זכרון,שכחה והיסטוריה

זיכרון והיסטוריה רחוקים מלהיות מושגים זֵהים. הזיכרון נישָֹא תמיד על ידי אנשים חיים. הוא יוצר הֶמְשֵכִיוּת בין העבר להווה ואומר למעשה כי העָבָר לא באמת עָבַר. בעזרתו אנו מבינים שמה שאירע בעבר משפיע על מה שאנחנו כיום. לכן הוא מתפתח תמיד.

ההיסטוריה, לעומת זאת, היא שִחזור בעייתי ולא שלם של מה שכבר איננו. היא תמיד שלובה בביקורת של הזיכרון ולכן היא יוצרת ניתוק בין העבר להווה.

המעבר מן הזיכרון אל ההיסטוריה מכריח כל קבוצה להגדיר מחדש את זֵהוּתָה… בתקופה כמו שלנו, שבה לא ברור מה יש לתָעֵד ומה לא (מטבעות, מבנים, הקלטות, פרסומות, תמונות?), כל אחד משוכנע שעליו מוטלת המשימה לשַמֵר את תולדותיו. משום כך לא רק היסטוריונים אלא אנשים רבים יוצאים היום למסע חיפושים אחר המקורות שלהם וזהותם.

עיבוד ממאמרו של פְּיֵיר נורה "בין זיכרון להיסטוריה – על הבעיה של המקום", זמנים 45