ללא כחל ושרק

תלמוד במסכת כתובת דף יז מביא את דבריו של רב דימי:

כי אתא רב דימי אמר:
הכי משרו קמי כלתא במערבא (כך שרים לפני הכלה במערב [=בארץ ישראל]):
"לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן".

רש"י מפרש כך את הביטוי:
לא כחל – אינה צריכה כחל.

ולא שרק – צבע המאדים את הפנים.

פרכוס – קליעת שער. זו לא כחלה ולא שרקה ולא פרכסה והרי היא יעלת חן.

במילים אחרות: יופייה הטבעי של הכלה ניכר כל כך עד שאין צורך בכל תוספת של איפור.
הביטוי "ללא כחל ושרק" משמש גם בלשון ימינו. ראו את הדוגמאות שלפניכם.

כיצד מתפרש הביטוי בימינו?
האם הוא זהה למשמעותו במקור במסכת כתובות?
האם גם בשימוש בביטוי בימינו הכוונה היא שהיופי הטבעי, או לחילופין האמת ללא תוספת, יפה יותר במערומיה וללא תוספות?
מופעים של הביטוי "ללא כחל ושרק":
1. "התחלתי להבין ולהפנים בהדרגה שאחי חולה נפשית, שוחחנו רבות על כך ללא רתיעה, הדברים עלו על השולחן בצורה ישירה ונוקבת ללא כחל ושרק".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4243299,00.html

2. "חוג היסטוריה "ללא כחל ושרק" באילניה".

http://www.shiran.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=356588

3. "מסקנה חשובה נוספת שצריך לומר אותה ללא כחל ושרק היא שגם אם נגיע לחזון אחרית הימים וישראל תצטייד (בעזרת הסיוע האמריקאי) ב-13 סוללות של כיפת ברזל, כפי שסבורים מומחים וועדת משנה של הכנסת שדנה בנושא, הרי ההגנה שהן יספקו תהיה גם היא מוגבלת בלבד".

http://news.walla.co.il/?w=/2971/2544683