תוצאות
שמיטת כספים
חוק השמיטה המקראית דומה לנוהג ה"מישרום" המסופוטמי , אך דווקא הדמיון מחדד את ההבדל העקרוני בין השניים. ה"מישרום" הוא חוק חד פעמי ואילו השמיטה התקיימה במחזוריות קבועה אחת לשבע שנים.
שנת השמיטה
מצוות שמיטת הקרקעות נועדה לא רק לשם דאגה לעניים אלא גם לשם מנוחת הקרקע. המאמר דן במשמעות מנוחת הקרקע וטוען כי היא באה כדי לסמן לאדם את גבולות ריבונותו על הארץ. כמו כן דן המאמר גם בשמיטת הכספים ובמטרתו המוצהרת לתת אפשרות לאדם העני להיחלץ מעוניו בשנה השביעית. מכיוון שחוק זה היה בעייתי מאוד למימוש מבחינת המלווה, מציעה התורה מספר טיעונים שיכולים לשכנע את המלווה לשמוט את כספו.
פרוזבול
חוק שמיטת כספים המקראי קובע שבכל שנת שמיטה, מתבטלות ההלוואות ונשמטים החובות. כאשר הכלכלה בחברה היהודית הפכה להיות מבוססת יותר ויותר על כסף, היה קושי רב לקיים חוק זה ולכן תיקן התנא הלל הזקן את תקנת הפרוזבול.