טיפים לתכנון וניהול טקס
קרן אלימלך עם טיפים מעשיים למורה שנדרשת לתכנן ולהפיק טקס.
כולנו יודעים שמורה היא לא "רק" מורה – היא גם מעצבת פנים, שוטרת לעת מצוא, ומפיקת טקסים שצריכה לפתח כישורי מחזאות, בימוי, עיצוב תפאורה ועוד.
אני זוכרת עד היום את הטקס הראשון שהפקתי בבית הספר, טקס שבועות, ואת הגאווה שחשתי כשהתלמידים הקטנטנים שלי עלו לבמה. הייתי גאה בהצלחתם ובאומץ שלהם לעמוד מול כל בית הספר ומול הוריהם.
במהלך השנים שחלפו הפקתי בכל שנה טקס או שניים, ומטקס לטקס השתכללתי. הנה כמה עצות כיצד להצליח במשימה מורכבת זו:
הקדימי ככל האפשר לברר איזה טקס מוטל על שכבתך השנה
אין טעם להדחיק ולנסות להתעלם, לחשוב שאולי, אם לא אמרו לך, זה לא יקרה… זה יקרה! כל שכבה מעלה טקס אחד לפחות. ככל שתדעי על כך מוקדם יותר, כן תוכלי לתכנן את מהלך הטקס ואת השבועות שלפניו בצורה המיטבית.
בבית הספר שאני עובדת בו מתפרסמת בתחילת השנה רשימת הטקסים שיתקיימו במהלך השנה, בציון השכבה האחראית על כל טקס והמורים האחראים על ההפקה. בדרך כלל הסדר קבוע: שבועות – שכבת ב; יום ירושלים – שכבת ה; טקס יום הזיכרון – שכבת ז, וכו'.
דאגי לפַנות את השבועיים שלפני הטקס ממבחנים
בהמשך לסעיף הקודם: דאגי לפַנות את השבועיים שלפני הטקס ממבחנים, מטיולים ומכל אירוע מיוחד, אחרת גם את וגם התלמידים תילחצו.
ברר/י מראש מה אורכו של הטקס
יש הבדל בין תכנונו של טקס שאורכו 20 דקות לתכנון טקס שנמשך שיעור שלם.
אל תחששי לבקש עזרה
בשנה הראשונה אני והמורה של הכיתה המקבילה לא ביקשנו עזרה מאיש. חשבנו שאם זהו הטקס של השכבה שלנו, אנחנו המחנכות צריכות לעשות הכול. שתינו היינו מורות חדשות, כך שלא היה מי שיעדכן אותנו שזה בסדר להיעזר בבעלי תפקידים שונים בבית הספר. מקובל מאוד להיעזר במורה למוזיקה בבחירת השירים, במורה לדרמה, לספורט או למחול בכוראוגרפיה פשוטה, או במורה לאמנות בהקמת התפאורה. זה בסדר לבקש מהן עזרה, וזה גם תפקידן. הרי אפילו בימאֵי/ות תאטרון מומחים/ות נעזרים/ות במעצבי/ות תפאורה, בכוראוגרפים/ות וכדומה. בשנים שחלפו מאז, וכשביקשנו את עזרתן של המורות הרלוונטיות – כדי להגביר את הסיוע המנהלת אף שיחררה אותן משיעורים לפני הטקס.
אל תניחי לאיש להשתלט על הטקס שבאחריותך
מצד שני, אל תניחי לאיש להשתלט על הטקס שבאחריותך. האחריות על הטקס היא עלייך ועל המורות העובדות במקביל אלייך, ולא של המורה למוזיקה או המורה לאמנות. אם הטקס יהיה מעולה, אתן תזכו לתשבחות, אבל אם הוא לא יהיה מגובש ומעניין מספיק, התלונות יגיעו אליכן. היעזרו במורות המקצועיות בתחומן (אמנות, מוזיקה, מחול), הקשיבו לרעיונות (אף פעם לא כדאי להיות מקובע), אבל הפעילו שיקול דעת ואם רעיון מסוים לא נראה לכן, ותרו עליו. כוונו את המורות המקצועיות המסייעות לכן, וזכרו שאתן – מחנכות השכבה – מחליטות על הטקס.
