מדוע מגילות קומראן לא נכנסו לתנ"ך?

כשקוראים ספר גאוני, צופים בסרט קלאסי, או מאזינים למוסיקה שמימית אופפת אותנו תחושה רומנטית כאילו היצירות הללו נחצבו מעצמן, מאיזה מקור רוחני גבוה יותר. אבל האמת היא שגם יצירות מיתיות לא נוצרו יש מאין, תמיד יש מישהו שחותך פריימים, מסנן רעשי רקע, או עורך החוצה תכנים שאינם תואמים את התפיסה ההגמונית. הנה, קחו לדוגמא את ספר הספרים- התנ"ך.

בהרצאה מרתקת ומרחיבת דעת, סוקרת רחל אליאור את הסיבות שגרמו לעורכי התנ"ך להתעלם באופן גורף מספרייה עצומה של יצירות קודש בעלות היקף ותוכן קריטייים להבנת החוויה הדתית. ואני כמובן מתכוון למגילות קומראן שידועות גם בשמן המגילות הגנוזות, או מגילות ים המלח, וזאת על שם מקום הימצאן לפני 61 שנה במערות בסביבת ים המוות.

במסגרת ההרצאה מנסה אליאור לענות על השאלה המטרידה- מדוע מגילות קומראן, קורפוס אדיר של כתבים דתיים, נשכח, נמחק והתאייד מהזכרון היהודי העממי?

ההרצאה היא טעימה קטנה מגוף ידע מרתק ומסעיר את הדמיון זה. בין השאר תחשפו, או שמא "תזכרו", לדמותו המופלאה של חנוך בן ירדי, החכם שעלה לשמיים, ספג ידע מיסטי מהמלאכים ושב ארצה במטרה ללמדו את בני האדם. בנוסף תשמעו גם על ספר היובלים, שמהווה גרסא אחרת לספר "בראשית" עם נוסחים מעט שונים מאלו שיש בבראשית והמפורסמים שבהם סיפור המבול וסיפור עקדת יצחק, ועוד ועוד חידושים מרתקים ומסקרנים.

אחרי שנחשפים לעושרם הדתי והספרותי של מגילות קומראן, קשה שלא לתמוה- מי אחראי לכך שהם לא זכו לתפוס את מקומם ההולם בארון הספרים היהודי?

מוזמנים לצפות…