הרב צבי הירש קלישר (1795-1874)
לקט מידע על הרב צבי הירש קלישר, מתוך מאמרים שונים העוסקים בקווים בדמותו, פועלו, יחסו לאמנציפציה, ליישוב ארץ ישראל ולתנועת הרפורמה.
א. קווים לדמותו ופועלו
הרב קלישר נולד בשנת 1795 בעיר ליסק, שבחבל פוזנן, במערב פולין. ונפטר בשנת 1874 לפני שהוקמה תנועת 'חובבי ציון' ברוסיה, ועוד לפני שהומצאה המילה 'ציונות'. לאחר שגמר את לימודיו התורניים, קבל תואר רב, עסק בכתיבת ספרים ומאמרים בענייני הלכה מתוך עניין בנושאים אלה, אך לא התפרנס מרבנות . רק בגיל 41 (בשנת 1836) הביע לראשונה את דעותיו על השיבה לארץ ישראל. הוא כתב אז במכתב ששלח לראש השלוחה בברלין של בית רוטשילד:
"ראשית הגאולה תהיה על ידי סיבה טבעית מבני אדם ועל ידי רצון המלכויות לקבץ מעט מני פזורי ישראל לאדמת קודש כמו שכתב הרד"ק… וזה לשונו: כי לה' לבדו התשועה, והוא יסובבנה על יד בני אדם, כמו שסיבב גלות בבל על ידי כורש, וכן לעתיד יסבב גאולת ישראל על ידי מלכי הגויים, שיעורר את רוחם לשלחם."
אגרת אל רוטשילד, 1836 [ג]
בשנה זו, שנת 1836, אף הציע, לרוטשילד לקנות את ארץ-ישראל מידי שליטיה המוסלמים.
אירועים שהשפיעו על הרב קלישר
מה גרם לרב קלישר, אדם ירא שמים שכל עולמו בלימודי קודש והלכה, לעסוק בנושאים מעשיים- פוליטיים ולאומיים? מה גרם לו להאמין, דווקא בתקופתו, שניתן לשוב לארץ ישראל וליישבה ביהודים? ובעיקר, מה גרם לו להאמין שיש לפעול ולקדם את הגאולה במעשים אנושיים – דבר שסתר לגמרי את האמונה הדתית לפיה, יש לחכות לביאת המשיח שתגיע באורח ניסי רק על פי רצון האל?
כמה אירועים חשובים אירעו בתקופתו והשפיעו עליו. חלקם התרחשו בתוך בעולם היהודי, ואחרים בעולם שסבב אותו , בהיסטוריה של עמים שבתוכם חי.
בתוך העולם היהודי, קמו ועלו בימיו יהודים שצברו כוח כלכלי ופוליטי והפכו אמידים ובעלי השפעה גם בחברה הנוצרית ובחצרות מנהיגי העולם. היתה זו תופעה חדשה שעוררה בר' קלישר תקוות גדולות ותחושה שהנה משהו גדול קורה. הוא ראה במעמדם המכובד סימן לתחילת הגאולה ממש. הנה, לראשונה יהודים בני עם רדוף ,עני, מושפל ונחות זוכים לעמדת כוח, הערכה וכבוד:
"והאם אפשר להכחיש, שכבר עכשיו אנו רואים אצלנו התחלה של זריחת עמוד השחר? האם לא הגענו כבר לדרגה הראשונה של הגאולה, בדומה ל'ומרדכי יושב בשער המלך' על-ידי אנשים מהוללים כמו פולד, רוטשילד, מונטיפיורי וכו'. שהם לא רק נכנסים לארמונות המלכים, אלא יש להם שם השפעה רבה? כך תבואנה בעזרת השם גם יתר התקופות: 'ומרדכי יצא בלבוש מלכות' וגו'. כך שכבוד גדולי ישראל יהיה גדול בעיני הכל; ואפילו שיקום במשך הזמן בישראל 'משנה למלך', בחסות המלכים רבי-החסד, כמו שהוכחתי בספרי 'דרישת ציון' מהתלמוד הירושלמי, עד שתבוא לבסוף העת 'ליהודים הייתה אורה', שבה אור ההכרה האמתית יאיר ויביא אושר ליהודה, ויחד אתו לכל עמי העולם."
מתוך 'המגיד' 1863 [קצו]
אירועים דרמטיים שאירעו בחיי אומות שבתוכם, או בסמוך להן חי, אף הם יצרו מהפך בעולמו ובתודעתו. לראשונה נחשף לעמים שהחלו להיאבק על לאומיותם. לראשונה חש שניתן במאבק , בעשייה מכוונת, בהשקעת משאבים אנושיים לשנות את המציאות שבה חי העם.
