר: מיני צרעין ויתושין. ונראים דבריו של ר' יהודה, לפי שבצפרדעים כתיב: "וימתו הצפרדעים" (שמות ח'), לפי שלא היה להן הנאה בעורותיהן והיו מסריחין את מצרים, אבל ערוב שהיה הנאה בעורותיהן – לפיכך לא נשאר בהם עד אחד, שאילו היו צרעין ויתושין היה להם שיסריחו במצרים.
[טו] ספרי דברים (פינקלשטיין), פיסקא א: "משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו" (זכריה ט, א) – זה משיח שהוא חד לאומות ורך לישראל, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ, שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך.
[טז] ילקוט שמעוני תורה רמז תשסד: ועוד נס אחר היתה פושטת ידה בין גלי הים ומלקטת לבנה תאנים ורמונים ואפרסקין ונותנת אותן לבנה, שלח לו רבן גמליאל אף אתה מן המתמיהים, א"ל מקרא אני דורש זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר (דברים ב, ז).
[יז] בבלי סנהדרין סז ע"ב: "ותעל הצפרדע" (שמות ח, ב) רבי עקיבא אומר: צפרדע אחת היתה, ומלאה [שמות רבה י, ד: השריצה ומילאה} כל ארץ מצרים. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, מה לך אצל הגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה, שרקה להם והם באו.
[יח] בבלי מגילה יב ע"א: "כרפס" (אסתר א, ו) – אמר רבי יוסי בר חנינא: כרים של פסים. "על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף" (שם). תניא, רבי יהודה אומר: הראוי לכסף – לכסף, הראוי לזהב – לזהב. אמר לו רבי נחמיה: אם כן אתה מטיל קנאה בסעודה, אלא: הם של כסף ורגליהן של זהב.
[יט] בראשית רבה (תיאודור-אלבק) נה, ח: "ויבקע עצי עולה" (בראשית כב, ג) – ר' חייא בר יוסי אמ' לה מש' ר' מיישא ותני לה מש' ר' בנייה בשכר שתי בקיעות שביקע אברהם אבינו עצי עולה זכה שביקע הקב"ה את הים לפני בניו שנ' "ויבקעו המים" (שמות יד כא). אמר ר' לוי דייך עד כה אלא אברהם לפי כוחו והמקום לפי כוחו.
[כ] שמות רבה (שנאן) א כד: "ותראהו את הילד והנה נער בכה" (שמות ב). קרי ליה ילד וקרי ליה נער? תני: הוא ילד וקולו כנער – דברי ר' יהודה. אמר לו ר' נחמיה: אם כן עשיתו למשה רבינו בעל מום? אלא מלמד, שעשתה לו אמו חופת נערים בתיבה.
על כן דמו לגופות טעמי הפסוקים / והמדרשים כמלבושים בגוף דבקים
מהם כמשי דקים ומהם עבים כשקים [אברהם אבן עזרא במבואו לאיכה]
לפרקים נוספים בנושא: