השכנים מתכוננים לימים הנוראים
כולנו מתכוננים לאירועים משמחים ועצובים - האם גם בלוח השנה יש תקופה של הכנה? אז מה התוכן שלה? כמה מילים על חודש אלול והמנהגים המיוחדים שלו.
כל אחד מאיתנו מתכונן לפני אירוע משמח או לפני שיחה קשה. למה אנחנו מתכוננים? למה לא ישר לגשת לאירוע ולעשות את מה שנדרש? מתי כולנו מתכוננים – לפני מבחן או לפני סיטואציה שבה אנחנו עומדים למבחן. אז אנחנו מתכוננים – לומדים יותר טוב, חושבים מה האפשרויות השונות שיהיו ובכלל מכינים את עצמנו.
לוח השנה
גם בלוח השנה היהודי יש לנו תקופה של הכנה. בתקופה זו אנחנו חושבים מה עשינו בשנה האחרונה, אנחנו מזכירים לעצמו שעוד מעט יחול חג חשוב ואחריו עוד כמה חגים. תקופה זו נמשכת חודש שלם – חודש אלול.
חודש זה הוא האחרון בחודשי השנה היהודית ואחריו מגיע תשרי ובו הימים הנוראים – ראש השנה, יום כיפור וסוכות. חודש זה מוגדר במסורת היהודית כחודש של הכנה לחגים שיבואו אחרי. חגים אלו מוכוונים לחשבון נפש ונסיון לחשוב על העבר ועל העתיד.
הכנה לראש השנה ויום כיפור
אז איך אנחנו מתכוננים לחגים? בחודש אלול יש כמה מנהגים שנוספו במהלך הדורות וכולם מכוונים לאותה המטרה – להכין את האדם לימים הנוראים. שירגיש הנוהג בהם הרגשה מיוחדת ויחשוב על מה שעשה בשנה האחרונה.
- סליחות – מראש חודש אלול ועד ליום כיפור נוהגים אנשי עדות המזרח לומר תפילות מיוחדות. הם אומרים אותן בשעות חריגות (לפנות בוקר) יום אחרי יום. תוכנן של הסליחות הוא בקשת סליחה מהאל על מעשים שנעשו במהלך השנה. לרוב ללא פירוט תוכנן של המעשים מה שמאפשר לכל מתפלל לשלב את התוכן שלו. אנשי עדות אשכנז מתחילים את אמירת הסליחות רק כשבוע לפני ראש השנה.
- תקיעת שופר – כולנו מכירים את תקיעת השופר בראש השנה וביום כיפור, אבל חשוב לדעת שבכל בוקר בחודש אלול בסוף תפילת השחרית תוקעים בשופר. כל אדם ששומע תקיעות אלו נזכר בחגים הקרבים ומתחיל לחשוב על מה יהיה בחגים אלו.
- 'לדוד ה' אורי וישעי' – בסיומן של תפילות שחרית ומנחה מוסיפים בחודש אלול מזמור מספר תהילים (פרק כז). פרק זה מדבר על האדם שעולה ויורד בחייו, לעיתים מצליח ולעיתים נכשל. הפרק אינו מצביע על תהליך של עליה לקראת החגים או חזרה בתשובה, אלא דווקא על גלגל שלעיתים האדם עולה בו ולעיתים הוא יורד – וכך האדם שאומר פרק זה יכול לחשוב על מה שהתרחש בשנה האחרונה ולתכנן את השנה החדשה.
אלול במדינת ישראל
הסתו הישראלי מתחבר לאלול היהודי וכך נוצר עירוב של שינוי במזג האויר בצד ההכנה לחודש החגים. לאנשים רבים מסמלת תקופה זו סיום החופש וחזרה לשגרת לימודים (ספטמבר) ועבודה מה שמבחין אותה מהקיץ החם.
גם בתרבות הישראלית אנחנו מוצאים הכנה לקראת הימים הנוראים. אברהם חלפי בשירו סתיו יהודי משלב את הישראליות ואת היהדות במשפט אחד: "סתיו יהודי בארץ אבותיי שולח בי רמזי אלול". כך גם רחל שפירא בשירה 'שיר תשרי' מתייחסת לחקלאות הישראלית ולצפיה לחגי תשרי: "השמים משתנים לעיני החקלאים. השכנים מתכוננים לימים הנוראים".
לאחרונה אנחנו עדים לתופעה חדשה – 'סיורי סליחות'. מבוגרים המתעניינים בתרבות ישראל מצטרפים לסיורים שבהם מתארחים בבתי כנסת של עדות המזרח ולוקחים חלק באמירת הסליחות. וכך חווים משהו מאוירת אלול ומההכנה לראש השנה ויום הכיפורים.