שאלות : הגות העת החדשה

דקארט

1. א. דקארט נקט ספקנות כמתודה. הסבירו והדגימו טענה זו מתוך דבריו. בתשובתכם התייחסו לתפקיד החלומות ולרעיון "השד המתעתע" בטיעון של דקארט.
   ב. הסבירו את מסקנתו המפורסמת של דקארט: "אני חושב , משמע – אני קיים", וכיצד הוא הגיע אליה. מה משתמע ממנה לגבי מהות האני?
   ג. כיצד מוכיח דקארט את קיומו של אלוהים לאחר שהוכיח את קיומה של התודעה האנושית?
2. " אל כבוד הנשיא והחכמים של המחלקה הקדושה לתיאולוגיה… תמיד חשבתי ששתי השאלות בדבר אלוהים והנפש הן העיקריות מבין השאלות שצריך לבאר אותן על ידי הראיות של הפילוסופיה יותר מאשר על ידי הראיות של התיאולוגיה…" (רנה דקארט, הגיונות על הפילוסופיה הראשונית)
   א. הגותו של דקארט משקפת את המהפכה המחשבתית שחלה במעבר מימי הביניים לעת החדשה. הביאו שלוש דוגמות להבדלים בין התפיסות המחשבתיות בימי הביניים לאלו של העת החדשה, והראו כיצד שיטתו של דקארט מדגימה הבדלים אלו.
   ב. תארו את התהליך המחשבתי שבאמצעותו הגיע דקארט למסקנתו המפורסמת "אני חושב, משמע – אני קיים". מהי ההשלכה של מסקנתו זו על הבנת המציאות?
   ג. שפינוזה ראה את עצמו כמי שעתיד לסיים את התהליך שהחל בו דקארט. מדוע שפינוזה ראה את עצמו כממשיך דרכו של דקארט ? הציגו נקודת דמיון אחת ונקודת שוני אחת בין הגותם של השניים.

ברוך שפינוזה

1. "בשם הנהגת אלוהים אני מבין [את] סדר הטבע הקבוע והבלתי משתנה או השתלשלות הדברים הטבעיים.."
   א. הסבירו מהי תפיסתו של שפינוזה לגבי מושג האל. התייחסו בתשובתכם למושגים "עצם", "תואר המחשבה", "תואר ההתפשטות".
   ב. מהי השקפתו של שפינוזה לגבי הניסים המוזכרים במקרא? הביאו כדוגמה את פירושו של שפינוזה לאירוע המתואר בפסוק "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" (יהושע י', 12).
2. א. מה תמה, שלא נותר דבר מן הדת העתיקה חוץ לטקסים [ונראה כי בעזרתם ההמון יותר משהוא מתפלל לאלוהים הוא מחניף לו], והאמונה שוב אינה אלא פתיות ודעות קדומות. (ברוך שפינוזה, מאמר תיאולוגי מדיני )
   הציגו והסבירו את ביקורתו של שפינוזה כלפי הדת ומוסדותיה?
   ב. במין חזות מפליאה שכנעו את עצמן הבריות כי הנביאים ידעו כל מה שהשכל האנושי עשוי להשיג. (ברוך שפינוזה, מאמר תיאולוגי מדיני )
   הציגו והסבירו את ביקורתו של שפינוזה לגבי הנביאים. כנגד איזו תפיסה הוא יוצא? בססו תשובתכם באחת מן הדוגמות ששפינוזה מביא בדבריו.

