משנה סנהדרין פרק ד משניות א, ג-ד

משנה א

אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה, שנאמר (ויקרא כד) משפט אחד יהיה לכם.

מה בין דיני ממונות לדיני נפשות .

דיני ממונות בשלשה, ודיני נפשות בעשרים ושלשה.

דיני ממונות פותחין בין לזכות בין לחובה, ודיני נפשות פותחין לזכות ואין פותחין לחובה.

דיני ממונות מטין על פי אחד בין לזכות בין לחובה, ודיני נפשות מטין על פי אחד לזכות ועל פי שנים לחובה .

דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה, דיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה .

דיני ממונות הכל מלמדין זכות וחובה, ודיני נפשות הכל מלמדין זכות ואין הכל מלמדין חובה.

דיני ממונות המלמד חובה מלמד זכות והמלמד זכות מלמד חובה, דיני נפשות המלמד חובה מלמד זכות, אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה .

דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה , דיני נפשות דנין ביום וגומרין ביום.

דיני ממונות גומרין בו ביום בין לזכות בין לחובה, דיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וביום שלאחריו לחובה, לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב.

משנה ג

סנהדרין היתה כחצי גרן עגלה, כדי שיהו רואין זה את זה.

ושני סופרי הדינין עומדין לפניהם, אחד מימין ואחד משמאל וכותבין דברי המזכין ודברי המחיבין .

רבי יהודה אומר, שלשה, אחד כותב דברי המזכין ואחד כותב דברי המחיבין והשלישי כותב דברי המזכין ודברי המחיבין.

משנה ד

ושלש שורות של תלמידי חכמים יושבין לפניהם , כל אחד ואחד מכיר את מקומו.

היו צריכין לסמוך, סומכין מן הראשונה.

אחד מן השניה בא לו לראשונה ואחד מן השלישית בא לו לשניה, ובוררין להן עוד אחד מן הקהל ומושיבין אותו בשלישית.

ולא היה יושב במקומו של ראשון, אלא יושב במקום הראוי לו.