גזענות ושנאת הזר

1. תיאור מקרי אלימות על רקע גזעני שאירעו לאחרונה ובשלהי המאה ה-19.
2. דיון בסיבות האפשריות לתופעת הגזענות.
3. היחס הראוי ל"גר" בספר דברים, והלקח שאנו יכולים ללמוד מסיפור יציאת מצרים.

חלק א: גזענות במרחב הציבורי

לאחרונה אנו עדים לעלייה מדאיגה במספר מקרי האלימות על רקע גזעני ולאומני במרחב הציבורי.

בתחילת השיעור נבקש מהתלמידים להתחלק לקבוצות ולחפש באתרי החדשות דיווח על ביטויי גזענות שאירעו לאחרונה, באמצעות המכשירים הסלולריים. את המקרים שימצאו יוכלו התלמידים להציג לפני חבריהם לכיתה. הנה רשימה חלקית של מקרים שפורסמו בתקשורת:

1. תקיפת צעירים ערבים בחוף: דיווח באתר ynet
2. פעילות תג מחיר בשומרון: דיווח באתר דבר
3. תקיפה של עובד מלון בירושלים: דיווח באתר הארץ
4. כתבי אישום נגד שלושה אוהדי בית"ר ירושלים: דיווח באתר וואלה!

חלק ב: "עבד כי ימלוך"

אלימות כלפי המיעוט הערבי בישראל אינה תופעה חדשה. בסוף המאה ה-19, עוד לפני הקונגרס הציוני הראשון והעליות הגדולות של יהודים מאירופה, חי בארץ מיעוט קטן של יהודים. בכל העולם סבלו היהודים מאנטישמיות, ולכן אפשר היה לצפות שדווקא הם יתייחסו בכבוד לשכניהם הערבים.

אחד העם, מחשובי ההוגים היהודים בדור שלפני הקמת המדינה, ביקר בארץ בסוף המאה ה-19, והזדעזע מהאלימות שהפגינו היהודים כנגד הערבים שחיו לצדם. את רשמי המסע ליקט בספרו אמת מארץ ישראל, וכך כתב:

בוודאי היינו יכולים ללמוד מדברי ימינו בעבר ובהווה, עד כמה מוכרחים אנו להיזהר לבלתי עורר עלינו חמת עם הארץ על ידי מעשים מגונים, עד כמה אפוא עלינו להיות זהירים בהנהגתנו עם נוכרי שאנו באים לגור בתוכו מחדש, להתהלך איתו באהבה וכבוד, ואין צריך לאמר בצדק ובמשפט. ומה עושים אחינו בארץ ישראל? ההפך ממש! עבדים היו בארץ גלותם, ופתאום הם מוצאים עצמם בתוך חירות בלי גבול… השינוי הפתאומי הזה הוליד בלבם נטייה לגאווה, כאשר יקרה תמיד ל'עבד כי ימלוך', והנם מתהלכים עם הערביים באיבה ואכזריות, משיגים גבולם שלא בצדק, מכים אותם בחרפה בלי כל סיבה מספקת… ואיש אין אשר יעמוד בפרץ ויעצור בעד הנטייה הבזויה והמסוכנת הזאת (אחד העם, "אמת מארץ ישראל", מאמר ראשון).

אחד העם הציע בדבריו הסבר פסיכולוגי לתופעת הגזענות, שמתרחשת לדעתו כאשר נוצר מצב של "עבד כי ימלוך". בשלב זה נזמין את התלמידים לדון בשאלה: מהם לדעתכם הגורמים לתופעות הגזענות ושנאת הזרים במדינת ישראל כיום?

חלק ג: וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם

בקרוב נציין את חג הפסח, שבו אנו חוגגים את היציאה של עם ישראל מעבדות לחירות. המקרא מזכיר בהזדמנויות רבות את עבדות מצרים בהצדיקו מגוון מצוות חברתיות, ובמיוחד את הדרישה להתייחס בכבוד ובשוויון למיעוטים, המכונים במקרא "גרים". כך למשל בפסוקים המופיעים בדברים י, מצווה עם ישראל להתייחס בכבוד למעמדות הנמוכים בחברה: לגר, ליתום ולאלמנה:

וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד. כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד. עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה. וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם… בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה וְעַתָּה שָׂמְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.

שאלות לדיון:

1. איזה לקח צריכים אנו ללמוד מסיפור יציאת מצרים, לפי הפסוקים הללו?
2. במה שונה התפיסה המוצגת כאן מתופעת "עבד כי ימלוך" שתיאר אחד העם?