האם יש שבת בלי כדורגל?

• סקירת הסערה התקשורתית סביב ביטול חלק ממשחקי הליגה הלאומית בכדורגל.
• דיון באופי השבת הרצוי במדינת ישראל.
• דיון באפשרות להגיע לפשרה.

חלק א: הדיון הציבורי בעקבות ההחלטה למנוע את משחקי הכדורגל בשבת

במהלך קיץ 2015 התעורר דיון ציבורי ער ומתוקשר סביב השאלה האם יש לקיים משחקי כדורגל בשבת. כמה שחקנים מסורתיים בליגה הלאומית טענו שזכותם להימנע ממשחקים בשבת, משום שלפי השקפתם משחק הכדורגל וכל הכרוך בו (נסיעות וכדומה) אסורים בשבת, ועל פי החוק הישראלי אין לכפות עליהם לעבוד בשבת. מצד שני, רבים מהשחקנים ואוהדי הכדורגל בארץ מרגישים כי משחק הכדורגל הוא חלק מהשבת שלהם, ומניעת המשחקים היא שתפגע ברוח השבת שלהם. העניין אף הגיע לבית הדין לעבודה, ובעקבות כך זכה בין היתר להתייחסויות מצד שרת התרבות והספורט והיועץ המשפטי לממשלה.

חלק ב: עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת

לאחר שהצגנו את הדיון שהתעורר סביב השאלה האם לקיים משחקי כדורגל בשבת, נקרא קטע מתוך איגרת ששיגר חיים נחמן ביאליק לחבר קיבוץ גבע בשנת 1933, לאחר ששמע שחלק מחברי הקיבוץ ממשיכים לעבוד בשבת כאילו היה מדובר ביום עבודה רגיל:

ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה אלא תיחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי. בלי שבת אין צלם אלהים וצלם אנוש בעולם. אילו היתה העבודה תכלית לעצמה הרי אין מותר לאדם מן הבהמה. כל עמי התרבות קבלו מיד ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה, והיא שעמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת. בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם. השבת, ולא התרבות של תפוחי זהב או תפוחי אדמה היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו. ועתה בשובנו לארץ אבות, הנשליכנה אחרי גוונו ככלי אין חפץ בו?

… בלי שבת אין ישראל, אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל. השבת היא היא התרבות. ואם אתה לא עמדת על ההבדל שבין שמירת השבת לשמירת שאר המצוות, סימן רע הוא לך ולכל שכמותך. ואוי ואבוי לכולנו שראינוכם בכך.

(ח"נ ביאליק, בתוך: היום השביעי, בעריכת מ' גרזי וב' צימרמן, שיטים וידיעות אחרונות – ספרי חמד, תל אביב 2001, עמודים 44-43).

כעת נשאל – כיצד לדעתכם היה ביאליק מגיב לשאלת הכדורגל? האם היה תומך בשחקנים המסורתיים, או שמא אין סתירה בין דבריו אלה לבין תמיכה אפשרית בקיום המשחקים בשבת? ואולי יש מקום לטעון דווקא לקיים את המשחקים בשבת, לא למרות השבת, אלא בגלל השבת.

דרך הדיון בדברים של ביאליק נבקש להסיט את הדיון מהשאלה האם חשוב לשמור שבת – כן או לא? לעבר השאלה: כיצד יש לשמור על השבת במציאות הישראלית העכשווית?

מגבשים עמדה, ומחפשים פשרה

לסיכום השיעור, נבקש מכל תלמיד ותלמידה לנקוט עמדה – האם הם באופן אישי תומכים בקיום המשחקים בשבת או לא? – ולחשוב על כמה שיותר נימוקים בעד או נגד המהלך. לאחר שרשמנו את כל הנימוקים על הלוח, נבקש מהתלמידים לחשוב על פשרה אפשרית, שתגביל עד כמה שניתן את הפגיעה בתומכים ובמתנגדים. רעיון הפשרה אמנם מניח שאף צד לא יהיה מרוצה לחלוטין מהמצב שייווצר בסופו של דבר, אך גם מניח כי במקרים כאלה ערך האחדות חשוב יותר משליטה מלאה של קבוצה מסוימת במרחב הציבורי בשבת. תפיסה כזו מאפיינת למשל את עמדתם של פרופ' רות גביזון והרב יואל בן נון, שאמנם הכירו בכך שחיים בישראל יהודים בעלי השקפות שונות ביחס למצוות, אך גם העדיפו להתפשר זה עם זה כדי להגיע להסכמה, ובכך לאפשר חיים משותפים של דתיים וחילוניים במדינת ישראל:

בישראל חיים יחדיו יהודים שגישתם לשמירת מצוות שונה, וכן שונה האופן שבו הם מגדירים את משמעות זהותם היהודית. לא ניתן להגיע להכרעה בשאלות כאלה בכוח. מצד שני, הרעיון של קיום מדינה והרצון במדינה כזו משותף לרובם.

לאחרונה התרבו החיכוכים בין קבוצות יהודיות שונות לגבי סוגיות הקשורות במשמעויות ובהשלכות של האופי היהודי של המדינה… אופי השבת הוא אחד מן הנושאים השנויים במחלוקת קשה. מצד שני, אין כמעט מחלוקת על כך שהשבת היא נכס המשותף ליהודים, בין אלה שהם שומרי מצוות, ובין שאינם כאלה. על רקע זה נעשה ניסיון של שומרי מצוות ושאינם שומרי מצוות לנסח מסמך משותף לגבי עקרונות לשמירת שבת במדינת ישראל.

(הרב יואל בן נון ופרופ' רות גביזון, בתוך: היום השביעי, בעריכת מ' גרזי וב' צימרמן, שיטים וידיעות אחרונות – ספרי חמד, תל אביב 2001, עמוד 218).