קינות – הדרך להתרגש?

באירועי זכרון רבים אנו מכירים את הקראת הקטעים המעציבים או השמעת השירים העצובים, שגורמים לכולנו להצטרף לזכרון הכואב של האנשים שהאירוע מסעיר את רגשותיהם. מה עושים כאשר מדובר על טקס שכבר מצויין אלפי שנים? איך בטקס כזה מעוררים את הכאב, הצער האבלות?

לשם כך פותחו כבר לפני אלפי שנים, בעם ישראל ובעמים אחרים, שירי אבל המכונים קינות.

מבוא

שירי אֵבֶל על מותו של אדם או על פורענות לאומית. במקרא יש קינות יחיד וקינות ציבור. קינת יחיד עוסקת במותו של אדם, מתארת את המת ומהללת את תכונותיו. קינות ציבור נוגעות לאסון לאומי שהביא ה' על עמו וכוללות לעתים פירוט של החטאים שבגינם נענש העם.

בימי הביניים כתבו פייטנים ומשוררים יהודים קינות רבות. את אחת הקינות הידועות – "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך" – שגם הולחנה בימינו, כתב ר' יהודה הלוי.

לפי המסורת, תשעה באב הוא יום האבל על החורבן הלאומי, ובו נוהגים לקרוא קינות בבתי הכנסת. קינות אלו קשורות לאסונות שונים שקרו לעם ישראל מאז חורבן בית המקדש הראשון ועד לשואה. תפילות וקינות לזכר היהודים שנרצחו בשואה נכתבו בארץ ובחוץ לארץ בידי רבנים, שביקשו להעניק לזיכרון השואה תוכן דתי שינציח את תודעת היגון והאבל. 

לכל קהילה ועדה הקינות שלה והמנגינות של הקינות שונות ומיוחדות לכל קהילה וקהילה.

ר' דוד אדרי ואנסמבל הפייטנים של המרכז לפיוט ושירה באשדוד – בליל זה יבכיון

במקומות רבים ניתן לראות אנשים בוכים בעת שמיעת הקינות – בכי שיש בו אבל על המקדש, ירושלים ויותר מזה גולה של 2000 שנה.

קינות (חדשות) לא בבית הכנסת

בשנים האחרונות יש אירועי מפגש ושיח לכבוד ט' באב. באירועים אלו מבוצעות הקינות בידי זמרים ידועים שהופכים קינות עתיקות אלו לנוגעים ולמרגשים.

בסרט הבא – רונה קינן מבצעת קינה שנכתבה באירופה בתקופת ימי הביינים.