השוואת גישה חילונית לגישה מסורתית

גישה חילונית (עמ' 48)

גישה חילונית מיוצגת על ידי השופט חיים כהן (למדנו את דבריו בפסק הדין למקרה האח דניאל).

השופט חיים כהן נולד למשפחה אורתודוכסית בשנת 1911, בגרמניה. הוא קיבל חינוך דתי מסורתי ושאף להיות רב כמו שני סביו. בגיל שמונה עשרה עלה לארץ, לא מטעמים ציוניים אלא כיוון שהוריו לא רצו שיתחתן. בארץ למד בישיבת מרכז הרב ובה נתוודע לנושא הציונות. חיים כהן חזר לגרמניה כדי להתחתן ולאחר עליית היטלר לשלטון, עלה שוב לארץ ישראל.

בארץ, החליף את ערכיו הדתיים באלו הציוניים ועזב את חיי הדת. הוא כיהן כשופט בבית המשפט העליון, שר משפטים ופרקליט המדינה.

השופט חיים כהן מנסה להסביר מהי היהדות כאשר היא מנותקת מקיום מצוות והלכה. לדבריו, אנשים חילוניים מגדירים עצמם יהודים כיוון שהם מאמינים בערכים יהודיים שמתבססים על ערכי התנ"ך וחז"ל. ערכים אלו הם עיקרי היהדות.

השלם את הטבלה הבאה:

עיקרי היהדות לפי חיים כהן		ציטוט מהטקסט	המקור או הדמות שמהם חיים כהן למד זאת
ערכי מוסר חברתי	אהבת הבריות
	שיויון בין בני אדם
	כבוד האדם
	משפט צדק ומוסר
התייחסות בכבוד לכל הדעות

לפי דברים אלו של השופט חיים כהן אנו יכולים לענות על הקריטריונים שהצגנו בתחילת הפרק:

הקריטריון	השקפת עולם חילונית
מהו מקור הסמכות בעולם?	האדם. היהודי לא שונה משאר בני האדם.
מהי סמכות האדם?	האדם בוחר את ערכיו ואת דרך חייו.
אורח החיים המתבקש מדרך זו	חיים לפי ערכים יהודיים שמקורם ביהדות הקדומה.

חיים כהן משתמש בדברי חז"ל ובמצוות המוסריות המופיעות בתורה, כמו המקורות שלמדנו בהשקפת העולם הדתית.

ניתן להדגיש שחיים כהן משתמש בספרות התנ"ך ובספרות חז"ל לא כי הוא מאמין שיש להם תוקף אלהי אלא מכיוון שהם הספרים עליהם מבוססת התרבות היהודית. ספרים אלו הם נכס צאן ברזל בעולם היהודי והם המקור לכל התרבות שהתפתחה מימי כתיבתם.

כאן ניתן לדון בשאלה האם הספרים האלו ו'היהדות' שייכים רק לדתיים או שייכים לכל היהודים, גם לאלו שאינם מאמינים בקיומו של האל.

גישה מסורתית (עמ' 40)

גישה מסורתית מיוצגת על ידי דר' מאיר בוזגלו. ד"ר מאיר בוזגלו נולד במרוקו לאב מוסיקאי ופייטן ועלה לארץ בגיל 5 . בילדותו גר בקרית ים ולמד בבית ספר דתי. בתיכון למד בבית הספר הריאלי בחיפה. באוניברסיטה, למד לתואר ראשון ותואר שני במתמטיקה. את התואר השלישי שלו עשה בפילוסופיה של המתמטיקה. כיום משמש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ועוסק בפילוסופיה של המתמטיקה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה של היהדות.

ד"ר בוזגלו פעיל מאד מבחינה חברתית. היה בין מקימי עמותת קדמה, עמותה לחינוך שיויוני בעיירות הפיתוח, מפעיל תוכנית ללימוד מתמטיקה בשכונות ובעיירות הפיתוח, בין יוזמי חידוש מסורת הפיוט בישראל וכמו כן לקח חלק בכתיבת דו"ח דברת (לשינוי ושיפור החינוך בישראל).

העיסוק המרכזי שלו בתחום היהדות והישראליות קשור להגדרתו את היהודי המסורתי – זרם נוסף ועצמאי ביהדות העומד בפני עצמו כהגדרה חיובית ולא כהגדרה שלילית (מישהו שאינו דתי ואינו חילוני). בוזגלו בוחן את העמדה המסורתית לעומת העמדות הדתיות והחילוניות ומנסה לתאר את המפגש בין התפיסה של המסורתי שהוא בדרך כלל בן עדות המזרח עם העמדות האירופיות האשכנזיות של חלוקה דיכוטומית בין דת וחילון.

