איך זוכרים?

1. לעורר שאלות על פעולת הזכירה.
2. להבין את חשיבות העשייה לצורך הזכירה.
3. לעורר חשיבה על המעשים שייצרו את הזיכרון הראוי והרצוי.

1. פתיח: לשם מה, ואיך?

• נבקש מהתלמידים לרשום שלושה דברים שבגללם חשוב לדעתם לציין את יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה.
  נכתוב בצד אחד של הלוח את הדברים שרשמו ואמרו התלמידים.
• נבקש מהתלמידים לרשום שלוש דרכים שבאמצעותן הם זוכרים את מה שחשוב לדעתם לזכור ביום הזיכרון.
  נכתוב בצד השני של הלוח את הדרכים, את הפעולות, ואת המעשים שבאמצעותם הם זוכרים.
• נשאל: מה הקשר בין מה שמבקשים לזכור לבין איך שזוכרים?

2. איך זוכרים?

נתמקד בטור הפעולות, וניצור על הלוח טבלה שבה נרשום את הפעולות שהתלמידים ציינו ונשאל מדוע עושים דווקא את הפעולות האלו ולא אחרות?

הפעולה > מדוע?

לבוש כחול לבן > צבעי הלאום, לבן של טהרה.

עמידה בצפירה > כולם באותו זמן בדיוק.

השתתפות בטקס > תחושת היחד, ממלכתיות.

הורדת הדגל לחצי התורן > לאומיות, ממלכתיות, סמליות.

הקשבה לתכניות רדיו וצפייה בתכניות טלוויזיה ובסרטים הקשורים ליום > לדעת יותר, להתחבר לנושא היום, להרגיש חלק.

3. מה מחייב הטקס?

• נחלק את התלמידים לקבוצות של 4-2 תלמידים.
• נחלק לתלמידים דף ובו מהלך של טקס יום הזיכרון (ראו קובץ מצורף).
• נסביר שיש לקצר את הטקס ב-10 דקות בשל הודעת החזאי כי צפוי להיות שרב בשעה שהטקס מתקיים בחוץ. נבקש מהתלמידים להחליט מה להוריד ולנמק את השיקולים.

4. מהם השיקולים?

• נברר עם התלמידים על מה כולם הסכימו שניתן להוריד.
• נבקש מהם לשתף בהתלבטויות שהיו בקבוצות השונות.
• האם ניתן היה להשיג הסכמה בקלות?
• מה היה ברור לכולם שלא מורידים? מדוע?

5. סיכום: אחרי הפעולות נמשכים הלבבות

נכתוב על הלוח את המובאה הבאה מספר החינוך מצווה טז:

"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות".

נשאל את התלמידים:

• מהי משמעות הביטוי? (פעולה חיצונית יש בה כדי לעורר אצל האדם את מחשבת הלב).
• כיצד הביטוי הזה בא לידי ביטוי ביום הזיכרון? (המעשים החיצוניים והריטואל הטקסי מכוונים אותנו לתודעה מסוימת ולרגשות מסוימים).