שיבה

רב שעזב את אשתו ואת בנו הפעוט כדי ללמוד בבית-מדרש מרוחק, חוזר הביתה אחרי 12 שנה, ומוצא שבנו תפס את מקומו כ"גבר בבית".

כמו בסיפורי אודיסאוס ואדיפוס, לפנינו סיפור על התחרות בין אב לבנו, ועל קשיי השיבה הביתה בתום המסע.

בתכנית אכן השווינו בין סיפור-השיבה התלמודי לבין סיפורי המסע והשיבה היווניים, כדי לעמוד לא רק על קווי-הדמיון אלא גם על השוני בין טראגדיית-הגורל היוונית לבין טראגדיית-הבחירה היהודית.

מקור נלמד: תלמוד בבלי מסכת כתובות סב ע"ב.
משתתפים:  בלהה בן אליהו, איתן פוקס.

המקור הנלמד:

 רבי חמא בר ביסא

אזיל יתיב תרי סרי שני בבי מדרשא.
כי אתא אמר לא איעביד כדעביד בן חכינאי.
עייל יתיב במדרשא
שלח לביתיה.
אתא ר' אושעיא בריה יתיב קמיה.
הוה קא משאיל ליה שמעתא.
חזא דקא מתחדדי שמעתיה.
חלש דעתיה
אמר אי הואי הכא הוה לי זרע כי האי.
על לביתיה.
על בריה קם קמיה.
הוא סבר למשאליה שמעתתא קא בעי.
אמרה ליה דביתהו מי איכא אבא דקאים מקמי ברא?

תרגום:
רבי חמא בר ביסא

הלך ישב שתים עשרה שנים בבית המדרש.

כשהתכוון לחזור אמר:

לא אעשה כמו שעשה בן חכינאי.

נכנס, ישב בבית המדרש.

שלח לביתו.

בא ר' אושעיא בנו,

ישב לפניו.

היה שואל אותו דברי הלכה.

ראה שמחודדות שמועותיו,

חלשה דעתו.

אמר: אם הייתי כאן,

היה לי בן כזה.

בא לביתו.

בא בנו, קם מלפניו.

הוא סבר – לשאלו הלכה הוא בא.

אמרה לו אשתו:

האם יש אב שקם מלפני בנו?