תוצאות

סידור תוצאות לפי

תלמוד ירושלמי

דפי התלמוד מאגדים דיונים, ויכוחים ואירועים בני מאות שנים ובאופן פלאי הדף האילם לא נטל מהם את חיותם אלא להיפך, הוא החייה אותם שוב ושוב לאורך הדורות.

תלמוד בבלי

דפי התלמוד הבבלי מאגדים דיונים, ויכוחים ואירועים בני מאות שנים ובאופן פלאי הדף האילם לא נטל מהם את חיותם אלא להיפך, הוא החייה אותם שוב ושוב לאורך הדורות.

מורה נבוכים / ר' משה בן מימון

"ממשה עד משה לא קם כמשה" - כך נאמר על הרמב"ם, ר' משה בן מימון. משה הראשון - משה רבנו נתן לנו את התורה ומשה השני - משה בן מימון חידש את המסורת היהודית והציע לה פירוש ששינה את פניה של היהדות. את הספר "מורה נבוכים" כתב משה בן מימון עבור מבוא על "מורה נבוכים" יהודים המצויים במשבר תורני בעקבות המפגש שבין היהדות לפילוסופיה. הספר מהווה קו פרשת מים ונקודת התייחסות לכל הפילוסופיה היהודית שנהגתה אחריו.

שולחן ערוך והרמ"א / ר' יוסף קארו

החיבור שולחן ערוך הוא מקבץ חוקים הערוכים לפי נושאים ועוסקים בכל הרבדים של הקיום האנושי. שולחן ערוך הוא נדבך יסודי שעליו נשען עולם ההלכה היהודי.

משנה תורה לרמב"ם

משנה תורה - כך מסביר הרמב"ם את שם ספרו " "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה--לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". על הספר ועל המניעים לכתיבתו.

שמואל (בן יהודה) אבן תיבון

גדול המתרגמים היהודים בימי הביניים. תרגם את "מורה הנבוכים" של רמב"ם מערבית לעברית.

ספר מדע

הספר הפותח את יצירתו ההלכתית הגדולה של רמב"ם - "משנה תורה" - ועוסק ביסודות האמונה.

מִשְׁנֵה תורה

ספרו ההלכתי של ר' משה בן מימון (הרמב"ם) שבו יצר מחדש את עולם ההלכה וסידר אותו.

מִשְׁנָה

היצירה ההלכתית הראשונה שנכתבה אחרי התורה שבכתב - בארץ ישראל. המשנה מבוססת על דברים שנמסרו בעל פה מדור לדור, עד שהועלו על הכתב ונערכו בידי רבי יהודה הנשיא בשנת 220 לספירה (בערך).

מורה הנבוכים

ספרו הפילוסופי של רמב"ם, המציג פרשנות שכלתנית בנושאים אמוניים לאותם נבוכים, שמצאו סתירות לכאורה בין האמונה למדע. הספר עורר פולמוס ואף ביקורת חריפה, אך היה לרב השפעה לדורות ופתח עידן חדש בהגות היהודית.

סבוראים

החכמים שהיו אחרי האמוראים במאות ה 10-7 בבבל. הם אלו שסידרו וערכו את העריכה האחרונה של התלמוד הבבלי.

התלמוד הירושלמי

חיבור שנוצר בארץ ישראל במאות ה 4-3 ומבוסס על פרשנות של המשנה ותכנים נוספים שנוספו על ידי החכמים בני התקופה שמכונים אמוראים.

תלמוד בבלי

החיבור שאוסף את יצירתם של חכמים בני המאות 5-3 בבבל בהלכה, באגדה ובמדרש.

הכוזרי

ספרו הפילוסופי של ר' יהודה הלוי (ספרד, המאה ה-12), ובו מתווכח המחבר עם הפילוסופיה, ובעיקר עם שתי הדתות השליטות - הנצרות והאסלאם, כדי להוכיח את אמיתותה של דת ישראל. הספר נכתב במתכונת של דו שיח בין מלך כוזר, "הכוזרי", לחכם היהודי, "החבר".

תוספתא

חיבור מתקופת התנאים שמכיל הלכות וסיפורים שלא נכנסו למשנה. התוספתא מהווה את אחד החיבורים המשמעותיים ביותר בספרות היהודית.

שולחן ערוך

ספר הפסיקה הספרדי שכתב ר' יוסף קארו (צפת, המאה ה-16) והתקבל בכל קהילות ישראל אחרי שנוספה לו "המפה", לפי מנהגי אשכנז. הספר מבוסס על "משנה תורה" של רמב"ם, מקיף את כל תחומי החיים ונועד לכל אדם, הדיוט ותלמיד חכם כאחד.

ספר הטורים

ספרו ההלכתי פורץ הדרך של ר' יעקב בן הראש (ספרד, המאה ה-14), ובו ארבעה חלקים, "טורים", המבוססים על התלמוד ועל פסיקת רמב"ם. בהשראתו נכתב הספר "שולחן ערוך".

יהודה אבן תיבון

ממשפחת מתרגמים מערבית לעברית

חושן משפט

אחד מבגדי הכוהן הגדול, שהיה מעין כיס קיבול לאורים והתומים, שנועדו לגלות את משפט ה'. שם הבגד שימש בהשאלה ככותרת לחלק העוסק בדיני משפט בתוך ספרי הלכה.

בית יוסף

ספרו ההלכתי המקיף והיסודי של ר' יוסף קארו (המאה ה-16), שנכתב כפירוש לספר הטורים ובהמשך שימש בסיס לספרו הנפוץ, שולחן ערוך.