תפילת הנשים בשלוש הדתות

ביהדות

החובות הדתיות המרכזיות שההלכה מטילה על האישה היהודייה הן ניהול משק הבית וטיפול בצורכי בעלה וילדיה. לדעת הוגים רבים, זו הסיבה לכך שהלכה היהודית פטרה את הנשים הן מן החובה להתפלל שלוש פעמים ביום והן מן הנוסח שמחייב את הגברים. למרות זאת קבעו פוסקי הלכה רבים שהנשים חייבות להתפלל לפחות פעם ביום. אין הסכמה בין פוסקים אלה ביחס לתוכן התפילה: כמה מהם קבעו כי עליהן לומר את הנוסח המחייב את הגברים, ואחרים קבעו שנשים רשאיות לומר תפילה אישית קצרה.

למרות הפטור מחובת התפילה נהגו נשים רבות בחברה היהודית המסורתית להצטרף לתפילה בבית הכנסת, לרוב בשבתות ובחגים. נשים שומרות מצווֹת נוהגות כך גם כיום. בבית הכנסת נבנה אזור תפילה מיוחד לנשים, בשל האיסור על בני שני המינים להתפלל בצוותא.

בחברה היהודית המסורתית חוּבּרוּ על ידי נשים ועבור נשים תפילות מיוחדות, שנועדו להיאמר ביחידוּת. חלקן עוסקות בנושאים המופיעים גם בתפילות הקבועות שהגברים חייבים בהן, וחלקן מתמקדות במאפיינים היִיחוּדיים לחיי הנשים. בין התפילות – בקשות להצלחת הנישואין, להיריון תקין וללידת ילד בריא, לרפואת ילד חולה ועוד. תפילות אלה נשמרו בכתבי יד, ולעתים הודפסו קבצים שלהן. לפניכם קטע מתפילה שבה האישה מבקשת מהאל כמה בקשות עבור עצמה, עבור משפחתה ועבור עם ישראל כולו:

מוֹדֵית אֲנִי לְפָנֶיךָ אֱלֹקַי עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי וְעִם כָּל בְּריּוֹתֶיךָ וּבְרוּכִים מַלְאָכֶיךָ שֶׁעוֹשִׂים רצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם תְּבָרכֵנוּ וְתִפְקְדֶנּוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וּתְזַכֶּה אוֹתִי וְאֶת זַרעִי לִמְצֹא חֵן וְחֶסֶד בְּעֵינֵי כָּל רוֹאַי וְתַעֲבִיר עֲווֹנִי וְתִמְחַל פְּשָׁעַי וְחַטֹּאתַי וּתְזַכֵּנִי לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת מִתּוֹךְ רב שִׂמְחָה וּמִתּוֹךְ עֹשֶׁר וְכָבוֹד וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲווֹנוֹת וְתַעֲבִיר מִמֶּנִּי וּמִכָּל עַמְּךָ יִשְׂראֵל כָּל מִינֵי חֳלָאִים רעִים וְכָל מִינֵי מַדְוֶה וְכָל מִינֵי דַּלּוּת וַעֲנִיּוּת וְתַנְחִילֵנִי יֵצֶר טוֹב וְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וְרב עֹשֶׁר וְכָבוֹד לְעָבְדְךָ בְּיִראָה וּבְאַהֲבָה.
[…]" (עליזה לביא, תפילת נשים, 2005 עמ ' 24)

בנצרות

הנצרות מחייבת נשים וגברים באותן חובות תפילה.

לפיכך, הגבר והאישה הנוצרים רשאים להשתתף יחד בתפילה היומית בציבור, וגבר ואישה השייכים למסדרי נזירים חייבים להתפלל על פי תקנון המסדר. בנצרות אין הפרדה בבתי התפילה בין נשים לגברים, ובני שני המינים יושבים בכנסייה בצוותא.

באסלאם

הנשים המוסלמיות מצוּוֹת לקיים את מצוַות התפילה, כמו הגברים,אך האִסלאם אוסר על תפילה מעורבת של בני שני המינים. לכן נבנו במסגדים אזורי תפילה מיוחדים לנשים, במקום המוסתר מעיני הגברים. האישה המוסלמית יכולה להתפלל גם בביתה – ביחידוּת, בחברת נשים אחרות, או בחברת בני משפחתה הגברים –אחֶיהָ ובעלה.