ברוך שפינוזה – רבי נחמן מברסלב

מששקלתי בליבי, כי לא זו בלבד שמזלזלים באור הטבעי, אלא שרבים אף מנדים אותו בתור מקור של פריקת עול שמיים, כי פתיות נחשבת כאמונה, ומשראיתי את המחלוקות בין הפילוסופים בכנסיה ובמדינה הנטושות בסערת נפש עצומה ומעוררות איבות עזות ופילוגים … מששקלתי וראיתי כל אלה החלטתי החלטה נמרצת לבחון מחדש את כתבי הקודש בלא משוא פנים ובדעה חופשית, לא לחייב לגביהם ולא לקבל כהלכתם שום דבר שלא אלמד אותו בהירות גמורה מתוכם גופא. (ברוך שפינוזה, הקדמה למאמר תיאולוגי מדיני )

1. מדוע הגיע שפינוזה לכלל החלטה לבחון מחדש את כתבי הקודש? מהן הנחות היסוד שהינחו את שפינוזה בקריאת כתבי הקודש?
2. בסיפורו "מעשה בחכם ותם" מתייחס רבי נחמן מברסלב לנושא החשיבה הרציונלית.
   על פי דמות החכם בסיפור, מהן לדעת רבי נחמן, הסכנות הקיימות בחשיבה רציונלית? במה שונה גישתו של רבי נחמן מגישתו של שפינוזה לגבי השכל?

משה מנדלסון – ירושלים

1. א. מנדלסון ציין שבמעמד הר סיני לא נאמר: "אנוכי ה' אלוהיך, העצם מחוייב המציאות, אשר הוא עצמו סיבת מציאותו, הכל יכול ויודע כל….", אלא "אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים…" . מהו ההבדל בין שתי האמירות ומה הוא מבטא לדעת מנדלסון?
   ב. מנדלסון הניח שהאמיתות הנצחיות של הדת הטבעית נודעו ונרכשו עוד לפני מעמד הר סיני. מדוע? למה יועדה, אם כך, ההתגלות האלוהית במעמד הר סיני?
   ג. הסבירו כיצד למד מנדלסון מפסוקי התורה כי "אותות ומופתים אין בהם,לפי מושגי היהדות, כדי להוכיח או לסתור אמיתות נצחיות שבתבונה".

פרידריך ניטשה

1. האיש המטורף קפץ לתוך קהלם ונקבם במבטיו "לאן פנה האלוהים?" כה אמר "אנוכי אגידנו! אנחנו הרגנוהו! אתם ואני! כולנו רוצחיו!אך איככה בצענו את הדבר הזה?" (ניטשה, המדע העליז).
   א. הסבירו את הכרזתו של "האיש המטורף" על מות האלוהים מתוך ספרו של ניטשה "המדע העליז". הסבירו אחד מן המרכיבים בדרך שבה בחר ניטשה להעביר את המסר שלו.
   ב. הסבירו את "משל הלוליין" תוך התייחסות לרעיון האבולוציה, מושג ה"על-אדם", ומושג "האדם האחרון". מהו המסר לאדם בן זמנו שניטשה מנסה להעביר באמצעות משל זה?
   ג. הסבירו את הפרדוקס בהכרזתו של "האיש המטורף" על "מות האלוהים", ואת הביקורת הכפולה שניטשה מעביר באמצעותו, הן כלפי הדת והן כלפי האתיאיזם.