האזור, שבו פעל וחי הרב קלישר , נמצא במזרח פרוסיה אזור-חיץ שנשלט על ידי גרמניה במאה התשעה עשרה. מבחינה יהודית, באזור זה עבר קו הגבול שבין תרבות הגטו המסורתית של העולם החרדי הישן , שהוא עצמו היה נציג מובהק שלה, לבין העולם של היהדות המערבית באירופה, שהלכה והשתלבה ברעיונות לאומיים, ליבראליים וחדשניים שהופצו אז במערב אירופה. הפולנים, בתחום שבו ישב, נאבקו אז על לאומיותם ועצמאותם כנגד הרוסים, והובסו בשתי מרידות (בשנת 1830 ובשנת 1863).
הציבור היהודי באזור זה היה גדול מאוד, ולאופן שבו הגדירו את עצמם היהודים: כפולנים, כרוסים או כבני לאום נפרד, היתה חשיבות צבאית ופוליטית רבה. הרב קלישר נחשף למאבקים לאומיים אלה של הפולנים. הוא חשב שיש 'לגייס' את רוח התקופה לטובת היהודים ושיבתם לארצם.
"מה שנוגע ללאומיות; הרי יש לנו די דוגמאות, איך נותנים עמים אחרים מרכושם ומדמם, כדי להשיג מחדש את לאומיותם שאבדה להם מזמן, ושום קורבן אינו יקר מדי להם, כדי להשיג אותה; על אחת כמה וכמה אנו היהודים, שלאומיותנו קשורה קשר אמיץ כל כך לדתנו הקדושה, האם אנו נפול בזה בהשוואה לעמים אחרים?"
[מתוך Der Israelit קצד 1869]
כאמור, קלישר שצמח בתוך העולם הדתי מסורתי, מרגע שהחל להאמין שיש לפעול למען תחייה לאומיות יהודית ולשוב לארץ ישראל, התפלמס והתווכח בלהט רב עם המשכילים ואנשי הרפורמה בדת. כל ניסיון להיטמע בחברה המקומית, כל ניסיון לשנות את טקסי היהודים או לחקות את מנהגי הדת המקומית, כל הסתרה של מהות המסורת הדתית הותקפה על ידו ונדחתה מכל וכל.
כיום, בישראל, נקרא על שמו של הרב הירש (צבי) קלישר הקיבוץ הדתי טירת צבי.
פעילות למען שיבה לציון
בשנת 1860 הצטרף קלישר לתנועה למען יישבו ארץ ישראל שיוסדה בפראנקפורט ואחר-כך, בשנת 1862, פרסם את סיפרו "דרישת ציון". בספר זה, הוא מתאר תהליך איטי וממשך שראשיתו עליה מוגבלת לארץ-ישראל לקראת יישובה מחדש.
כאמור, קלישר שצמח בתוך העולם הדתי מסורתי, מרגע שהחל להאמין שיש לפעול למען תחייה לאומיות יהודית ולשוב לארץ ישראל, התפלמס והתווכח בלהט רב עם המשכילים ואנשי הרפורמה בדת. כל ניסיון להיטמע בחברה המקומית, כל ניסיון לשנות את טקסי היהודים או לחקות את מנהגי הדת המקומית, כל הסתרה של מהות המסורת הדתית הותקפה על ידו ונדחתה מכל וכל.
מהו יחודו של הרב קלישר?
בדעות, ובמחשבות שביטא, ואשר היו מאוד נועזות ופורצות דרך בתקופתו, ובמעשים שעשה להשגת מטרתו. למרות שהותקף על ידי יהודים מסורתיים, הוא נסע ברחבי אירופה בכדי לשכנע רבנים ואישים יהודיים להאמין ולתמוך ברעיון של שיבת ציון, פעל ותמך בעמותה שקנתה אדמות ביפו בשנת 1866, יצר קשרים עם אישים יהודיים כאדולף כרמייה, משה מונטפיורי, בנימין דה רוטשילד וכן עם קרל נטר מי שהקים בעזרתה של תנועת 'כל ישראל חברים' את בית הספר החקלאי " מקווה ישראל" בשנת 1870. בהקמת בית הספר החקלאי ראה הרב קלישר הגשמה של רעיונותיו. קלישר נפטר עוד בטרם מומש חזונו.
