מועדון הספורט "בני לאונרד"

הוא היה מתאגרף עם חיבה מיוחדת למוצרי שיער מייצבים. ולא, הכוונה כאן לא ליאיר לפיד, אלא לגדול המתאגרפים היהודיים, בני לאונרד. האלוף האגדי יליד הגטו היהודי של מנהטן היה מתואר כמי ששיערה מראשו לא זזה במהלך הקרבות. העיתון הארץ-ישראלי באנגלית "פלסטיין פוסט" דיווח כי אפקט זה הושג בעיקר בזכות השימוש הנדיב בג'יל לשיער בעל נוסחה ייחודית שנרקח במיוחד עבור לאונרד.

תהילתו של לאונרד כספורטאי יהודי מחונן הייתה כה רבה, שהיה זה אך טבעי שמועדון האגרוף הראשון שהוקם בארץ יישא את שמו. מועדון "בני לאונרד" נוסד ב-1929 על ידי אמיל אבינרי, אריה כץ ואהרון אלקינד והתקיים גם בשנים הראשונות לאחר קום המדינה. בשנות הקיום הראשונות של המועדון חניכיו התחרו בעיקר עם קבוצות האגרוף של היחידות השונות בצבא הבריטי שהיו מוצבות בארץ. אך במהרה גם מועדוני ספורט גדולים יותר, כמו מכבי והפועל, פתחו קבוצות אגרוף משלהם.

הפופולאריות של האגרוף בארץ הייתה כה רבה שלא פחות משלושת אלפים צופים פקדו את קרבות הגמר של אליפות האגרוף ב-1933. לפי הדיווח של "פלסטיין פוסט" הקרב הסוער ביותר התנהל בין המתאגרפים וייסבלט וברנסוייג מהמועדונים "בני לאונרד" – תל-אביב ו"מכבי" חיפה. הכתב דיווח בהתלהבות כיצד הותז הדם מפיו, אפו ועינו של וייסבלט שהפסיד את התואר לברנסוייג ממועדון ה"מכבי", המועדון שהוכתר כמנצח האליפות. באליפות 1939 השתתפו כבר ארבעה מועדונים – "הפועל", "מכבי", "עתיד" ו"בני לאונרד".

מייסד המועדון "בני לאונרד", אמיל אבינרי, היה לחלוץ האגרוף בארץ ורכש מוניטין של מאמן האגרוף המוכשר והמנוסה ביותר. לאורך שנות ה-30 עבד אבינרי הן כמאמן והן כמציל ובחוף ימה של תל-אביב, עד שב-1937 נתמנה לתפקיד הרשמי של "מאמן ראשי בבוקס" בצבא הבריטי בפלשתינה.