הזמן ולוח השנה
על הזמן ולוח השנה - על חלוקתו של לוח השנה (יום, חודש, שנה) ועל הבסיס ללוח השנה (שמש או ירח).
לוח השנה - וחלוקתו
כבר בתקופות קדומות כללה מדידת הזמן שלוש יחידות זמן: יממה (יום), חודש ושנה. יחידות זמן אלו מתבססות על שלוש תופעות טבע: על הסיבוב של כדור הארץ על צירו; על התנועה של כדור הארץ סביב השמש; ועל התנועה של הירח סביב כדור הארץ.
היום (היממה)1 – הוא מֶֹשֶך הזמן שבו כדור הארץ עושה סיבוב אחד שלם על צירו. בלוח העברי היום מתחיל בערב, עם השקיעה.2
החודש – הוא מֶֹשֶך הזמן שבו הירח מקיף את כדור הארץ: 29 יום, 12 שעות, 44 דקות, 2.86 שניות… בלוח העברי – החודש ("יֵרַח" בעברית מקראית) הוא הזמן שבין מולד אחד של הירח למולד הבא שלו, בערך 29.5 ימים.3
השנה, שנת השמש – היא מֶֹשֶך הזמן שבו מקיף כדור הארץ את השמש. הקפה זו נמשכת 365 ימים, 5 שעות 48 דקות ו- 46 שניות…
לוח השנה כולל את החלוקה לחודשים ולימים וגם את החלוקה לשבועות – ליחידות בנות 7 ימים. חלוקה זו אינה קשורה בתופעות טבע או בכוכבי השמים. במזרח הקדום הייתה יחידת זמן של שבעה ימים, ובמסורת היהודית היא נקבעה לדורות בעקבות סיפור הבריאה, המתאר את ששת ימי הבריאה ואת סיומם ביום השביעי – יום השבת. מכאן עבר השבוע בן שבעת הימים ללוח השנה הנוצרי וללוח המוסלמי – וללוח הכללי המקובל כיום.
הבסיס ללוח השנה: שמש או ירח – או גם וגם?
כאמור, קביעת השנה מבוססת על תופעות טבע הקשורות לשני "המאורות הגדולים" – השמש והירח. ולכן אפשר לקבוע את לוח השנה או לפי השמש או לפי הירח – או לפי שניהם גם יחד.
שנת השמש מבוססת על משך הזמן שבו כדור הארץ מקיף את השמש (בערך 365 ימים).
שנת הירח מבוססת על החודש – על משך הזמן שבו הירח מקיף את כדור הארץ (בערך 29.5 ימים).
ויש שיטה שלישית – שנה שמשית-ירחית:
הלוח העברי – מבוסס על השילוב של שנת שמש ושנת ירח. הוא מחולק ל- 12 חודשים, שכל אחד מהם נקבע לפי תנועת הירח, אך מחזור השנה מבוסס על שנת שמש: על תנועת כדור הארץ מסביב לשמש, הקובעת את עונות השנה. במסורת היהודית קיים קשר הדוק בין חודשי השנה ובין עונות השנה, ולכן לוח השנה העברי מבוסס גם על שנת ירח – וגם על שנת שמש.
הלוח הנוצרי – מבוסס על שנת השמש, שיש בה 365 או 366 ימים, מחולקים ל- 12 חודשים שווים כמעט. זהו לוח שמשי, שבו עונות השנה קבועות, אך קביעת החודשים אינה קשורה לתנועת הירח.
הלוח המוסלמי – מבוסס רק על שנת ירח ועל תנועת הירח. בלוח המוסלמי יש 12 חודשים המצטרפים לשנה – ובה בערך 354 ימים. אך שנה זו אינה קשורה כלל לתנועת כדור הארץ מסביב לשמש, ולכן אין קשר בין החודשים לעונות השנה. וכך, לדוגמה, חודש הצום של המוסלמים, הרמדאן, חל לפעמים בקיץ – ולפעמים בחורף.