כיום, בישראל, נקרא על שמו של הרב הירש (צבי) קלישר הקיבוץ הדתי טירת צבי.
ב. מתוך משנתו
I. השפעות חיצוניותָ
את תהליך האמנציפציה, זכיות האזרח שניתנו ליהודים בתקופתו, פירש הרב קלישר כאירוע שמעיד על ראשיתה של תחייה ושיבה לארץ ישראל.
"עניין בני חורין הוא גם בחוץ לארץ, כמו שכעת קרא השם יתברך חופשי ליהודים ברוב המדינות, וזהו הקדמה לשנהיה בארץ ישראל בני חורין במהרה בימינו."
הרב קלישר שייך לבני דור, בקרב היהודים, שחשבו שהאמנציפציה מבורכת ותיטיב עם היהודים. היא בישרה , לדעתם, שינוי ושיפור במעמד היהודים. רק מאוחר יותר, חלה אכזבת מה ונעור החשש שמא האמנציפציה לא תוביל לחופש וכבוד אמיתי. בד בבד עם התחושה שהאמנציפציה מבשרת שינוי לטובה, הזהיר והדגיש, הרב קלישר, שאין לטעות ולחשוב שהגיעו ל שלווה ובטחון ויש מעתה להתערות בארצות שבהן חיים עכשיו.
"והעניין שאמרו: הלא כעת טוב מאוד היה לנו להיות בני חורין במצרים, ולמה לנו ארץ אחרת. וכמו שגם היום, כאשר יגיעו משפט אזרחי בגולה (בורגר ריכט)לא יחשבו עוד לבוא לארץ ישראל. כי חרפה הוא למו ואומרין: כאן יש ארץ-ישראל, ולא יבינו אל פעולת ה' ועוצם קדושתו, אשר יראנו בארץ הקדושה."
מתוך 'ספר הברית' (פירוש על התורה), 1873 [קסח]
על שנאת ישראל:
האנטישמיות המודרנית עלתה ופרחה באירופה החל משנות השבעים של המאה התשע עשרה, והיא היתה אחד הגורמים שהאיצו בראשי התנועה הציונית לפעול למען פיתרון בעיית היהודים והקמת מדינה יהודית. הרב קלישר נחשב לאחד מראשוני מבשרי הציונות, מפני שפעל עוד לפני היווצרה של האנטישמיות המודרנית במרכז אירופה ובמערבה. בימיו דובר על שנאת ישראל, ויחודו בכך שהבין וחש את הסכנה הטמונה בה עוד לפני שעלתה והתמסדה האנטישמיות המודרנית. הניסיון להידמות לגויים רק יעצים, לדעתו, את שנאת ישראל :
"ולא כאשר אנחנו עושים היום, אשר כל איש יבקש רק תחבולות להשתוות עם הנוכרים בכל יכולתם, ובחוקותיהם ילכו, למען ימצאו חן לפי דעתם, והקל עולו מעליהם. ולא כן הוא, רק עוד יוסיפו קנאה ותחרות מן האומות."
מתוך 'יציאת מצרים' (ביאור להגדה של פסח), 1864 [קסה]
II. התהליכים הפנים-יהודיים
תנועת הרפורמה:
את הניסיונות ליצור 'יהדות חדשה' תקף הרב קלישר כבר בראשית דרכו, כאשר כתב כנגד התיקונים בדת של תנועת הרפורמה, שהחלה לפעול בגרמניה במאה ה- 19.
"וביותר נֹאחזה בזה כלי קרב, נגד עדת מרעים אשר קמו בעוונותינו הרבים לעת כזאת מחריבי דת מהרסי תורה, מפירי אמונה, כי משנאיך נשאו ראש, כשועלים מחבלי כרמים, המה יעצרו בעם ה', לשים חוקים לא טובים ויצמיחו שורש פורה ראש ולענה חלילה, והמה בתחילה על תורה שבעל פה יכוננו חצים לירות במו-אופל לישרי לב, ואחר כך יחליקו ברע גם על תורה שבכתב, כמאכלות אסורות המפורש בתורתנו הקדושה, וביותר על יעודי הנביאים אשר כולם פה אחד, גיא החזיון כולו, על גאולת עולם יעידון ויגידון, והמה כופרים בנביאים, וכמעט מלעיגים על מלאכי אלוהים."