זרמים ביהדות

1. כל יסוד שההיסטוריה הוסיפה ליהדות – נמשכת עמו זכות הדרישה שיכירו בו לפי שיעור תקפותו היחסית. הווי אומר – בתורת התגלות התודעה הדתית של קהילת המאמינים, בזמן מוגדר, ראוי כל יסוד שנהיה מכבדים אותו. ובמידה ונתגלה שהוא בר חיות בזמננו – ואין הבדל אם ישן הוא מאד או חדש יחסית – ראוי שנדרש להכיר בו כגורם מלכד של השקפתנו הדתית. אבל אם אין היסוד האמור עומד במבחן הזה, רשאים אנו לייחס את חשיבותו לשלב קודם של ההיסטוריה היהודית – שלב שכבר נשלם ועבר, וכך שוב אין בו תוקף להווה או לעתיד. ( אברהם גייגר)
   א. (1) לדעת גייגר, מהן אמות המידה שלפיהן יש לקבוע את תקפותו של כל יסוד ביהדות ומדוע? התייחסו גם לאמות מידה שאינן מפורשות בקטע שלפניכם.
   (2) הציגו שתי מצוות המדגימות את השקפתו של גייגר.
   ב. במה שונה גישתו של גייגר מגישתו של החת"ם סופר כפי שזו מגולמת בפרשנותו לביטוי ההלכתי "החדש אסור מן התורה". פרטו והדגימו.
   ג. הן הזרם האורתודוכסי והן הזרם הרפורמי הגיבו מתוך המציאות ההיסטורית של זמנם. הציגו את הרקע ההיסטורי לצמיחת הזרמים ביהדות, על מאפייניו המרכזיים, ופרטו כיצד הגיב כל זרם למציאות זו?
2. א. לדעת אברהם גייגר, מהו העיקרון הקובע את תקפותה של מצווה כלשהי בעידן המודרני? הסבירו עיקרון זה, והצביעו על יתרון אחד ועל חיסרון אחד בגישתו.
   ב. הציגו את "משל הקנים" ונמשלו המשמש את הרב זכריה פרנקל בטענותיו כנגד התנועה הרפורמית.
   ד. כיצד דרכה של התנועה הקונסרבטיבית מתגברת על ביקורת זו כלפי הרפורמה.
3. א. מהם הנימוקים שהביאו מייסדי התנועה הרפורמית בבואם להכניס תיקונים ושינויים בדת היהודית? מהן אמות המידה שהגדירו מייסדי התנועה, כדי לקבוע אם הלכה כלשהי היא בעלת תוקף ?
   ב. כיצד מבטאת הכותרת "מסורת ושינוי" (מאמרו של הרב ווקסמן) את עמדתה של התנועה הקונסרבטיבית ביחס לסמכות ההלכה? בתשובתכם התייחסו להבדלים שבין עמדה זו ובין עמדתה של תנועת הרפורמה מצד אחד, ולהבדלים שבין עמדה זו לבין עמדתה של האורתודוכסיה, מצד שני.
   ג. מהו האיום שראתה האורתודוכסיה בהשכלה בכלל, וברפורמה בפרט, וכיצד באים הדברים לידי ביטוי בצוואתו של החת"ם סופר?

החילוניות והלאומיות כתגובה למשבר האמונה

משה לייב לילינבלום

1. מהם עיקרי ביקורתו של לילינבלום על החינוך שקיבל בילדותו. אילו נזקים, לדבריו, הסב לו חינוך זה במשך חייו?
2. לילינבלום טען כי יש "לבער אחרי ההבלים בדתנו". מהם, לדעתו, אותם "הבלים", ולמה הם גורמים? הביאו דוגמה אחת מדבריו. מהי הדרך הנראית לו כפיתרון לבעיה זו?

אחד העם

"מפני מה אנו נשארים יהודים, מפני מה?" (אחד העם, מתוך שלוש מדרגות )

1. מהן הנסיבות שהביאו להתעוררות השאלה, בזמנו של אחד-העם, וכיצד הוא משיב על שאלה זו?
2. מהו העיקרון העומד במרכז תפיסת היהדות של אחד-העם, ומהו מעמדו של הרגש בשיטתו?

ברדיצ'בסקי ואחד העם

במאמרו שינוי ערכין כתב ברדיצ'בסקי:

עם עתיק אנו בני ישראל, עמוס ירושות רבות, מחשבות, רגשות וערכים המסורים לנו מאז, ואין בידינו לחיות בעצם תומתנו, בעצם הווייתנו … עד שאלה מבני עמנו הרוצים להכיר את עצמם אובדי עצות המה, כי אינם יכולים למצוא את ה'אני' שלהם … היינו לעבדים ברוח … נדחו היהודים מפני היהדות … העבר דחה את ההווה … עלינו לחדול מלהיות בעלי יהדות מופשטת, עלינו להיות יהודים עצמיים, עם חי וקיים…

במאמר הנושא אותו שם הגיב אחד-העם למאמרו של ברדיצ'בסקי:

סופרינו מצאו אצל אחרים תורה כללית חדשה, והם רוצים לחדש דוגמתה תורה פרטית, יהודית. בדבר הזה אין כל רע. הרבה עשו זאת גם לפניהם, מן התקופה האלכסנדרונית ועד זמננו, ועלתה להם להעשיר את היהדות במושגים חדשים ובמחשבות פוריות.