הפעלה/משימה בכתה

לפזר כרטיסיות עם מנהגים שונים ומצוות מוכרות ועיקריות. כל תלמיד בתורו מרים את הכרטיסיה ואומר לכולם:

• האם זה משהו שהוא עושה/מקיים?
• האם סבא וסבתא שלו עשו זאת?
• האם חשוב לו שנכדיו יעשו/יקפידו שלא לעשות?

דוגמאות לכרטיסיות: לצום ביום כיפור, לא לסוע בשבת, לא להדליק אור בשבת, לקום לסליחות בחודש אלול, לאכול חמץ בפסח, לאכול מצות בפסח, לראות טלויזיה בשבת, לצאת בשישי בערב, להניח תפילין, להתפלל בשבת בבית כנסת, ללמוד תורה פעם בשבוע, לאכול כשר, לקדש בשבת, לבקר את ההורים כל שבת.

אחרי שכל אחד עונה על השאלות מבקשים מהתלמידים לנמק או להסביר מדוע הם מרגישים כך:

• למה חשוב לך לעשות/לא לעשות את המנהג/מצווה?
• למה חשוב לך שילדיך ימשיכו את דרכך?
• האם העובדה שסבך וסבתך עשו/לא עשו את הדבר משפיעה על הרגשתך והחלטתך?

אפשרות אחרת לאותה משימה היא לחלק לכל תלמיד את אותן הכרטיסיות. כולם גדלו באותה משפחה שבה נוהגים לפי הכתוב בכרטיסיות. כל אחד צריך לקחת את הכרטיסיות שאיתן הוא ממשיך ואותן יעביר לילדיו וליצור את ה"סל" שלו. אח"כ התלמידים צריכים להסביר מדוע הרכיבו את ה"סל" שלהם כך.

שלב מתקדם של המשימה – לחלק צמדים של ערכים/מנהגים שמתנגשים ולבקש מהתלמיד להגיד כיצד היה נוהג.

• אתה לא נוסע בשבת אבל ההורים שלך מאד חולים ואתה לא רוצה להשאיר אותם לבד בשבת – מה תעשה?
• אתה הולך לבית כנסת בשישי בערב ולא מדליק אש וההורים שלך מבקשים שתבוא לאכול איתם את סעודת השבת – מה תעשה?
• את רואה חולצה עם מחשוף נדיב ומאד רוצה לקנות אותה את חושבת שהחולצה לא תתאים לאמירת תהילים שאת מקפידה לומר כל יום – האם תקני?

וכן דוגמאות נוספות של ערכים ומקרים שיכולים להתנגש או שלפחות לפי האורתודוכסיה או החילוניות אין שאלה לגביהן.

המטרה היא להראות שהמסורתי מכריע באופן אישי לפי מה שנראה בעיניו חשוב ואל לפי כללי התנהגות וקודים קבועים מראש.

נקודת המפתח בחשיבה המסורתית היא השילוב בין השינוי ובין הנאמנות. מצד אחד המסורתי נאמן לעולם של הוריו ומוריו. הוא מחוייב במידה זו או אחרת למסורת שקיבל בחינוכו. מצד שני הוא רשאי להחליט מה ייקח עמו הלאה, לחייו ומה ישנה או ישאיר מאחור. ההחלטה מה להעביר לילדיו היא אישית ולכן קשה לדבר על קריטריונים קבועים ונוקשים בשאלת המסורתיות. עבודתו של המסורתי היא עבודת פירוש ועידכון שכן הוא מתאים את הערכים שקיבל מהוריו לחיים החדשים והמתפתחים. המסורתי עומד בפני שאלות שהוריו לא הכירו, כיוון שהוא חי בעולם מתפתח טכנולוגית.

 

הקריטריון	השקפת עולם מסורתית
מהו מקור הסמכות בעולם?	האדם, המשפחה והקהילה. האדם מקבל את המסורת דרך משפחתו אך באפשרותו להחליט מה יקח על עצמו.
מהי סמכות האדם?	האדם בוחר את ערכיו ואת דרך חייו בהתאם למה שקיבל מהוריו. מצד אחד הוא נאמן להוריו ולמסורת ומצד שני יכול לבחור ולהתאים את המסורת לדרך חייו האישית.
אורח החיים המתבקש מדרך זו	חיים לפי המסורת שהועברה במשפחה תוך עבודת התאמה תמידית לאורח חיים האישי. מחייב חשיבה יום יומית והכרעה תמידית בין ערכים.