אל תתחילי בחזרות מוקדם מדי, אבל גם לא מאוחר מדי
הזמן האידאלי הוא להתחיל כשבועיים-שלושה לפני הטקס. כך תלמידייך לא יפסידו זמן לימודים רב מדי, ולא תעבדו בלחץ.
אל תגזימי בחזרות
חזרות הנמשכות יום שלם מתישות את התלמידים. יתר על כן, חשוב שגם בימים של חזרות הילדים ילמדו. מדוע? הסיבות ברורות ואין צורך לפרטן. יתרה מזאת, עדיף שההורים לא ירגישו שילדיהם עושים חזרות ארוכות ואינם לומדים כלל…
בשלב הראשון הקדישי כשעה ביום ללימוד הטקסטים ולהקראתם בתוך הכיתה. בשלב הבא – כשבוע וחצי עד שבועיים לפני הטקס – צאי איתם מהכיתה כדי לעבוד על צעדי הריקוד, על ההעמדה וכדומה. בשבוע האחרון תוכלי להקדיש לחזרות שעתיים ביום.
השתדלי לשתף את כל התלמידים
הטקס הוא הזדמנות מצוינת להעצים את התלמידים והתלמידות שבולטים פחות בלימודים, ואת אלה הביישנים. חוויה של הצלחה בטקס יכולה להעניק ביטחון רב לתלמיד או לתלמידה כאלה. אפשר למצוא תפקיד לכל אחד ואחת, גם אם מדובר בתפקיד קטן, כמו "ברוכים הבאים לטקס שבועות של שכבת ב".
בימים חמים, קיימי חזרות רק באולם הספורט הממוזג או בכיתות
לפעמים אנחנו מתלהבות מהטקס ועושות חזרות ממושכות במגרש הכדורגל, למשל, ואיננו שמות לב שהילדים הקטנים מתייבשים… אפשר לבקש מהמורים או מהמורות לספורט שיפנו בשבילנו את אולם הספורט לשעה-שעתיים ביום.
אם אין לך בררה אלא לקיים את החזרה בחוץ, בקשי שיביאו כובעים ודאגי שייצאו לחזרות עם בקבוקי המים שלהם.
דאגי במידת האפשר לכך שהתלמידים יגיעו לטקס רגועים
תוכלי לערב את וועד הכיתה ולבקש שיכינו "צ'ופר" ולחלקו לתלמידים ביום החזרות האחרון לפני הטקס. קרטיבים (או משהו נחמד אחר), תמיד מעלים את המוראל…
ביום הטקס עצמו אַל תערכי חזרות בבוקר. במקום זה, תני לתלמידים להבין שאת סומכת עליהם: אמרי להם כמה הם מקסימים, ושאת יודעת שהם יצליחו ויהיו הכי טובים בעולם. אם תלחיצי אותם או תכעסי עליהם בדבר מה הקשור לטקס, תשיגי את המטרה ההפוכה. הטקס צריך להיות חוויה חיובית בעבורם. זכרי שהם מתרגשים הרבה יותר ממך, שהמעמד מלחיץ אותם מאוד.
תני להם להרגיש טוב עם עצמם בסיומו של הטקס
גם אם הם התבלבלו במהלך הטקס, גם אם מרוב התרגשות החזרה האחרונה הייתה מוצלחת הרבה יותר מהטקס בפועל, אמרי להם בסיומו שהם היו מעולים!!!
אין טעם לדבר על הפגמים שהיו. אחרי הטקס תני להם שעה מנוחה, משהו רגוע וכיפי בכיתה כדי להוריד את רמות המתח והחרדה שלהם.
והכי חשוב:
קחי את הפרויקט בפרופורציות. זכרי לאורך כל התהליך שהם ילדים קטנים, ואיש איננו מצפה לרמת הופעה של "הבימה"; נסי לא להילחץ, ובטח לא להלחיץ את התלמידים; היעזרי בצוות שסביבך, העבירי לתלמידים מסר שזוהי חוויה מיוחדת ונעימה, שזוהי זכות שנפלה בחיק השכבה לערוך טקס כזה מול כל בית הספר. תני להם להרגיש מיוחדים, מוכשרים ומוצלחים.
בהצלחה!