העברה בין דורית – מערך שיעור
פתיח לעבודת שורשים ובירור מה אנחנו לוקחים מהורינו ומהסבים והסבתות שלנו.
מטרת הפעילות
- עיסוק והעמקה בשאלת המסירה מדור לדור
- עיון מעמיק יותר בדבריו של עזר וייצמן
- הבנה של ערכה של המסורת כמעצבת זכרון לאומי קולקטיבי
מהלך הפעילות
1. פתיח / שאלת דריכה:
מה מיוחד בהופעתו של נשיא מדינת ישראל בבית הנבחרים בגרמניה?
מה הייתם בוחרים לומר שם, אילו אתם הייתם במקומו?
2. פתיחה:
1. הקרנת הסרט הקצרצר על חייו של עזר וייצמן.
משימה לתלמידים: ללקט מתוך הסרט 4-3 דברים חשובים שאמר או עשה בחייו.
קריאה בכיתה, בקול, את דבריו של עזר וייצמן במקור המודפס
3. משימה בקבוצות:
בנאומו, וייצמן מתייחס לשורה של אירועים היסטוריים מחיי העם היהודי, מהמילים "הייתי עבד במצרים" ועד המילים "אנחנו שפתנו חיים".
ערכו בקבוצה שתי רשימות: אחת של האירועים שאתם מכירים (למשל עבדות מצרים, או הגעת אברהם אבינו לארץ ישראל), ורשימה של האירועים שוייצמן מזכיר, אך אתם אינכם מכירים אותם (המורה יכול גם להכין מראש את הרשימה הזו ולכתוב אותה על הלוח, או להכין אותה בעזרת התלמידים בזמן השיעור, ולכתוב על הלוח).
גשו לספריה ובררו בעזרת אנציקלופדיה או אינטרנט שניים מתוך האירועים שאינכם מכירים. סכמו עליהם בקצרה. כתבו: מדוע הם חשובים? מדוע וייצמן בחר להוסיף אותם לרשימה?
האם הייתם בוחרים להוסיף אירוע נוסף מתולדות העם (למשל: סיפור דוד וגוליית) או מדינת ישראל (למשל מלחמה זו או אחרת, הסכמי השלום, המחאה החברתית…) לרשימה הזו? ספרו איזה, ומדוע.
4. סיכום במליאה:
הקבוצות יכולות לשתף במידע שצברו.
מדוע כותב וייצמן שהוא היה בכל האירועים הללו, והרי חלקם היו אלפי שנים לפני שנולד? למה כוונתו?
למה חשובה העברת הסיפור ההיסטורי? כיצד היא תורמת לעיצוב אופיו של העם ותרבותו?
5. שיעורי בית:
בסיום דבריו, וייצמן אומר "הולך אני בעקבי אבותיי". במה אתם הולכים בעקבות אבותיכם?
בררו עם ההורים:
- אילו מנהגים של הוריהם, סביהם וכו', עברו אליהם?
- מה הם היו רוצים שיעבור אליכם?