1. לאיזה 'שינוי ערכין' בחיי האומה קרא ברדיצ'בסקי, ומדוע, לדעתו, שינוי זה נחוץ לתחיית האומה בארצה?
2. לאיזה 'שינוי ערכין' קרא אחד-העם. פרטו מהי הביקורת העולה מדבריו על תפיסתו של בדיצ'בסקי?

א"ד גורדון

1. גורדון טען שהניתוק מהטבע הביא להשלכות קשות על העם היהודי. הציגו והסבירו שני ליקויים הנובעים מניתוק זה.
2. דונו במשמעותה של ה"כפירה", ובהבחנות שמציע גורדון בין סוגי כפירה שונים. מתי כפירה אינה בהכרח מסוכנת?

הרב קוק

" דורנו הוא דור נפלא … הוא כולו חייב גם כולו זכאי…" (הרב קוק, מתוך הדור)

הסבירו את יחסו של הרב קוק לציונות החילונית. בדבריכם התייחסו לגישתו הדיאלקטית ולתכליתה.

דוד שמעוני והרב קוק

( ציטוט של חלק מהשיר "אל תשמע בני…")

1. מהי הביקורת של שמעוני כלפי הדור הבוגר,ומהו התפקיד שהוא מייעד לדור הצעיר?
2. "דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון … הוא מורכב מהפכים רבים, חושך ואור משמשים בו בערבוביה…" (הרב קוק, מאמר הדור )
3. הסבירו בהרחבה מהו ההבדל העקרוני בין שמעוני ובין הרב קוק ביחס לבני דורם.

דוד שמעוני – ר' נחמן מברסלב

1. תארו שני מוקדי מתח העולים בסיפורו של ר' נחמן "מעשה ברב ובבן יחיד". כיצד הם באים לידי ביטוי בסיפור?
2. השוו את עמדתו של דוד שמעוני ביחס למתח הבין דורי, כפי שמשתקפת בשירו "אל תשמע בני",לעמדתו של ר' נחמן, כפי שעולה מהסיפור. פרטו והסבירו את הדרך הספרותית שבה מבטא שמעוני את עמדתו (התייחסו למקור המקראי שהוא דורש.)

אליעזר שבייד – "בדידותו של האדם המודרני"

1. הסבירו את התהליך הנפשי שמביא את היהודי המודרני למצב של בדידות, לדעת א' שבייד. מהי "בדידות" זו?
2. שבייד מתאר את אחד ממצבי הבדידות בהקשר של היחס אל המורשת. הסבירו מהן, לדעתו, הסיבות למצב בדידות זה וכיצד מתבטאת בדידות זו .­­­­­­­­­­­­­­­­

אליעזר שבייד – ישעיהו לייבוביץ

שבייד מגדיר שלושה אופנים שונים לחוות את היהדות כיום:

• יהדות כחווית גורל
• יהדות כחוויה של קיום מצוות
• יהדות כחוויה תרבותית

1. במה שונה חווית היהדות כתרבות משני אופני החוויה האחרים? הסבירו את טענתו של שבייד כי המניע החיובי מאחורי התפתחותה של היהדות כתרבות הוא השאיפה לאותנטיות.
2. אף ערכי האמונה שביהדות…אינם מתבטאים אלא בצורה מסויימת: במערך של ההלכה. מי שמעלה על דעתו שניתן לקיים את התוכן ולשנות את ההלכה הזאת בהתאם לצרכי האדם – אינו אלא טועה. ( ישעיהו לייבוביץ, מתוך המאמר: מצוות מעשיות)
   במה שונה טענתו של לייבוביץ מטענתו של שבייד לגבי מהותה של היהדות? הסבירו את דעתו של לייבוביץ והביאו ממאמרו דוגמה היסטורית אחת המדגימה את תפיסתו.