מתוך 'הלבנון', 1868 [רסד]
תנועה זו ניסתה ליצור יהדות משולבת בתרבות ובאזרחות הגרמנית. דוברי הרפורמה טענו כי היהדות אינה מהווה עוד אומה, אלא אמונה דתית בלבד, ולכן שקדו על הוצאת היסודות הלאומיים מהתפילה, ובעיקר על המרת חזון הגאולה המסורתי, שבמרכזו שיבת עם ישראל לארצו, ביאת משיח והקמת בית המקדש בירושלים, בחזון גאולה כללית – לכל האנושות. בניגוד לדעת הרפורמים, האמין הרב קלישר שהעם, התורה וארץ ישראל הם אחד וזוהי הבחירה האלוהית לראות בהם אחדות גמורה:
"אחד הוא אלוהינו, ובאחדותו בחר לו עם אחד – גוף הישראלי, ארץ אחת – נחלת עם הישראלי, ותורה אחת – תעודה בישראל.
שלושת אלה קשורים בקשר אמיץ, ישראל וארץ הקדושה ותורה, וכל אחד מהם, הגם שנפרדו, המה כגוף אחד, חברים כל ישראל, תרי"ג מצוות כלולים וצמודים יחד, ארץ הקדושה כלולה בירושלים, ירושלים כלולה במקדש ובקודשי קודשים."
מתוך שלום ירושלים' 1868 [קלב]
III. מקום הטריטוריה וסוג המפעל
יישוב ארץ ישראל:
אחד הדברים המדהימים בפעולתו של הרב קלישר, קשור למהפכה שעשה בתפיסת הגאולה וביאת המשיח לפי המסורת היהודית. למרות שצמח בעולם היהודי המסורתי, עולם שהתנגד לזירוז הגאולה על ידי מעשי בני אדם, האמין הרב קלישר, שעל בני האדם לפעול באופן מעשי למען שיבה לארץ ישראל ובכך לקרב את הגאולה. אין לשבת ולחכות למעשה האלוהי שיביא את המשיח.
תהליכים היסטוריים-פוליטיים, שהתרחשו בתקופתו, נתפרשו על ידו כאותות ומופתים משמים. כך למשל פירש את ההיתר, שנתן השולטן הטורקי, לרכוש קרקעות בארץ ישראל:
"… זה מופת חותך מה שהשולטן נתן רשיון לקנות נחלת אבותינו. אות נאמן הוא, כי מלפנים לא היה רשות ליהודי להקים לו שום שדה ובית על שמו בארץ הקודש, ועתה ה' קורא לנו, ונתן בלב המושל לאמור: בואו ורשו נחלת יעקב אביכם."
מתוך 'החבצלת', 1872 [שעד]
אחד היתרונות של השיבה לארץ ישראל, לדעתו, בכך שהיא מאפשרת לקיים את כל המצוות, ובעיקר את אלה מהן התלויות בישיבה בארץ ישראל.
"למען ציון לא אחשה, ולמען מצוות הארץ לא תשקוט רוחי. נכספה וגם כלתה נפשי לקיום המצוות החסרים לנו בחוץ לארץ. הלא כל איש, אשר אש האהבה אל יוצרו תוקד בקרבו, יאמר מי ייתן לי אבר כיונה, אעופה ואשכונה, ואקיים מצוות אלוהי. הלא רבות המצוות מרמ"ח מצוות עשה, החסרים לאיברי הנשמה ברוחניותה, כמעט רובם חסרים לנו בחוץ לארץ, וכן בארץ ישראל, החרבה והשוממה בעוונותינו הרבים. ואם עד הנה לא היה לאל ידינו לקיימם בשלמות בארץ הקודש, כי לא היה הרישיון לבנות. … לא כן עתה, הפראים פחד המושל עליהם, וזכינו הרישיון ממושל הישמעאלי לבנות בעזרת השם יתברך אחוזת אדמת קודש. מי לא יתרגש בלבו אל קיום המצווה הנתונה לנו מן המטיב לכל יתברך… הלא בכל לב ידרשום כל שומר מצווה, שאם לא בעצמו יוכל לקיימם, יזכה על ידי שלוחו שהוא כמותו, אם ישתתף אל המקנה וקניין. – על כן, בעיני ייפלא על דרי קודש ועל צדיקי רוזני אשכנז וצרפת וכל אחינו בני ישראל ודומיהן, איך לא ישימו לב, שבכל עת ובכל שעה עוברים על הרבה עשין התלויות בארץ, שכאשר יש שום אפשרות להשתדל אל הקיום, הרי הוא כאילו עובר עליהן בכל זמן."
מתוך 'המגיד', 1872 [שצג-שצד]